גילית גוש בשד. מה עושים עכשיו?

אחד הדברים המפחידים ביותר נשים הוא הרגע הזה, בו את מרגישה גוש בשד. האם תמיד מדובר בסרטן, מהם השלבים והבדיקות שיהיה עליך לעבור ולמה חשוב כל כך שתלכי להיבדק במהירות? מדריך

אחת מכל שמונה נשים תחלה בסרטן השד - כך קובעת הסטטיסטיקה. אך מרבית הנשים יבריאו מהמחלה, אם רק יגלו אותה בזמן ויטפלו בה נכון. יחד עם ד"ר נעה בן ברוך, מנהלת המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי "קפלן", הכנו עבורך את כל השלבים שעליך לעבור מרגע הגילוי של גוש בשד.

שלב 1: לכי להיבדק

הרגע הזה, בו את מגלה גוש בשד, הוא אחד המפחידים ביותר שיש. באותו הרגע שלל תסריטים עוברים לך בראש ואינספור מילים מפחידות: כריתה, כימותרפיה, הקרנות, קרחת ואפילו מוות. אבל חשוב שתדעי שגם אם אכן מדובר בסרטן השד (וזה כלל לא בטוח), גילוי מוקדם הוא חשוב ביותר: הסטטיסטיקה מלמדת כי 90% מהחולות שאצלן אובחנה המחלה מוקדם הבריאו.

חודש המודעות לסרטן השד:

מסתכלות למוות בעיניים: לחיות עם סרטן שד גרורתי

בשורה קשה: איך לספר שלאמא יש סרטן השד?

סרטן השד בחילוניות: 70% יותר מחרדיות

את הבדיקה ניתן לעבור אצל רופא המשפחה, כירורג שד או גניקולוג, כאשר העדיפות היא כירורג שד כיוון שיש לו יותר ניסיון בבדיקת השד והוא יידע טוב יותר האם יש צורך בבירור. חשוב לבצע את הבדיקה במהירות. אמנם אין צורך לגשת לחדר מיון, אבל רצוי להיבדק בהקדם, תוך ימים עד שבועות ספורים - לא יותר, ולכן אם יש לך בעיה להשיג תור לכירורג שד מומלץ לפנות באופן מיידי לרופא המשפחה, שיכול לקדם תורים או להפנות לבדיקות נוספות, אם יש בכך צורך.

המשך הבירור תלוי בהרבה מאוד גורמים: גיל, ממצאי הבדיקה הגופנית ועוד. בדרך כלל השלב הבא יהיה הפניה להדמייה של השד.

שלב 2: הדמייה של השד

כאשר אומרים הדמייה של השד הכוונה היא לממוגרפיה עם אולטרסאונד, או כל אחת מהבדיקות בנפרד. ההחלטה מה לבצע תלויה בכירורג המטפל. הכירורג גם עשוי לבקש ממך לעבור בדיקת MRI, אך כמעט תמיד זו לא תהיה הבדיקה הראשונה.

את ההדמייה מסווגים מאחד עד שש, כאשר שש זו אבחנה של סרטן והחל מארבע שולחים לביופסיה, כיוון שיש חשד לסרטן. כאשר האבחנה היא בין אחת לשלוש לא עושים דבר כי מדובר בציסטה, אלא אם כן יש חשד קליני, כלומר הרופא חושד שמדובר בגוש שחשוד כסרטני.

לאחר ההדמייה אוספים את כל הנתונים ומחליטים אם יש צורך בביופסיה או שיש רק צורך במעקב. חשוב להדגיש שאם יש גוש המורגש במישוש גם אם לא רואים דבר בהדמייה יעשו בירור נוסף, כי הבדיקות הללו 100% מהימנות - לכן חובה להמשיך לברר כאשר יש גוש שהרופא מישש.

שלב 3: ביופסיה

ביופסיה זו למעשה דקירה של הגוש בשד על ידי מחט קצת עבה, שבעזרתה מוציאים רקמה דקה ובה מבצעים בדיקה פתולוגית. הבדיקה הפתולוגית באה לבדוק את מהות הגוש: האם הוא סרטני, שפיר, טרום סרטני. אם הוא סרטני היא נותנת לנו נתונים נוספים, כמו מידת האלימות שלו והאם הוא רגיש לטיפולים שונים.

שלב 4: בדיקות נוספות לפני החלטה טיפולית

הרופא המטפל מבצע שוב הערכת מצב וצריך להחליט באיזה שלב נמצאת המחלה, האם יש צורך בבדיקות נוספות והאם יש צורך בפנייה של אונקולוג לפני הניתוח להסרת הגידול.

שלב 5: ניתוח להסרת הגידול

אם התברר בכל הבדיקות הקודמות כי אכן מדובר בגידול סרטני יבוצע ניתוח להסרתו. במהלך הניתוח בודקים גם את הבלוטות, כדי לראות האם יש גרורות, שדורשות טיפול שונה. חשוב להדגיש שכיום משתדלים שלא לכרות את השד אצל רוב הנשים. אצל חלקן אין ברירה אלא לכרות את כל השד ולכרות יותר בלוטות, בגלל התפשטות הסרטן או מידת האלימות שלו - אבל אצל הרוב אין בכך צורך.

שלב 6: בדיקות מולקולריות

מדובר בבדיקות שמתבצעות אחרי הניתוח ומסייעות להחליט על הטיפול אופטימלי. ישנן חולות שיודעים מה הטיפול הטוב ביותר גם ללא הבדיקות, אך אצל אחרות הן מסייעות לנו לוודא מה הסיכוי שאותו גידול ישלח גרורות והאם יש צורך להוסיף כימותרפיה על הטיפול ההורמונלי. בערך 70% מהנשים יקבלו המלצה על ביצוע הבדיקות המולקולריות.