הערכה: שני חוקרים ישראלים יזכו בנובל לרפואה
סוכנות החדשות רויטרס, המפרסמת מדי שנה תחזיות לקראת פרס נובל, מעריכה כי שני חוקרים ישראלים יזכו בפרס נובל לרפואה שנת 2013. החוקרים, פרופ' הווארד סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מצאו תגליות חדשות על ה-DNA
האם ישראל שוב תזכה בכבוד מעל בימת טקס פרס הנובל השנתי? על פי תחזית סוכנות הידיעות רויטרס שני חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים עשויים להיות הזוכים בפרס נובל לרפואה.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
עוד כתבות על הזוכים
"אני מרגיש בתוך חלום". זוכי פרס נובל לרפואה 2012
הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2012: חוקרי תאי גזע
זוכה פרס נובל לרפואה: ממציא הפריית המבחנה
טקס פרס הנובל נערך מדי שנה בשטוקהולם בירת שבדיה בחודש דצמבר. הזוכים בו מקבלים המחאה בת עשרה מיליון קרונות (כ-1.5 מיליון דולר), לחיצת יד ממלך שבדיה, כבוד ותהילה.
מדי שנה מפרסמת סוכנות החדשות תומפסון רויטרס את התחזית השנתית לזוכים הקרובים, המסתמכת על פרסומים מחקריים. השנה חוזה הסוכנות כי שלושה זוכים עשויים לקבל את פרס הנובל לרפואה: פרופ' אדריאן בירד מאוניברסיטת אדניבורו שבסקוטלנד יחד עם פרופ' הווארד סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
במחקרם מצאו השלושה תגליות משמעותיות בעולם המדע, הנוגעות למבנה החומר התורשתי DNA וביטוי הגנים שלו. סידר ורזין כבר זכו על תגליתם ב"הבנת תפקיד המתילציה של ה-DNA בבקרת ביטוי גנים" בשנת 2008 בפרס וולף. בטקס הממלכתי קיבלו השניים פרס בסך 100 אלף שקלים מידי נשיא המדינה.
ה"מתילציה" היא שינוי כימי של מולקולת ה-DNA. מנגנון זה הוא בעל חשיבות קריטית בבקרת ההתפתחות העוברית ובקביעת ביטוי של גנים ברקמות ספציפיות. הוא גם מאפשר התאמה מהירה של היצור החי לשינויים בסביבה. תחום נוסף בו קיימת חשיבות רבה למנגנון המתילציה הוא חקר הסרטן: בקרה לקויה של המנגנון גורמת לדיכוי ההתבטאות של גנים, שתפקידם למנוע התפתחות סרטנית.
בשנה שעברה: זכו על מחקר בתאי גזע
בשנה שעברה זכו בפרס נובל לרפואה החוקר היפני שיניה ימנאקה והבריטי ג'ון גורדון על עבודתם בתחום תאי הגזע: הם הצליחו להפוך תאים בוגרים בחזרה לתאי אב צעירים, שיוכלו להישתל בגוף האדם ולהפוך לכל רקמה. עבודתם זו תוביל להגדלה דרמטית של השתלות מח עצם, ולשגשוג תחום הטיפול בתאי אב שעשוי להציל מליונים ברחבי העולם.
בשנת 2011 זכו בפרס שלושה מדענים בזכות תגליתם על מנגנונים שונים במערכת החיסון, שעשויים להוביל לפיתוח תרופות חדשות למגוון מחלות דלקתיות וליצירת חיסונים יעילים. אחד מהם, ראלף סטיינמן, לא הספיק לשמוע את הבשורה שכן הוא נפטר שלושה ימים בלבד לפני ההכרזה.
בשנת 2010 זכה בפרס הפיזיולוג הבריטי רוברט אדוארדס, שפיתח את הפריית המבחנה. שיטה זו איפשרה למיליוני זוגות עקרים ברחבי העולם להעמיד צאצאים וסייעה להבאתם לעולם של כארבעה מיליון ילדים.
בשנת 2009 זכו בפרס נובל לרפואה שלושת החוקרים האמריקנים אליזבת הלן בלקברן, קרול גריידר וג'ק שוסטק, על תגליתם אודות טלומראז, אנזים המצוי בחומר התורשתי די.אן.איי ומשפיע על חלוקת תאים והזדקנותם.
בשנת 2008 זכו בפרס נובל לרפואה החוקרים הצרפתיים פרנסואז בארה סינוואסי ולוק מונטאניה, מגלי נגיף ה-HIV, והחוקר הגרמני הראלד זור-האוסן, מגלה נגיף HPV הגורם לסרטן צוואר הרחם. בזכותו פותח חיסון שהציל מיליוני נשים ברחבי העולם מסרטן.
שנה קודם לכן זכו בפרס החוקרים האמריקנים אנדו פייר וקרייג מלו על תגליתם במנגנונים המביאים לשיתוק פעילות גנים. מחקר זה עשוי להביא בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לאיידס, סרטן ומחלות רבות אחרות.
פרופ' ההווארד סידר ופרופ' אהרון רזין המועמדים לפרס
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים
