המיליונים שמסתירים את רצח הסוכן של דנינו
אייל סלהוב הופעל מלב ארגון פשע, חזר והתריע על הסכנה - אבל נחשף וחוסל ב"כיפה אדומה". הקצינים האחראים קודמו, הרוצחים עוד חופשיים. כעת חושף ynet הסכם סודי עם משפחתו שקונה שתיקה בכ-3 מיליון שקל - וגם פרטים חדשים לגבי מעורבות המפכ"ל שטען אז כניצב: "חתמתי על ניסוח אומלל של העוזר שלי". המשטרה: כולם קבעו שאין פגם בהתנהלות דנינו
שבע שנים בדיוק שהתיק פתוח. רצח, חיסול שמכונה בשפת העבריינים "כיפה אדומה", שהאחראים לו נותרו חופשיים. לא מעט מקרי רצח לא מפוענחים, אבל את התיק הזה היו שמחים במיוחד במשטרה להעלים מדפי ההיסטוריה. שמו של הקורבן, אייל סלהוב, שהיה עבריין שהופעל כסוכן על-ידי היחידה המרכזית של מחוז מרכז, ממשיך להדהד במסדרונות צמרת משטרת ישראל.
מאה על 100 - לכל הכתבות
מעבר לצווי איסור הפרסום המתמשכים על חקירת המקרה עצמו, ל-ynet נודע שלאחרונה הושלם צעד נוסף בדרך להסתרת הנסיבות שהובילו לרצח הסוכן: המדינה הסכימה לשלם למשפחתו של סלהוב מיליוני שקלים בגין המקרה ובתמורה לשתיקה. עוד אנחנו חושפים כעת מסמכים ולפיהם מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, שהיה בעת הרצח ראש אגף החקירות והמודיעין, העיד בכתב שידע שסלהוב היה מאוים. אך כאשר מבקר המדינה בדק את הנושא, דנינו ניסה להתנער וטען שהעוזר שלו השתמש ב"ניסוח אומלל" והחתים אותו. אותו עוזר, אגב, הועלה בהמשך בשתי דרגות והיום הוא ניצב משנה.
סיפור רציחתו של סלהוב, עבריין ו"חייל" בארגון הפשע של אבי רוחן, היה צריך להדליק נורות אדומות בוהקות במשטרה, ולגרום לה לערוך בדק בית רציני על מנת שמקרים קשים כאלה לא יישנו. "בגלל שבכירים מעורבים בתיק הזה, במשטרה מעדיפים לקבור אותו", טען בעבר יוסף סלהוב, אביו של אייל. דבר לא השתנה, אבל היום האב כבר לא יכול להגיד זאת ומוסר רק "אין תגובה". לנו זה עולה כסף. הרבה כסף.
הטלפון שקדם לרצח
סלהוב, בן 23 משכונת פרדס כץ בבני ברק, היה מסוג הסוכנים שחוקרים יכולים בדרך כלל רק לחלום עליהם. עבריין עם שם, בתוך ארגון גדול (רוחן), כזה שעושים לו חשבון. שבעה חודשים לפני שנרצח הוא גויס לטובת ימ"ר מרכז, כדי למסור מידע על עולם הפשע, ממש מבפנים. על-פי עדויות שהגיעו למבקר המדינה, סלהוב התריע לא פחות מ-70 פעמים בפני מפעיליו כי הוא מרגיש שחבריו חושדים בו.
בצעד יוצא דופן אישרה הפרקליטות למשטרה מהלך שאמור היה להסיר את חשד העבריינים ולהגביר את אמונם בסלהוב: התירו לו לזרוק "רימון" על משרדי ימ"ר מרכז ברמלה. סלהוב אכן עשה זאת, אבל הצעד אולי רק הגביר את החשד. באירוע לא נגרם כל נזק (משום שהיה זה רימון דמה), לא נפתחה חקירה רצינית ובקרב העבריינים הבינו שמישהו עשה פה הצגה.
