אורניום, סנקציות ואסד. מכשולים בדרך למו"מ
ארוכה הדרך להסכם שיביא לסיום את משבר הגרעין. רוחאני יסכים להתפשר על העשרת האורניום? מה יהיו התנאים להסרת הסנקציות? מה השפעת דעת הקהל באיראן? ומה החלק של ישראל? כרוניקה של דרך חתחתים
שיחת הטלפון בין ברק אובמה לבין חסן רוחאני בסוף השבוע קירבה את המערב ואת טהרן למו"מ סביב תוכנית הגרעין האיראנית. מחד זאת עשויה להפוך לפריצת דרך היסטורית, אבל מאידך היא עלולה להתברר כהחמצה קולסאלית של הזדמנות בלתי חוזרת. בשבועות ובחודשים הקרובים יונחו על השולחן כמה סוגיות שיקבעו אם הנתיב הדיפלומטי יוביל לפתרון הבעיה המדינית-ביטחונית שהעיבה על העולם כולו בעשור האחרון, או להמשך היחסים המעורערים, מעין מלחמה קרה בזעיר אנפין, בין המעצמה החזקה בעולם לבין הרפובליקה האיסלאמית, שכבר 34 שנים מזוהה עם הפניית עורף מוחלטת וחד משמעית לוושינגטון. מהן הסוגיות שעל הפרק?
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- יחימוביץ' על איראן: לא צריך להיות פרנואידים
- יועצת אובמה על איראן: יש כל הסיבות לספק
- אפקט רוחאני: איך נתניהו יגנוב את ההצגה?
- ליברמן: מתקפת הפייסנות האיראנית שקרית
מהר מהר
חמש המעצמות וגרמניה ייפגשו ב-15 באוקטובר בז'נבה עם נציגי איראן. העובדה שאיראן מיהרה להסכים על הפרטים הלוגיסטיים בסבב השיחות הבא היא לא שגרתית. בעבר, רק קביעת המקום והזמן ארכה כמה שבועות. רוחאני אמר ביום שישי שאיראן תציג בז'נבה תוכנית שתסיים את משבר הגרעין. אם יעלו עוד הצעות מעורפלות וטקטיקות ההשהיה ישובו,
המומנטום ישתנה והקצב יואט מאוד.
לרוחאני, ובמידה מעטה יותר גם לאובמה, המהירות חשובה מאוד. שני המנהיגים ניצבים מול אתגרים קשים מימין בנוגע לעסקת הגרעין הפוטנציאלית. שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף אמר בניו-יורק כי איראן מעוניינת להגיע להסכם - וליישם אותו - תוך שנה. רוחאני ואובמה חייבים להגיע לעסקה אמינה תוך שישה עד תשעה חודשים. אם לא, שני המנהיגים יכולים לצפות שהביקורת נגדם תגבר.
העשרת אורניום
לאורך כל הביקור שלו בניו יורק עמד הנשיא רוחאני על דרישה אחת: איראן תתעקש על זכותה להעשיר אורניום. לאיזו רמה? כאן כידוע שורש המחלוקת. "אין לנו דבר להסתיר", אמר הנשיא האיראני בפגישה עם אנשי תקשורת אמריקנים. "40 מדינות בעולם מעשירות אורניום. אנחנו רוצים להיות כמוהן – לא פחות ולא יותר".
מומחים לנושא קובעים שאם רוחאני יתפשר בנושא זה, מבחינתו יהווה המהלך התאבדות פוליטית. מול העיתונאים האמריקנים בחר הנשיא האיראני להתעלם מהשאלה אם הוא מוכן להסתפק בהעשרה לחמישה אחוזים – המידה הדרושה לצרכים אזרחיים (מחקר ואנרגיה) - כפי שהתעלם משאלה אחרת על הקשר של איראן לארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה.
