תמיר כהן חזר לחייך: מרגיש ברעננה הכי טוב
אחרי התקופה הקשה בעקבות מות אביו אבי ז"ל והשנתיים הלא מוצלחות במכבי חיפה, הקשר שוב פורח: "חשבתי לפרוש. חזרה לי התשוקה למשחק ושמחת החיים שכה הייתה חסרה לי מאז שאבא נפטר". וגם: למה אשתו מקנאה בגל ניר
כשתמיר כהן עזב בקיץ האחרון את מכבי חיפה והצטרף לעולה החדשה, הפועל רעננה, רבים הרימו גבה. הקשר האחורי המצטיין של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, ששיחק גם במכבי נתניה בתקופותיה היפות ובבולטון מאנגליה, היה רגיל רק לאוויר פסגות. אבל בשקט, ובלי הרבה כותרות, הוא מוכיח שיש חיים גם אחרי הפרמייר-ליג.
עוד ב-ynet ספורט:
- פעם שלישית גלידה? "ג'ורדן יחזור לשחק"
- פרנק ריברי שולח מסר חד למסי ולרונאלדו
- כל עגבניה ברדה: צפו באוהדי ב"ש מתרגשים
- נתניה נעצרה, הכח מושלמת, הפועל ר"ג מאכזבת
- והקאמבק של רן בן שמעון לקפריסין?
תמיר כהן הפך למנהיג של הפועל רעננה, שיחד עם השוער גל ניר, הבלם יניב לביא, אסי בלדוט, בן בנימין, זרים איכותיים ומאמן מוכשר, מנחם קורצקי, הצליחה לצבור שמונה נקודות בארבעה משחקים - הרבה מעל הציפיות. ערב המשחק בבלומפילד נגד הפועל ת"א, כהן מסביר מה עבר עליו בשנים האחרונות.
"גדלתי במכבי ת"א, שיחקתי בכל הנבחרות הצעירות, אבל תמיד היה לי חלום, לשחק בפרמייר-ליג", סיפר תמיר, שגם אביו, אבי כהן ז"ל, הדהים את הכדורגל הישראלי, כשהיה הכדורגלן הישראלי הראשון ששיחק בליגה האנגלית. ב-1979 אבי כהן חתם בליברפול, עימה זכה ב-1981 בגביע אירופה לאלופות.
תמיר המשיך: "זכיתי עם מכבי ת"א באליפות, אבל בהמשך דברים לא הסתדרו ולא הסכמתי לחתום על חוזה ארוך טווח. לאחר מכן עברתי למכבי נתניה, שם היתה לי עונה מצוינת ואחרי פחות משנה קיבלתי את ההצעה מבולטון. הרגשתי שהחלום שלי התגשם".
"אלמלא האסון, הייתי ממשיך בליגה האנגלית"
בבולטון היו לתמיר עליות וירידות. דווקא בעונה השלישית בבולטון, כשהפך לשחקן הרכב קבוע, קרה האסון הנורא מכל, כשאביו הכדורגלן האגדי נהרג בתאונת אופנוע בת"א.
תמיר: "שלוש שנים וחצי חייתי בחלום. התקופה ששיחקתי בבולטון, אני מאחל לכל ספורטאי להשיג את המטרות שאני הצבתי לעצמי וגם הגשמתי. חייתי את החלום בצורה יפה, מה גם שגדלתי בבית שבו חיו את הליגה האנגלית. יש לי שערים ובישולים בבולטון, שעשו אותי מאושר. נכון, היו לי גם תקופות פחות טובות של ישיבה ביציע ובספסל המחליפים, אבל לרגע לא התייאשתי. זה חישל אותי, והאמנתי שאני אצליח".
ואז קרה אסון התאונה של אבא.
תמיר: "נכון, זה היה נורא. עוד לפני התאונה היו דיבורים על מעבר שלי לקבוצה אחרת בפרמייר-ליג, אבל אנחנו מתכננים דברים ולמעלה יש מי שמחליט. אלמלא האסון,
אני מאמין שהייתי ממשיך לשחק בליגה האנגלית, אולי בקבוצה אחרת. בבולטון עברו עליי חמישה חודשים שהוציאו אותי מהפוקוס, שאני מודה בכל יום למנג'ר אואן קוייל, שתמך ועזר לי מאוד. בחמשת החודשים האלה הייתי בנסיעות לארץ ולא התאמנתי בצורה סדירה".
שלוש שנים אחרי, עד כמה אביך חסר לך?