אם לא די בכך, מפעיליו של סלהוב נהגו להוציאו למפגשים בזמן שהיה במעצר בית, עונד אזיק אלקטרוני שמאפשר למשטרה מעקב אחריו - מעשה תמוה מאוד מצד עבריין מוכר. השיא היה בשיחת טלפון של אחד המפעילים לסלהוב. עבריין אחר שהיה לידו ענה, והבין שחברו מופעל על-ידי המשטרה.
יום לאחר אותה שיחה, ב-7 באוקטובר 2006, זומן סלהוב לפגישה בפארק אזורים, סמוך לכביש גהה. המחסלים לא הותירו לו סיכוי, וירו כמה פעמים בראשו. סלהוב מת במקום. למחרת נמצאה גופתו.
אף אחד לא רוצה לגעת
בעבר דרש האב יוסף סלהוב שהמשטרה תחקור לעומק את המקרה. בראיון ל-ynet הוא זעם על כך ששנים חלפו ולא נגבתה ממנו עדות, אף שהיה האחרון שדיבר עם בנו. הסיפור עלה לכותרות בכמה מקרים והציף את מחדלי המשטרה, גם במקרה נוסף של רצח סוכן, של אותה יחידה, חודש לאחר סלהוב.
כשנה לאחר שני מקרי הרצח מונה ראש מחלק איסוף וטכנולוגיה במטה הארצי, ניצב משנה ישראל אברבנאל, לבדוק את ההתנהלות המשטרתית. דו"ח שחיבר חשף את שורת ההתרשלויות. הפרשה עברה למבקר המדינה, שחקר במשך שלוש שנים ופרסם דו"ח שבו הצביע על "ליקויים מערכתיים משמעותיים בתפקודן של יחידות משטרה". השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס הוטרד מ"תופעה בולטת של חוסר אמון בין גורמי משטרה שונים, בינם לבין עצמם, לרבות הבכירים שבהם" וציין כי "יש מקום גם לשיפור משמעותי בהטמעת ערכים של תרבות של תחקיר והפקת לקחים".
אחריות אישית קונקרטית לא נקבעה, אך הוזכר ש"האחריות הכוללת לדרך ההתנהלות רובצת מטבע הדברים תמיד לפתחו של הדרג הפיקודי העליון של המשטרה". כל הקצינים הבכירים מאז, בהם דנינו ודודי כהן - מפקד המחוז בזמן הרצח, ובהמשך המפכ"ל - זכו לקידום. אבל הפרשה ממשיכה לבעבע מתחת לפני השטח.
"אף אחד לא רוצה לגעת בסיפור הזה, כי הרבה קצינים ידעו לפני על הסכנה שבה היה נתון סלהוב, ולא עשו דבר", אומר גם היום בכאב נצ"מ אברבנאל, שעבר תלאות רבות בפרשה, כולל עימות מול המפכ"ל כהן אצל המבקר, ונעזר בעו"ד פיני פישלר. אברבנאל כבר כמה שנים בפנסיה, אך הסיפור לא נותן לו מנוח.
יש דברים שדווקא כן עושים בתיק הזה. ל-ynet נודע כי לאחרונה הגיעה המשטרה לסיכום עם משפחתו של סלהוב. הוא כולל פיצויי עתק, כ-3 מיליון שקלים, וסעיף שלפיו אסור שההסכם יפורסם. כפועל יוצא, למשפחה אסור למעשה לדרוש מהמשטרה למצות את החקירה. "אם המשטרה שילמה כסף סימן שהיא מודעת לאחריות שלה. ואם יש פה כשל - מדוע הדבר הזה לא נחקר?" תוהה קצין בכיר שעדיין משרת במשטרה, ולכן חושש להזדהות.
דנינו: אני רק חתמתי
באוגוסט 2007 שלח אברבנאל דו"ח מפורט לראש אגף החקירות והמודיעין דנינו, שאמור היה להיות בקיא בכל הקשור להפעלת הסוכנים של היחידות המרכזיות, ופירט את שרשרת התקלות שהביאו לדעתו לרצח. "כלל האמור מביא אותי לידי חשש כי ייתכן ש'הכתובת הייתה על הקיר' ולא עשינו דבר לטובת העניין", נכתב שם. אברבנאל ביקש להפיק לקחים וציין כי הוא ממתין לתשובה.
