גם 4 שנים לאחר עבירה - עדות השוטרת קובעת

האם עדות שוטרת שנמסרה ארבע שנים אחרי ביצוע עבירה, טובה מעדות תמוהה של נאשם? כתב האישום שהוגש נגד י' כלל אישומים חמורים במיוחד - סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הבעיה הייתה שכתב האישום הוגש כמעט שנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירות, ודיון ההוכחות בבית המשפט המחוזי נקבע למועד מאוחר אף יותר - כשלוש שנים אחרי המקרה. וזה עוד לא הסוף.

נציג המדינה לא הגיע לדיון ההוכחות בגלל שביתה, ובעקבות זאת בוטל כתב האישום. רק לאחר ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, ושם החל ההליך מראשיתו - כמעט ארבע שנים אחרי ביצוע העבירות. כאשר הורשע י' ונשלח למאסר בפועל ל-16 חודשים, מיהר להגיש ערעור לבית המשפט העליון. טענתו העיקרית הייתה שהרשעתו התבססה על עדים ששכחו את המקרה, בגלל הזמן הרב שחלף.

וכיצד פסק בית המשפט העליון? "אין בידי לקבל את טענת י' כי הרשעתו מבוססת על עדים אשר בשל חלוף הזמן, לא זוכרים את פרטי האירוע", כותבת השופטת עדנה ארבל. עדויות שתי השוטרות שעצרו את י' נמצאו אמינות, בזמן שעדותו - ועדויות שני חברים שהיו עמו במכונית - נמצאו תמוהות ואף מגוחכות. "אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שהעדיף את גרסת השוטרות ודחה מכל וכל את גרסתם המופרכת של י' וחבריו", מבהירה ארבל.

כיצד ומדוע זכתה גרסת י' וחבריו לתואר "מופרכת"? כדאי לכם להמשיך ולקרוא.

שלושה חברים ושתי שוטרות

פרטי המקרה שבעקבותיו הורשע י', מתוארים בקצרה בפסק דינה של השופטת ארבל. "ב-9 באוקטובר 2007, בשעת ערב, נהג י' ברכב מנועי אף שלא היה מורשה לכך", מסבירה השופטת. "יחד עם י' ישבו שני חברים (אחד מהם - בעל הרכב, ש.ה). בשלב כלשהו ביצע י' פניית פרסה כשאור אדום דולק ברמזור, ובעקבות זאת נדרש לעצור על-ידי שוטרות שהבחינו במעשיו". ומה קרה לאחר מכן?

במקום לציית להוראת השוטרות, החל י' לברוח. "במהלך נסיעתו ביצע י' עבירות תנועה רבות", ממשיכה השופטת ארבל בתיאור המקרה, "ובהן חציית צמתים ברמזור אדום ונסיעה בכיוון הנגדי לכיוון התנועה, דבר שהיה כרוך בסיכון נהגים אחרים והולכי רגל שנקלעו בדרכו. לבסוף (כאשר) עצר הרכב, י' וחבריו ניסו להימלט ממנו רגלית אך נתפסו על ידי השוטרות".

העיכובים הרבים בהבאתו של י' למשפט לא מנעו את הרשעתו. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו מאסר בפועל ל-16 חודשים, שתי תקופות של מאסר על-תנאי ופסילת רישיון לארבע שנים. עם זאת, בגלל הזמן הרב שחלף מביצוע העבירות נמנע בית המשפט מלהטיל על י' קנס.

תעלומת הנהג האלמוני

על הרשעתו וגזר דינו ערער י' לבית המשפט העליון, אך השופטת עדנה ארבל לא מצאה כל סיבה להתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי. סיבה אחת לכך היא אמינות העדויות שמסרו שתי השוטרות שעצרו את י'. אמנם חלף זמן רב בין המקרה ומסירת העדויות, אך לא נמצאו טעויות או סתירות בגרסה שהציגו השוטרות, וכן נמצאו ראיות ועדויות נוספות - של עדים אחרים - שחיזקו והוכיחו את אמינותן.

סיבה אחרת, ואולי מרכזית אף יותר, היא התמיהות והליקויים שעלו בעדויות שמסרו י' ושני חבריו. מה למשל? מתברר כי השלושה טענו כי י' כלל לא היה במכונית, וכי הגיע רק במקרה למקום שבו נעצרו השלושה על ידי שתי השוטרות. ומי נהג בפראות במכונית שבה בוצעו העבירות החמורות? נהג אלמוני, שזהותו אינה מוכרת לאף אחד מהשלושה. נשמע תמוה? כך בדיוק חשבה השופטת ארבל.

"הגרסה שהוצגה על ידי י' וחבריו, לפיה (החברים) הסכימו לאפשר לבחור שאינם מכירים לנהוג ובאופן מקרי לחלוטין פגשו את י' בדיוק במקום ובזמן שבו יצאו מהרכב ונתפסו על ידי השוטרות, תמוהה למדי", כותבת השופטת. "לכך מתווספת העובדה שי' התחבא... אשר לנהג האלמוני, נטען כי זהותו לא ידועה וכי הוא הספיק לברוח, בעוד שהשוטרות העידו כי הגיעו לרכב כמה שניות לאחר עצירתו ולא איבדו קשר עין".

"עדויותיהם של י' וחבריו נמצאו בלתי אמינות בלשון המעטה", מבהירה השופטת ארבל את החלטתה לדחות את ערעורו של י'. "הן בעדויות עצמן והן בין האחת לשנייה, נמצאו סתירות רבות באשר לקשר בין השלושה, להימצאותו של י' ברכב, ולמספר האנשים שהיו ברכב במהלך האירוע. סתירות אלו ושינויי הגרסאות של השלושה מפלילים את י', מחלישים את עדויות חבריו ובכך מחזקים משמעותית את התשתית הראייתית נגד י'".