אסור להפוך עבריין מין לסלב
מאחורי ההחלטה להציב עבריין מין מורשע במוקד תוכנית ריאליטי עומד היגיון מעוות. ערוץ 10 החליט למתוח את הגבול בשביל הבאזז, ואנחנו הצופים צריכים לזפזפ בתגובה
יום יבוא והאנתרופולוגים מהעתיד יכתבו על פולחן משונה של בני התרבות המערבית, שהיו יושבים ערב ערב מול חפץ מלבני, לרוב שטוח, וצורכים בצמא את התכנים הבוקעים ממנו כאילו היו חשובים לחייהם, כאלו עצם הצפייה בהם חיברה אותם בעבותות של קרבה לאיזשהו שבט, שהמשותף לו הוא אותו עיסוק פאסיבי ומתמשך והמוני בצפייה בתכנים הללו. בינתיים, למרבה הצער, הפולחן הזה שריר וקיים כאילו היה דת. ותת-הפולחן של הריאליטי? חשוב עוד יותר, מתברר, להמוני צופיו וגם לכיסים המדולדלים של בעלי הזיכיונות לשידור מסחרי.
במהלכו של פולחן קורים דברים משונים מאוד להיגיון האנושי. מי שמשתתף בפולחן בפועל ולא רק צופה, זוכה אוטומטית למעמד מורם מעם. הוא היה בטלוויזיה! וואו. הוא נערץ מייד בשל העובדה שהצליח להגיע ו"להיות שם". לא יכולתו וכישוריו, לא עשייתו ואמרותיו, לא תולדות חייו ולא תרומתו לזולת הם שמחוללים את ההערצה, אלא עצם העובדה שהוא בוקע ממסך מלבני שטוח היישר אל תוך הסלון של הצופה. ואם מדובר במישהו שהיה בתוכנית ריאליטי, ברור לגמרי שהוא הופך מיד לדבר הקרוי "סלב". מדברים עליו. כותבים עליו. מראיינים אותו. משתמשים בדמותו כדי לעשות עוד כסף. הוא עצמו עושה כסף טוב מ"להיות שם" בהשקות שבהן ילדים פעורי לוע והאמהות הנרגשות שלהם מבקשים חתימה, מצלמים בסמארטפון ושולחים על זה הודעות בוואטסאפ לכל העולם, כאילו עצם המפגש עם ההוא שהיה בריאליטי הדביק גם אותם בקמצוץ הזוהר הנחוץ כדי להפוך חיים אפרוריים לרגעים של תהילה מדומה.
הכוכב הבא
ב"הכפר", ריאליטי של ערוץ 10 שעתיד לעלות לשידור מחרתיים, מככב בתפקיד "ההוא שהיה בטלוויזיה" עבריין מין מורשע. הוא קיים יחסי מין עם ילדה בת 13. הוא היה בן 19 בעצמו, אבל 19 בעיני החוק זה גבר, לא ילד. הוא נידון לשישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות, והוא "שילם את חובו לחברה", ולפיכך על פי מנכ"ל הערוץ רפי גינת ומנחה התוכנית בוקי נאה – הוא ראוי להיות בן בית בסלון שלכם. אה, והוא גם מייצג איזושהי "ישראליות", כך על פי נאה, כי על המסך יש מקום לכולם, צדיקים ועבריינים ואשכנזים וספרדים ובלונדים ושחומים.
אבל אתם הרי לא מטומטמים. בהיגיון שנותר אחרי הערצת הכוכבים לרגע, בהיגיון שמנקר במוח אחרי המבט ההוא שתתנו בעבריין המין המורשע אם תפגשו בו בסופר, אתם עתידים ודאי לומר לעצמכם – סליחה? מה זה הדבר הזה? ומי מביא אותו אלינו? רפי גינת, האיש שרדף פושעים קטנים וגדולים עד חורמה במאות תוכניות של כלבוטק? בוקי נאה, כתב הפלילים לשעבר, שהתייצב באומץ לצד החוק במאות כתבות ומשדרים, גם אם זה עלה לו בבריאות? מה קרה עכשיו שהחליטו לדחוף לכם לסלון עבריין מין, בשעה של צפיית שיא, כשהם יודעים שאתם וילדיכם הקטנים יושבים מול הטלוויזיה וצופים?
