מה עדיף: קרן פנסיה או ביטוח מנהלים?
אם מבצעים שיקול כלכלי בלבד, בקרן פנסיה תשלמו פחות דמי ניהול והקצבה שתקבלו תהיה גבוהה יותר. אולם בחינה של פסיקת בתי הדין לעבודה מראה יתרון דווקא לביטוחי המנהלים. עד כמה זה רלוונטי עבורנו?
איזו תוכנית פנסיונית עדיפה: קרן פנסיה או ביטוח מנהלים? הוויכוח הזה מתנהל כבר שנים רבות, ובדרך כלל מוכרע לטובת קרן הפנסיה. ואמנם, השוואה כלכלית בין שתי התוכניות באותם פרמטרים, מראה באופן חד משמעי כי יש יתרון לטובת קרן הפנסיה, על אף התמורות הרבות שמשרד האוצר הוביל בשנים האחרונות בתחום זה.
כתבות נוספות על פנסיה בערוץ הכסף שלי :
- לקנות בסופר ולחסוך את המע"מ לפנסיה
- הלמ"ס: לשליש מהישראלים אין פנסיה
- באוצר מעוניינים להקטין את קצבת הפנסיה
כך לדוגמה, גבר בן 30 ברמת שכר של 10,000 שקל ברוטו עם הפרשות סוציאליות מלאות, יצבור שיעור קצבה של 6,990 שקל לגיל 67 בתוכנית ביטוח מנהלים, לעומת 7,890 שקל בתוכנית בקרן פנסיה. פער לא מבוטל של 900 שקל.
אך האם הפער הכספי הוא הפרמטר היחיד שיביא להעדפת תוכנית פנסיה בקרן פנסיה על פני תוכנית בביטוח מנהלים? לא ניתן להתעלם מכך שקיימים לא מעט פרמטרים לבחינת המוצר הפנסיוני, בהם גיל, מצב משפחתי, חסכונות - אם קיימים, שינויים תעסוקתיים צפויים וכיו"ב.
בעשור האחרון, אגף שוק ההון במשרד האוצר היה פעיל מאוד בכל ניסיונותיו לצמצם ולפחית את השימוש בתוכניות ביטוח המנהלים, ולעודד חיסכון בקרן פנסיה. כך, בין היתר, החל משנת 2013 בוטל מקדם הקצבה המובטח בביטוח המנהלים (מספר הניתן בעת הצטרפות לביטוח וקובע, למעשה, את גובה הקצבה שיקבל החוסך) - שמשמעותו הקטנה של הקצבה העתידית.
מצד שני, תוכניות אחרות של האוצר עשויות דווקא להרע לחוסכים בקרן הפנסיה. למשל, עדכון טבלאות תוחלת החיים (חישוב מחדש של תוחלת החיים, לפיה החוסך חי יותר שנים אחרי הפרישה, ולכן הקצבה צריכה להיות משולמת במשך זמן ארוך יותר - בתשלום נמוך יותר).
כך גם תוכניות הקיימות באוצר להנפיק אגרות חוב (שקיימות היום רק בקרנות הפנסיה ומבטיחות תשואה קבועה לחוסכים) גם לקופות גמל ולביטוחי המנהלים, וחישוב מחדש של הריבית (כלפי מטה) לפיה נקבעת הקצבה המשולמת - כלומר קצבה נמוכה יותר. כל אלו עשויות להקטין את הפער שקיים לטובת קרן הפנסיה.
אז האם הוויכוח שנמשך לאורך השנים ו"המלחמה" מול חברות הביטוח וסוכני הביטוח מצדיקים את עצמם? לא בטוח. גם אם נאמר שלפי הפרמטרים הקיימים היום - קרן הפנסיה עדיפה, ייתכן שלתוכניות ביטוח המנהלים יתרונות העולות עליה.
