דורס טל שביט הורשע בגרימת מוות ברשלנות
שופט בית המשפט לתעבורה דחה את טענותיו של הנהג שפגע בשביט לפני כשנתיים: "אין להלין על רוכב האופנוע", ופסק כי "עוצמת הרשלנות של הנאשם גבוהה, אין הוא יכול לגלגל את האחריות לתאונה לכתפי אחר"
חיים אליהו בר עם (62) הורשע הבוקר (יום ג') בבית המשפט לתעבורה בתל אביב בגרימת מותו ברשלנות של עיתונאי הרכב טל שביט. השופט פסק: "מצאתי היבטים מצטברים של רשלנות רבה מצד הנאשם. הרשלנות שהוכחה היא בדרגה גבוהה".
שביט (55), מייסד עיתונות הרכב הדו-גלגלית בישראל וכתב ynet, התנגש עם אופנועו בחודש מרס 2011 במכוניתו של בר עם. זה החל בנסיעה מהירה לאחר שעצר את רכבו על אי תנועה באזור מחלף מורשה. שביט שהיה בנסיעת מבחן נפגע באורח אנוש ונפטר מפצעיו. הוא הותיר אחריו שני ילדים.
דיווחים נוספים בחדשות ynet:
פרחחים, איומים והפרעות שינה. לילה בניידת
האתר שמרעיד את צרפת: "אני מכירה אנס"
בהכרעת הדין קבע השופט עופר נהרי כי בר עם יצר למעשה מלכודות לנוסעים בכביש. "הוא יצר בהתנהלותו מצב חריג ולמעשה נע כעיוור באלכסון על פני שני נתיבים בכביש בין עירוני, כאשר הוא מותיר לנהגים אחרים להתמודד עם הסכנה ועם המצוקה, תוצר התנהלותו".
בכתב האישום נטען כי בר עם ביצע סטייה מסוכנת, חצה שני נתיבים במהירות שאינה סבירה לתנאי הדרך, נהג בחוסר זהירות וסיכן את המשתמשים בדרך. "כתוצאה מסטיית הרכב ובסמוך לאי התנועה, התנגשו כלי הרכב והאופנוע בחוזקה והמנוע הועף על גבי שמשת הרכב ולאחר מכן הוטל על גבי אי התנועה", כך נכתב בכתב האישום.
השופט קבע כי גרסתו של ברעם מלאה סתירות: "לא רק שהנאשם בחר ללא הכרח לעשות את התמרון מסוכן, מפתיע, בלתי סביר לזולת וליעד אסור, לא רק שהנאשם גם ביצע את התמרון שלא בדרך הדרגתית, לא רק שהנאשם גם יצא לדרך לביצוע התמרון אגב מחדל חמור של אי התבוננות כנדרש, אלא אף גם לא התבונן במהלכו של התמרון. על הנאשם היה לצפות את שאירע בפועל".
עוד ציין: "עוצמתה של רשלנות הנאשם בכל רבדיה המצטברים מאפילה על הפרזת הנאשם במהירות נסיעתו ככל שהייתה הפרזה שכזו". לדבריו, "בעקבות מכלול הראיות והנסיבות אין אני סבור שהנאשם יכול משפטית לבקש לגלגל את האחריות לקרות התאונה לכתפי אחר. בפני הנאשם עמדה אופציה וגם עמד זמן למחשבה. הנאשם בחר באופציה מיותרת מסוכנת ואסורה".
בהמשך דחה השופט את טענתו של בר עם, שלפיה שביט נסע במהירות מופרזת ועקף אותו מצד שמאל: "במצב של דחק הנאמד בשניות, אין להלין על רוכב האופנוע אם בחר לנסות לבלום או לסטות ימינה או לנסות לברוח שמאלה ואולי להגביר מהירות באחת, זאת כדי להימלט על נפשו".
על טל שביט ז"ל ציין השופט כי "לא נסתרה העדות כי המנוח היה רוכב מיומן מאוד אשר רמת הבטיחות והמקצועיות שלו ברכיבה הייתה מן הטובות והמוקפדות ביותר. אין במכלול שהובא בפניי כדי להסיק נהיגה חריגה מצד רוכב האופנוע, אלא שאף אם תמצא לומר אחרת, אזי עדיין אין לשלול כי אין זאת אלא שהלה הגביר מהירותו ברגע האחרון בניסיון נואש להתחמק מרכב הנאשם".