שימפנזה: קרוב המשפחה הקרוב שלנו

מוחם של בני האדם הוא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה, בדיוק כמו גוף האדם, חברת האדם והגנום האנושי. ההומו ספיאינס הוא רק אחד מתוך כ-220 מיני פרימאטים. ההשוואה בין בני האדם למיני פרימטים אחרים מציגה לנו אולי את הדרך הטובה ביותר להסביר את טבע האדם, ומאפשרת לנו להעריך את התשובות לכמה שאלות כמו מה עושה את האדם ייחודי ומהיכן הגיעו בני האדם והתפתחו.  

עוד באתר הידען:

חור השחור במרכז שביל החלב: התפוצצות ענקית לפני 2 מיליון שנים

בגרדיאן הבריטי מסופר על ניסוי בו שימפנזה ניצחה אדם במשחק מחשב מבוסס זיכרון. במבחן שנערך הראו לשימפנזה נקבה בשם AI ובנה Ayumu ספרות מאחד עד 9 מפוזרים באופן אקראי על ממך מחשב. המשימה: לגעת בהן בסדר עולה. הקושי - כשנבחן לחץ על המספר 1, שאר המספרים הוסתרו – והמבחן הפך מעתה למעין משחק זיכרון. ככל שהקושי עלה, כלומר, הזמן בין הופעתן של המספרים להסתרתם קטן, הראה איומו אותה רמת דיוק (80%) כאשר אמו ומתנדב אדם, מפגרים מאחור.

התשובה להבדלים, אומר החוקר פרופ' טצורו  מאטסוזאווה מאוניברסיטת קיוטו טמונה באבולוציה – זיכרון צילומי הוא תכונה שלא היינו צריכים כבר כבני אדם. השימפנזה צריך אותה, נניח, לזכור מיקום של פירות על עץ – לדוגמה.

מסביר מאטסוזאווה במאמרו: "אני חוקר את השימפנזים הן באפריקה והן ביפן. עבודת השדה והמעבדה נדרשים במקביל כדי לספק לנו את התמונה הכוללת על חייהם ועל מוחם של השימפנזים. אני מכנה את התחום: מדעי ההשוואה הקוגניטיבית (CCS). תחום זה מבקש לחקור את המקורות האבולוציוניים של התנהגות האדם ואת מוח האדם באמצעות השוואת בני האדם עם המינים הקרובים ביותר. המחקר מאופיין בשיטות השוואתיות. נבדקים אנושיים ושימפנזים משתתפים בדיוק באותם מבחנים, משתמשים באותם מכשירים ופועלים לפי אותם נהלים".

שותפה למחקר - נקבת שימפנזה בת 36 ובנה

במכון לחקר הפרימאטים באוניברסיטת קיוטו ישנה קהילה של 14 שימפנזים בני שלושה דורות שונים שחיים בסביבה מועשרת, המזכירה את סביבתם הטבעית, . המכון ממוקם באינויאמה ליד נגויה שבמרכז יפן. איי (Ai), היא נקבת שימפנזה בת 36 ומאטסוזאווה עובד איתה משנת 1977, כאשר היתה בת שנה אחת. בן איומו הוא בן 13.

"בתחילה התמקדנו עמיתי ואני בכישורים דמויי שפה אצל השימפנזים. לימדנו את איי להשתמש בסימנים חזותיים כדי לכנות עצמים וצבעים, הצגנו בפניה את הספרות המייצגות את תפיסת המספרים. בגיל חמש היא הצליחה לכנות עצמים בשם, לאחר מכן בצבעים ובמספרים. באמצעות נגיעה בסימן המתאים המודפס מסופי מחשב. מחקרי המשך של עמיתי ושלי כיסו מספר נושאים בתחום ההכרה (קוגניציה), חדות הראיה, תפיסת צורות, זיהוי פנים, התאמה חזותית של עצמים, תפיסת תנועה, זכרון קצר טווח ועוד", כותב מאטסוזאווה.