לדברי עו"ד ירון טבצ'ניק, בעל משרד עורכי דין ויועצים פנסיונים המתמחים בדיני פנסיה, בחירה בתוכנית פנסיונית צריכה להתבצע לאחר שקילת פרמטרים רבים ונוספים, ולא רק בחינה כלכלית. "למעשה, הצרכן רוכש מוצר משפטי/כלכלי. אסור לפסוח על הצד המשפטי כלל ועיקר, שכן הוא זה שמקנה לנו את הזכות בקרות מקרה האירוע", הוא אומר.
עליונות משפטית - לא כדאי לזלזל
אחת הבעיות הקשות ביותר של החוסכים בתחום הפנסיה, המקשות על קבלת החלטות, היא אי-מתן מידע מהותי בעת בחירת תוכנית זו או אחרת; וכן חוסר מידע במהלך שנות החיסכון הרבות. רבים מהחוסכים כלל אינם יודעים ומבינים מהן הזכויות שלהם, וכיצד התוכניות מתנהלות. הפרמטר היחד שניתן למדוד, ועומד לרשות החוסכים בשיחת המכירה בת 20 דקות, הוא שיעור הקצבה שתתקבל בגיל הפרישה ומה שיעור דמי הניהול.
"כתוצאה מהחלת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה במשק מינואר 2008, מספר התביעות התלויות ועומדות אצל שופטי ביתי הדין לעבודה הולכת ומתעצמת מיום ליום. רבים אינם מודעים לכך שהתוכנית שנרכשת על ידם היא, למעשה, מוצר משפטי חוזי מורכב ומסובך, כאשר כל פסיק ואות בחוזה בעל פוטנציאל לפתיחת הליך משפטי ארוך, מתיש וקשה", מסביר טבצ'ניק.
בסיס ההתקשרות בביטוח מנהלים הוא חוזה - שאותו לא ניתן לשנות, על פי חוק. בסיס ההתקשרות עם קרן פנסיה הוא תקנון, וככזה הוא נתון לשינויים מעת לעת (במקרים מסוימים החוק מקנה למפקח על הביטוח סמכויות להתערב בחוזה).
"קרן הפנסיה היא, למעשה, תקנון 'פתוח' הניתן לשינוי", מציין טבצ'ניק. "זו נקודת החולשה העיקרית של קרן הפנסיה. יש לזכור שישנם פרמטרים רבים העומדים לזכות כל תוכנית, ומשמשים כיתרון במאבק הנצחי בין שתי תוכניות. נכון להיום, היתרון הגדול של קרן הפנסיה הוא בכך שהפקדות זהות לאורך שנות החיסכון בקרן הפנסיה, יעניקו שיעור קצבה גבוהה יותר מאשר בתוכנית בביטוח מנהלים. אך האם החוסך יכול ליהנות מיתרון כאשר יקלע לסכסוך משפטי עם הקרן?", הוא תוהה.
לדברי טבצ'ניק, בזירה המשפטית קיים יתרון בולט במיוחד לטובת פוליסות ביטוח מנהלים. בשורה ענפה של פסקי דין, נקבעו העקרונות המנחים בין חוסכים לבין קרנות הפנסיה. המגמה בפסיקה מראה כי על החוסך בקרן פנסיה חלה האחריות לדעת ולהבין את זכויותיו בהתאם לתקנון. זאת חרף העובדה שלעתים התקנון משתנה, לא ברור, וגם במצבים שבהם החוסך כלל לא קיבל לידיו את התקנון.
"בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בשנת 2004, נקבע כי החוסך מוחזק כמי שמכיר את התקנון. כמו כן, נקבע כי התקנון הוא חוזה מיוחד, מחייב, בין החוסך לבין קרן הפנסיה, וקביעה זו מוזכרת חדשות לבקרים בכל פסק דין", אומר טבצ'ניק. "ביום הצטרפותו, החוסך מקבל עליו את התקנון ומסכים לעקרונות התקנון, וכן מסכים לעקרון שהתקנון משתנה מעת לעת".
