לאומית תפצה באלפי שקלים בגלל רופא מעליב
קשיש בן 80 תבע את קופת החולים בטענה שרופא נהג בו ברשלנות וביחס מעליב. את הרשלנות לא הצליח להוכיח, את העלבונות דווקא כן
קשיש שעבר ניתוח הכנה לטיפולי דיאליזה, תבע את קופת החולים לאומית על רשלנות הרופא המנתח ועל יחסו המעליב. הרשלנות לא הוכחה, אבל העלבון זיכה אותו בפיצוי כספי משמעותי.
הקשיש, כבן 80, מבוטח בקופת החולים. בינואר 2011 עבר ניתוח הכנה על-ידי רופא מטעם הקופה, במהלכו חובר עורק לווריד בחלקו הפנימי של מרפק שמאל, על מנת לאפשר את הטיפול בדיאליזה.
הוא החל לקבל את הטיפולים שלוש פעמים בשבוע, במשך למעלה משנה. לדבריו, במשך כל התקופה הזאת התעוררו בהם בעיות רבות, שאף גרמו בחלק מהמקרים לאשפוזו.
הקשיש חזר לרופא כדי שיחבר מחדש את העורק לקראת טיפולים נוספים, ובהמלצת צוות בית החולים ביקש ממנו לבצע זאת באזור כף היד - כדי לאפשר חיבור נוסף באזור המרפק למקרה הצורך. הרופא השיב בגסות "בגיל כזה אתה רוצה אלטרנטיבה?", והתעקש לבצע חיבור חדש במרפק ימין.
הקשיש החליט לפנות לרופא אחר, ולבסוף החליט על ביצוע הניתוח באופן פרטי. זאת מתוך מחשבה שקופת החולים תחזיר לו את עלויות הניתוח, בהיותו בעל ביטוח רפואי מסוג זהב.
בנובמבר 2012 נותח על-ידי רופא אחר, ומאז לטענתו טיפולי הדיאליזה מתנהלים בהצלחה. אלא שעל אף שהניתוח עלה 12 אלף שקל, קופת החולים החזירה לקשיש 1,340 שקל בלבד.
"בגיל כזה אתה רוצה אלטרנטיבה?"
בעקבות זאת, הגיש תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה, בה עתר לפיצוי בגובה 32 אלף שקל. לטענתו, נגרמו לו סיבוכים וסבל כתוצאה מהתנהלות בלתי מקצועית של הרופא מטעם קופת החולים.
קופת חולים לאומית השיבה כי שאלת המימון צריכה להתברר בבית הדין לעבודה, כיוון שהוא בעל הסמכות הייחודית לדון בכך לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עוד טענה כי אם התובע ביקש להוכיח שהתנהלותה לא ראויה, היה עליו לצרף חוות דעת רפואית. מכיוון שזו לא הוגשה - דין התביעה להידחות.
טיפול רשלני לא, עלבון כן
השופטת אילת הוך-טל הודיעה כבר בפתח דבריה, כי שאלת הזכאות למימון טיפול רפואי היא אכן בסמכותו של בית הדין לעבודה, ועל כן אין בדעתה להכריע בה.
לעניין רשלנות הרופא המנתח, קבעה כי לא מצאה במסמכים הרפואיים שצורפו אפילו בדל של ראיה לכך שהניתוח הראשון לא בוצע באופן תקין. לדבריה, הקשיש טופל במשך שנה ושלושה חודשים, ואם הטיפולים לא התבצעו כראוי בפרק זמן זה היה אמור להיות על כך תיעוד מסודר. לכן דחתה את התביעה ברכיב זה.
השופטת בחרה לקבל לעומת זאת את טענות התובע בדבר יחסו הלא מקצועי והמעליב של הרופא. היא הוסיפה כי לא ברור אם התובע קיבל מענה מהרופא לשאלותיו והאם הובא בפניו מלוא המידע, כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת. לדבריה, יש להניח כי אילו לתובע ניתנו תשובות מניחות את הדעת, היה אפשר למנוע את הניתוח הפרטי ואת הנזקים הנטענים בתביעה.
לסיום, פסקה כי התובע יקבל פיצוי בסך 4,000 שקל. קופת חולים לאומית תשלם לו בנוסף גם הוצאות משפט בסך 500 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