"ככל שעובר הזמן, אני מרגיש שאבא חסר מאוד. במיוחד במכבי חיפה, כשהיה לי קשה ולא היה לי עם מי לדבר ולהתייעץ. אבא היה מעביר לי ביקורת, לטוב ולרע, ורק לביקורת שלו הייתי שומע".
במבט לאחור, האם אתה יכול להבין את אביך, המבוגר האחראי, שמצא את מותו בתאונת קטנוע?
"אבא היה אחראי, אבל זה גורל. קטנוע זה כלי נוח לנסיעה עירונית, וגם אני רוכב לעיתים על קטנוע. אם אבא היה נהרג בתאונת מכונית, מה זה אומר, שאסור לנהוג יותר במכונית?! אבא אהב את הסיכונים: באנג'י, קפיצה מצוקים. אני די דומה לו במובן הזה".
"לא מתייחס לביקורת שמעביר עליי עיתונאי"
השנתיים במכבי חיפה לא ייחשבו כמוצלחות בקריירה שלך. מה הסיבה?
תמיר: "לא תמיד שחקן מצליח למצות את עצמו בקבוצה חדשה. לא הצלחתי להביא את עצמי למצב פיזי וגופני. לפעמים דברים לא מתחברים. כמו שקרה לשחקנים גדולים שהגיעו בעבר למכבי ת"א ולא הצליחו, זה קורה לשחקנים גם בכדורגל העולמי. תוסיף לזה שתי פציעות שהשביתו אותי לתקופה ארוכה במכבי חיפה. אלמלא חוסר המזל, ייתכן שהכל היה נראה אחרת. שני ניתוחים בכף הרגל קילקלו לי את התכניות. כשהרגשתי שלא טוב לי במכבי חיפה, החלטתי לעשות שינוי".
איך התמודדת עם הביקורות עליך בתקופה ששיחקת בחיפה?
"לא התייחסתי לביקורות. אני לא מתרגש מביקורת שמעביר עליי עיתונאי. הביקורת של רוב הכתבים אינה נקייה מאינטרסנטים. אני לבד יודע מתי אני טוב, ומתי לא".
רעננה הייתה ברירת מחדל?
"ממש לא. היו לי הצעות נוספות מליגת העל שלא דיברו אליי. הייתי בתקופה לא טובה וישבתי עם עצמי הרבה זמן ואמרתי שאם לא אמצע מקום שארצה בכל ליבי לשחק בו, אפילו עלו לי מחשבות לפרוש ממשחק. ואז הגיעה ההצעה מהפועל רעננה, עיר מגוריי, שבמספר דקות מהבית אני מגיע לאימון".
"הסכמתי להצטרף לקבוצה בעיקר בזכות גל ניר, שהוא החבר הכי טוב שלי. אי אפשר למצוא בעולם קשר טוב יותר מאשר בין גל לביני. אנחנו מסתובבים יחד במשך שעות ויודעים הכל זה על זה. הנשים שלנו מאוד מקנאות לנוכח הקשר הזה... ברגע שגל חתם ברעננה, ידעתי שגם אני אצטרף, ולא רק שאני לא מצטער, בהפועל רעננה חזרה לי התשוקה למשחק ושמחת החיים שכה הייתה חסרה לי מאז שאבא נפטר. חשוב לי ליהנות ממה שאני עושה, ואני אומר גם לשחקנים הצעירים - ההנאה מהמקצוע חשובה יותר מהצעה כספית גבוהה. אני מרגיש ברעננה הכי טוב מכל הקבוצות שבהן שיחקתי, למעט מכבי נתניה, שגם שם נהניתי".
בשבת אתם נגד הפועל ת"א. הפסד ראשון, או שתמשיכו להפתיע?
"הפועל ת"א קבוצה טובה, מאורגנת עם שחקנים איכותיים. נתכונן היטב ונלמד אותם. הצוות המקצועי שלנו, בראשות מנחם קורצקי ואיתו חיים סילבס, יעקב קורצקי וגיא סלומון, יכין אותנו בצורה הכי טובה. כמו לכל משחק, נבוא במטרה לנצח. אנחנו צנועים ושואפים להשתפר".
אתה בן 29. יש לך תכניות לאחר הפרישה?
"בוודאי. אפנה לעסקים יחד עם גל ניר. הסיכוי שאשאר בתחום הכדורגל נמוך מאוד. אבל למה לדבר על החיים שאחרי? יש לי עוד כמה שנים לתרום במגרש".
לפנייה לכתב/ת 