את הכסף
במשך כמעט חמש שנים חוזר אובמה וקורא לאיראן להיכנס לדיאלוג דיפלומטי, וכעומק הסירוב שמגיע מטהרן כך מעמיק הנשיא האמריקני את הסנקציות. במהלך התקופה הזאת טווה אובמה מערך הגבלות עולמי מקיף ויעיל שטלטל את הכלכלה האיראנית. בין השאר הצליחה ארה"ב לאיים ולהפעיל לחץ על מדינות שלא הצטרפו למשטר הסנקציות עד שהן נכנעו. הרשימה כוללת את יפן, דרום קוריאה, הודו וסין שצמצמו משמעותית את ייבוא הנפט מאיראן.
המטרה העיקרית של רוחאני היא להביא להקלה ספציפית מאוד: לחדש את הקשרים עם מסלקת הכספים הבינלאומית "סוויפט" (SWIFT). במרץ 2012 הודיעה סוויפט כי ניתקה את קשריה עם בנקים איראניים שנתונים לעיצומי האיחוד האירופי. הפעולה נועדה לחנוק את המערכת הפיננסית של איראן באופן שימנע ממנה לבצע עסקים עם העולם וליהנות מכספי הנפט שהיא מוכרת. איראן איבדה את היכולת להעביר כסף במערכת הבינלאומית, והיא הוכרחה לחזור ולהשתמש העברות כספים בידי שליחים.
שינוי המשטר
כאן עומד אובמה בפני המלכוד המי-יודע-כמה שמציב בפניו הקונגרס בימים אלה. כדי לאשר הסכם מול איראן ייאלץ הנשיא האמריקני לגשת לבית הנבחרים כדי שזה יאשר הקלות בסנקציות, אלא שרבים בקונגרס התבטאו בעבר באופן נחרץ נגד האופי המשטר התיאוקרטי באיראן, והם צפויים להציב משוואה שמפחידה מאוד את אובמה: הקלות תמורת שינוי משטר. בנאומו בשבוע שעבר באו"ם הדגיש אובמה שהוא לא מבקש להפיל את המשטר בטהרן. האם הוא יצליח לשכנע את הקונגרס?
אסד החוצה
הסכם עם רוחאני עדיין לא נראה באופק, אבל ממשל אובמה כבר סימן את איראן כגורם שיסייע למערב לסיים את שלטונו של בשאר אסד בסוריה. לא מדובר בתמיכה בהפיכה מלאה בסוריה, כי האמריקנים חוששים מאוד מהכוחות האיסלאמיים הקיצוניים החברים באופוזיציה. אבל אובמה יתפשר על ממשלת מעבר עלאווית נטולת אסד, שלמעט השינוי הפרסונלי תהיה דומה מאוד לממשל הנוכחי.
במהלך השיחות ידרשו האמריקנים מאיראן להפסיק את התמיכה בצבא סוריה ובחיזבאללה – הן באספקת נשק והן ביועצים. אם רוחאני יסרב לכך, יתכן שהנציגים האמריקנים יהיו גמישים הרבה פחות בכל הנוגע להעשרת האורניום.
השאלה הישראלית
נתניהו ייפגש היום עם אובמה בוושינגטון. כל שינוי בתגובות נתניהו יכול לסמן שאיראן העלתה בפני המערב הצעה מהותית יותר מהקווים הכללים שעליהם דווח בתקשורת. בסופו של דבר, כל פריצת דרך תלויה בהגבלות שהאיראנים יקבלו על עצמם בנוגע לתוכנית הגרעין - ואף אחת מאותן הגבלות אפשריות לא העלה רוחאני, בבליץ התקשורתי שלו בניו-יורק.
"אם אובמה יכול להביא לעסקה שבה איראן תגביל משמעותית את הייצור ואת מצבור האורניום המועשר שלה", אומר המומחה האיראני קארים סדג'דפור, "וכן אם היא תסכים להגדלת השקיפות - וזה אם גדול - אני מעריך שהישראלים יסכימו באי רצון".
לפנייה לכתב/ת 