"יש לראות בהצטרפות לקרן, התחייבות חוזית שאדם מקבל על עצמו, ולפיה הצד השני לחוזה יקבע או ישנה את תנאי החוזה", נכתב בפסיקה. "זכותו המשפטית של החוסך מתגבשת בעת פרישתו". במילים אחרות: הזכויות מתגבשות ביום מקרה האירוע, בכפוף להוראות התקנון באותו היום - ולא ביום ההצטרפות.
בעוד החוזה של קרן הפנסיה הוא חוזה "דינמי", משתנה, ומעצם טיבו נתון לשינויים שמקורם בתמורות במשק ובחברה, החוזה שנחתם בין החוסכים בביטוח מנהלים הוא סגור ולא ניתן "לפתיחה". "ניתן לראות כי העליונות המשפטית שיש לחוזה בביטוח המנהלים חזקה יותר לעומת 'החוזה' של קרן הפנסיה", אומר טבצ'ניק.
עקב אכילס של החוסכים
במספר לא מבוטל של פסקי דין, ניתן להבחין כי ביחס בין החוסכים לבין קרן הפנסיה - ידה של קרן הפנסיה על העליונה. זאת לעומת מקרים דומים בין חוסכים בעלי תוכניות ביטוח מנהלים בחברות הביטוח. לדוגמא: בתביעה שהגיש חוסך נגד קרן פנסיה, בשל טעות בחישוב שיעור הקצבה המגיעה לו, פסק בית הדין הארצי בשנת 2005 כי אכן הקרן עשתה טעות. למרות זאת, בית הדין דחה את תביעתו בנימוק כי "על החוסך לבדוק את זכויותיו בהתאם לתקנון".
בשורה נוספת של פסקי דין רואים, כי למרות שקרן הפנסיה לא נהגה בתום לב מול החוסך, ולא שלחה דו"חות ואף לא את התקנון, נפסק כי על החוסך לדעת ולהבין שהתקנון משתנה מעת לעת, ושעליו להיוועץ עם אנשי מקצוע בתחום הפנסיה על מנת לדעת ולהבין את זכויותיו בקרן. כך נפסק בבית הדין לעבודה בתל-אביב בשנת 2004.
יתרון נוסף של חוזה בביטוח מנהלים מול תקנון בקרן פנסיה, מציין טבצ'ניק, הוא סוכן הביטוח. בכל המקרים בהם תביעות נדחו מצד חוסכים נגד קרנות הפנסיה, נמצא כי החוסך פעל לבדו - ללא סוכן ביטוח. "הסוכן, שליח של חברת הביטוח, יכול לעתים לשמש לחיזוק העילות המשפטיות, שבעטיין תובע החוסך את חברת הביטוח או את קרן הפנסיה. כך שחשיבותו של סוכן הביטוח חשובה ביותר, הן להעברת מידע מקצועי, עדכונים ועוד, כמו גם כגורם מקצועי המחזק את טענות החוסך בהליך משפטי".
אז האם החשש מנחיתות במקרה שבו יזדקק החוסך לעזרת בית המשפט, מספיק כדי לגרום לבחירה בביטוח המנהלים? לדברי טבצ'ניק התשובה היא כן. במיוחד לאור התביעות ההולכות ומתרבות בבתי הדין, וברקע חובת הפנסיה לכל עובד. ובעיקר כאשר סיבה זו מצטרפת גם לסיבות אחרות רלוונטיות, כגון שינויים משפטיים בתא המשפחתי.
השורה התחתונה היא שכנראה ההבחנה - מהי תוכנית עדיפה, אינה כה פשוטה, לפחות לא בראיה רחבה יותר, אשר לוקחת בחשבון גם אפשרויות משפטיות שאינן כה נדירות.
לפנייה לכתב/ת 
