הצעירים יברחו מהארץ בגלל הדיור / טור אישי
בובי גולדברג פוחד שחבריו יירדו מהארץ כדי לקנות דירה, פשוט כי אין להם כאן סיכוי, וסבור שהמנהיגים שלנו צריכים לעשות בתחום הזה יותר. הרבה יותר
כשציוני נלהב שוקל לעשות ירידה מהארץ, אני מתחיל להיות מודאג. כשמספר הולך וגדל של חברים שלי חושב על מעבר למדינה מעבר לים, אני מתחיל לפחד. הסיבה ברורה: כל ישראלי מודע לבעיה שיש לנו בישראל - מחירי הנדל"ן בארץ פשוט מגוחכים.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
- תוכנית: מיליארדים יוקצו להסרת חסמי בנייה
- לפיד יציע להקים חברה ממשלתית להשכרת דיור
- מ' השיכון: 135 משכורות נדרשות לקניית דירה
יש לי חברים בכל קצוות הארץ, שבקושי מצליחים לשלם שכירות, קל וחומר ליטול משכנתא לצורך רכישת בית. ואני מתכוון לדוקטורנטים, מהנדסים, יועצי שיווק, "האנשים המצליחים" של מעמד הביניים. רבים מהם שוקלים לעבור למקום שבו יוכלו פשוט לחיות טוב יותר: בארה"ב, בקנדה או בספרד הם יכולים להרשות לעצמם לקנות בית.
כחבר בוועד "נפש בנפש", אשר הביא 35 אלף עולים לכאן, זה מכאיב לי. מכאיב לי לראות יותר ויותר ישראלים שמתכננים לעזוב את הארץ, בגלל ממשלה שאינה יכולה או אינה מוכנה לפתור את הבעיה הלא כל-כך מסובכת הזו.
נכון ששרים ופוליטיקאים כבר קמו ורקמו כמה תוכניות לפתרון הבעיה, ובימים אלה אלפי יחידות דיור אכן הולכות ונבנות, או לפחות מתוכננות להיבנות. אך בסופו של דבר, זוהי רק טיפה בים - איך 10,000 יחידות דיור חדשות אמורות לסייע למצוקת הדיור שמאפיינת חלק עצום הרבה יותר של האוכולוסייה?
מגיע לנו יותר
אין מה לעשות, למצוקת הדיור אין פתרון קסם. אך יש כמה פתרונות שאם הממשלה אכן תיישם אותם - יוכלו לעזור לנו להגשים את החלום לקנות בית. כך למשל, התוכנית של משרד האוצר לבניית דירות להשכרה לטווח ארוך. היום צפוי קבינט הדיור לדון בתוכנית הזו, שזכתה להצלחה רבה בארה"ב ובאירופה.
גם המגמה בוועדות התכנון לבנות דירות קטנות יותר, שיהיו מתאימות לזוגות צעירים, היא מגמה מבורכת. ובאמת, אם דירות קטנות בשטח של 50-80 מ"ר מספיקות לתושבי מנהטן - למה שלא יספיקו לתושבי תל-אביב?
ויש עוד תוכנית של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, לפיה דיירים יוכלו לגור בשכירות בפריפריה ולאחר מספר שנים יוכלו לקנות את הדירה, כאשר חלק מהשכירות ששילמו ייחשב כחלק מהתשלום על קניית הדירה.
אז מה הבעיה? הבירוקרטיה. המכשול הכי גדול טמון בחוסר הנחישות של מנהיגי המדינה. אם הם באמת היו רוצים, היו יכולים ליצור כבר מזמן סביבה שתתגבר על העיכובים הארוכים, ותדרבן את הקבלנים ואת ראשי הרשויות להצטרף למאבק בזינוק מחירי הדיור.
אז נכון שהיום הודיע שר השיכון שהגיע להסכמות עם משרד האוצר, לפיהן ינהל קופת חסמים בגובה מיליארדי שקלים, אשר תאפשר להסיר את כל החסמים שמונעים התחלות בנייה. אבל בשורה התחתונה, לישראל יש רשימה גדולה של הישגים, ואילו דיור בר-השגה הוא פשוט לא אחד מהם. מגיע לנו יותר - והמנהיגים שלנו יכולים יותר. הגיע הזמן שהם יפשילו שרוולים ויתחילו להזיז עניינים.
הכותב הוא בעל דירה בתל-אביב משנת 1977, יו"ר לשעבר של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ושל אוניברסיטת תל-אביב וכיום יושב בוועד המנהל של האוניברסיטה ובוועד "נפש בנפש" ושל "שיתופים"
לפנייה לכתב/ת 
