האם נוח ניצל בזכות יכולתו הטכנולוגית?

שאלה שגורה בפי כל ילד וילדה אשר נחשפים לראשונה לסיפור המבול, המופיע בפרשת נוח, הינה: למה נוח ניצל ביחד עם משפחתו? במה הוא היה שונה מיתר האנושות?

• לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

התשובה פשוטה לכאורה " וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ " ( בראשית ו ה-ט). נוח היה צדיק תמים לעומת דורו שהיה כולו מושחת.

אלא שחז"ל מערערים על קביעה זו תוך שהם שמים דגש על מילת היחס "בדורותיו". רש"י על המקום מפרש: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. דברי רש"י מבוססים על הגמרא (מסכת סנהדרין קח.): אמר רבי יוחנן: "בדורותיו" - ולא בדורות אחרים; וריש לקיש אמר: "בדורותיו" - כל שכן בדורות אחרים.

נדמה לנו שגם לשיטה הגורסת שנוח היה נחשב לצדיק גם בדור של אברהם אנו צריכים להניח שנוח טרם הגשים את מלוא הפוטנציאל שלו .כפי שרש"י מסביר בהמשך "אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ": ובאברהם הוא אומר התהלך לפני, אשר התהלכתי לפניו. נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.

החשש של חז"ל לקבוע באופן נחרץ שנוח היה צדיק מושלם מובן אולי מבחינה תיאולוגית. הרי קהלת (ז כ) קובע "כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא". גם משה רבינו נלכד בעוון דורו ולא ניכנס לארץ המובטחת. אלא שאז השאלה חוזרת למקומה. אם נוח לא היה צדיק מושלם באיזה זכות ניצל? רק בזכות זה שהוא היה פחות גרוע מהאחרים (רבי יוחנן) או אולי היה לו פוטנציאל להיות טוב יותר (ריש לקיש)? נשמע פחות משכנע, ולא בטוח שהילדים שלי היו קונים את ההסבר הזה.

ממציא המחרשה

אפשר אולי להסתכל על הדברים מזווית שונה לגמרי. נוח ניצל כי הוא ייצג את שיא ההתקדמות הטכנולוגית (והכלכלית) של האנושות. בעת לידתו משפחתו תלתה בו תקוות רבות "ו ַיְחִי-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה." (ברשאית ה כח-כט).

רש"י על המקום מפרש איך נוח הגשים את התקוות שתלו בו: עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם והייתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים מקללתו של אדם הראשון ובימי נח נחה. נוח עזר לדורו להתפרנס בכבוד תוך שהוא ממציא את המחרשה אשר מקלה על העבודה החקלאית.

אין לחלוק על היכולת הטכנית והטכנולוגית המרשימה של נוח. הרי הוא בנה לבדו תיבה רבת ממדים אשר דרשה מיומנות טכנולוגית לא מבוטלת. אם התוכנית האלוקית להצלת המין האנושי ובעלי החיים מחייבת בניית תיבה שכזאת, כנראה שרק נוח מכל אנשי דורו היה מסוגל לבצע את המשימה.

אולם גם הטכנולוגיה וההישגים בעולם הפיזי זוכים ליחס אמביוולנטי. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ.

רשי מפרש ש"את הארץ" פירושו "עם הארץ" שאף שלושה טפחים של עומק המחרשה נימוחו וניטשטשו. נוח אמנם ניצל בזכות הטכנולוגיה (בנה תיבה ענקית) אבל הישגי הטכנולוגיה הקודמת (המחרשה) נמחק.

המסר כנראה פשוט: הטכנולוגיה וההתקדמות אינו דבר רע או טוב לכשעצמו. הכול הולך אחרי הכוונה. אפשר לעשות שימוש ציני של אמצעי טכנולוגיה מועילים, כדי לספק את המאווים האפלים ביותר של היצר כפי שעשו בדור המבול.

איש רוח ואיש עבודה

אנו נשארים עם שני קווים עיקריים לדמותו של נוח. לפי פשט הפסוקים, נוח ניצל בגלל היותו צדיק תמים, איש רוח מובהק. אולם אפשר להבין שנוח ניצל דווקא בגלל היותו איש עבודה, איש טכנולוגיה, ממציא ויזם אשר ייצג את שיא ההתקדמות של האנושות בעולם הגשמי והפיזי.

האם אפשר לגשר בין שתי תפיסות אלו? המפתח אולי נמצא בדברי הנצי"ב מוולאוזין, המסביר בפירושו "העמק דבר", שיש שני סוגים של צדיקים. יש צדיקים שמקפידים לא לחטוא ומעדיפים לשמור על מרחק מסוים מיתר בני אדם כדי להגן על טהרת המידות. ויש צדיקים אשר מעורבים עם הבריות, ורואים את הצער של הזולת ומנסים לעזור בכל דרך אפשרי.

נוח ראה את מצוקת אנשי דורו, את הקושי להתפרנס מחקלאות, ונחלץ לעזרתם תוך פיתוח פתרון טכנולוגי. הכוונה שלו היתה שלא למטרת רווח (הוא לא רשם פטנט על המחרשה) אלא לתועלת האנושות. לבן אדם שדואג לרווחת הזולת, תוך פיתוח דברים אשר מקלים על החיים, אפשר לקרוא צדיק גם אם מדי פעם הוא נופל בחטא. בן אדם כזה היה כדאי להציל.