דנינו הגיב לאחר חודשיים וכתב לאברבנאל כך: "אציין כי כבר לאחר האירוע הראשון בו נשקפה סכנה לחייו של אחד מהמקורות הנ"ל ביקשתי בשעתו מראש חטיבת המודיעין, לבצע בדיקה מעמיקה של האירוע לשם הפקת לקחים". קשה שלא לפרש את הדברים אחרת - דנינו מודה שידע בזמן אמת על האיומים על סלהוב.
מעט לאחר מכן החל המבקר לינדנשטראוס בבדיקתו. רוב החומר שנבדק נותר חסוי מעיני הציבור. ממידע שהגיע לידי ynet לאחרונה עולה כי דנינו ניסה להתנער והכחיש לחלוטין את המשתמע מפורשות מאותו מכתב. במענה לשאלות מבקר המדינה מסר דנינו: את מכתב התשובה לאברבנאל לא אני ניסחתי, אלא העוזר שלי יואב תלם, ואני חתמתי. הניסוח שלו "אומלל", טען מי שהפך למפכ"ל, והסביר שאותו "אירוע" היה זריקת הרימון על הימ"ר. "לא היה לי צל של מושג אם יש פה סכנת חיים", הוסיף.
העוזר יואב תלם יישר קו עם מפקדו ולקח על עצמו את האחריות. תלם סיפר שניסח בעצמו את המכתב ואף השתמש באותה המילה, אומלל. "יש בו ביטוי אומלל שנצ"מ אברבנאל נאחז בו כמוצא שלל רב", מסר. "אני כתבתי את המכתב, ואני יודע שהטענה (היא) כאילו זה מעיד על כך שניצב דנינו ידע על הסכנה בזמן אמת. כאשר אני כותב את הפסקה הזאת אני מתכוון על ביום זריקת הרימון, לא יותר ולא פחות".
שש שנים אחרי אותו "ניסוח אומלל", תלם משרת כעוזר אישי של המפכ"ל בדרגת ניצב-משנה. מלבד התיק הפתוח עצמו, במשטרה ממשיכים לתהות לגבי הבדיקה הפנימית: האם באמת דנינו לא ידע כראש האגף על האיומים? כיצד לא הבין על מה חתם במסמך רגיש שכזה? בכל מקרה, האחריות הועברה כאמור לעוזר, ודנינו צפוי לפרוש בחודשים הקרובים מפיקוד על משטרת ישראל, כשתיק סלהוב נותר במחשכים.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
"סוגיית פרשת המקורות המודיעיניים במחוז מרכז נבדקה על-ידי גורמים חיצוניים ופנימיים, לרבות בדיקת מבקר המדינה, משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה וכן תחקיר שנערך באגף החקירות והמודיעין. הסוגיה מוצתה עד תום, ואין בכוונתנו לדון מחדש בחומר ארכיוני שחוק וממוחזר זה.
למען הסר ספק נדגיש כי בשום שלב לא הובא בפני מפכ"ל המשטרה או קצינים אחרים מידע כלשהו, אודות החשש לביצוע רצח באירוע נשוא הפנייה, וממילא לא היה ביכולתם של אלה לפעול למניעת מעשה הרצח הנ"ל.
"היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה סתמו את הגולל על טענות אלה וטענות נוספות, לאחר דיונים שקיימו עם צמרת משרד היועץ המשפטי לממשלה, בהם נבחנו לעומקם ההיבטים השונים, בחינה שנערכה על בסיס חומרים המתעדים את ליווי הפרקליטות בפרשה נשוא טענות אלה ומסקנתם הברורה קבעה כי 'לא נפל פגם בהתנהלותו של ניצב דנינו בפרשות האמורות'", נמסר.