שלוש הנחות עומדות בבסיס ההיגיון המעוות המגן על החלטתו של גינת. ראשית, שבטלוויזיה מסחרית הכל הולך – וזו כמובן הנחה מטומטמת מאין כמוה. לא מזמן הוכח כי אי אפשר להציב על המסך אנשים שכלפיהם רק נטען שהם ביצעו עבירות מין, וטרם הוגש אפילו כתב אישום. שניים כאלה עפו מערוץ 10. שנית, שזה אחלה מהלך לרייטינג כי זה יוצר באזז ענק. ושלישית, שלא אכפת לכם, כי מה שלא יהיה, תעזרו ליצור באזז.
טלוויזיה מסחרית איננה מפעל לייצור שרפרפים או מטריות. תרצה או לא תרצה, היא מייצרת ערכים: בעצם ההזדהות עם דמויות שעל המסך, בעצם ההערצה, נוצרים גבולות ה"בסדר" החברתי הישראלי. הם גבולות לא נעימים: זה כבר "בסדר" להראות בפריים טיים אנשים מנבלים את הפה, מקיימים יחסי מין מתחת לשמיכה, מביעים אמירות גזעניות, מתנהגים ביותר משמץ של אלימות. את כל אלה כבר ראיתם ב"האח הגדול" וב"הישרדות", לרבות מינון בלתי סביר של תצלומי תקריב על אחוריים ושדיים.
הניסיון למתוח את גבולות ה"בסדר" עד לנוכחות מאסיבית של עבריין מין מורשע, עם זאת, הוא לגמרי לא בסדר. הוא מביע זלזול עמוק בעשרות אלפי נשים וגברים בישראל שהיו קורבנות של אלימות מינית. הוא מצפצף בחוסר חן על אותן משפחות שהערוץ היה רוצה כצופות נאמנות, מכורבלות ביחד על הספה, כשאבות ואמהות נאלצים להסביר לילדים שלהם למה לעבריין מין מורשע "מגיע" להיות בריאליטי.
הוא מגלה גם חוסר הבנה למערכת הערכים השמרנית שמדריכה מפרסמים בטלוויזיה בטרם ירשמו צ'ק תמורת שידור הסחורה שלהם בריאליטי: הם לא ממהרים לרשום את הצ'ק הזה. עובדה, יומיים לפני השידור ועדיין אין ספונסר לפרס הגדול, מיליון שקל, שאולי – אם לא ניזהר – יילך לעבריין מין מורשע. חברות מסחריות רציניות ואחראיות לא מוכנות לזה, כי הן יודעות שיהיו המוני צרכנים שיצביעו נגד המותג שלהן אם יזוהה עם עבריין מין. ורק האדונים גינת ונאה לא מבינים, שגם המותג שלהם – ערוץ 10 כולו – מזוהה כעת עם ההחלטה "לתת במה" לעבריין מין.
אם מה שקראתם עד כה הרתיח אתכם, יש מה לעשות. אפשר לכתוב לערוץ 10, למשל, אבל זו פעולה שדורשת זמן ואנרגיה ובדיוק חזרנו מחופשות החגים ואין לנו. אפשר לכתוב לנציב פניות הציבור של הטלוויזיה המסחרית, אבל גם זה קשה, ואפשר לעשות מעשה פשוט של זיפזופ. כל מה שיהיה בכל ערוץ מתחרה, אפילו ב"הופ", יהיה טוב יותר מאשר הבהייה בדודו דיגמי, איש שהורשע לא רק בעבירת מין אלא גם בעבירות אלימות. כי הבהייה, אתם כבר יודעים, מחוללת הערצה. את האיש הזה שייכנס לסלון שלכם ויישב בו עד שיודח – את האיש הזה אתם רוצים להעריץ?
