"בוגדים! התקיפו!" רצח סאדאת, השבוע לפני
בחגיגות "ניצחון אוקטובר" חוסל נשיא מצרים לפני 32 שנים. בגין פגש את היורש מובארק שהבטיח "שלום לנצח". וגם - הסערה אחרי כישלון חיסול משעל, כשפרס אמר: "במקום נתניהו הייתי מעיף אותם מהחדר"
השבוע לפני - לכל הכתבות
השעה הייתה 10:35 בבוקר. משעל ירד ממכוניתו, מלווה בשלושת ילדיו ובמאבטח. גבר בעל שיער בהיר וזקנקן לבוש חליפה כהה וללא עניבה, התקרב למשעל. הוא נראה כאילו מבקש לשאול אותו שאלה. משעל, כך על-פי התיאורים הראשוניים מירדן, הסתובב לעבר הגבר, שנראה כמו תייר תמים, ואז "תייר" נוסף שלף מכשיר ופגע באוזנו של בכיר חמאס.
עדי ראייה בירדן סיפרו אז כי התוקפים מיהרו להיכנס למכונית יונדאי ירוקה, שנשכרה כמה ימים לפני האירוע. המאבטח מוחמד אבו-סייף רץ לכביש, עצר מוכנית והורה לנהג לרדוף אחר הרכב שבו נסעו סוכני המוסד. כששני הסוכנים, "שון קנדל" ו"בארי בידס", ירדו מהרכב לעבר מכונית נוספת, גם היא שכורה, יצא המאבטח הפלסטיני מהמונית והסתער על אחד מתוקפי ה"בוס" שלו. אזרחים בבירה הירדנית סייעו למאבטח להשתלט על הסוכנים ולעצור אותם.
בינתיים משעל עצמו הצליח להתאושש. הוא אמר למקורביו: "ניסו לחטוף אותי". כעבור זמן קצר חלה הידרדרות פתאומית במצבו של משעל והוא ביקש לעבור בדיקה רפואית. הוא הובהל לבית החולים האיסלאמי בעמאן, אך כשמצבו החמיר הורו שלטונות ירדן להעבירו לאגף מיוחד בבית החולים על שמו של המלך חוסיין, סמוך לבירה. בזמן שהמאבטח שלכד את הסוכנים מסר עדות, איבד משעל את הכרתו והרופאים הכריזו על מצבו כ"מסוכן". הרופאים אמרו אז כי סוכני המוסד החדירו לאוזנו גז עצבים מסוג לא ידוע ואלמלא הובהל לטיפול רפואי, הוא היה מת.
בארמונו של המלך חוסיין עקבו בעצבנות רבה אחרי הפרשה. כשהחמיר מצבו של משעל פנה המלך לנשיא ארצות הברית ביל קלינטון, וביקש ממנו לדאוג לתרופה שתציל את חייו של משעל, בנימוק שאם הוא ימות יהיו לכך תוצאות הרות אסון. ה"דיילי טלגרף" דיווח אז שקלינטון פנה אישית לנתניהו ותבע לספק פרטים מדויקים על הרעל שפגע בבכיר חמאס, כדי שאפשר יהיה לטפל בו.
כעבור שלושה ימים הצליחו לנטרל את החומר ממנו נפגע משעל והוא נותק ממכונת ההנשמה. מאוחר יותר התברר כי בעקבות ההסתבכות ומעצרם של שני הסוכנים, איש המוסד מישקה בן-דוד נתן לירדנים את האנטי-סם, שהציל למעשה את חייו של משעל.
בתחילת אוקטובר פורסם כי המלך חוסיין התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, וביקש ממנו הסברים על נסיון ההתנקשות על אדמתו. מלך ירדן קרא לנתניהו "לנקוט צעד אמיץ ולשחרר את השייח יאסין מהכלא". כעבור כמה ימים מתח המלך הירדני ביקורת חריפה על ישראל.
"אדם מחליט לפתוח את ביתו לרווחה בפני אורח זר, ולארחו כיד המלך", הוא אמר. "אלא שכאשר המארח מסובב לרגע את הגב מתברר לו שהאורח מנצל את הכנסת האורחים כדי לאנוס את בעלת הבית או את בתו".
ה"סאנדיי טיימס" דיווח כי ההחלטה לחסל את משעל התקבלה בעקבות הפיגועים בירושלים והירי על המאבטחים בעמאן. על-פי הדיווח אז, נתניהו דרש מראש המוסד דני יתום לתכנן "מבצע נקמה". ראש תחנת המוסד בירדן טען שהמבצע מסוכן מדי "ואין מספיק זמן לתכנון". אבל, על-פי העיתון הבריטי, נתניהו רצה "מתנה לראש השנה".
בישראל התגברה הביקורת על נתניהו, שאישר את המבצע. ח"כ שמעון פרס
תקף אותו בחריפות: "אם הפרסומים בחו"ל נכונים - מי שנתן את ההוראה צריך לשאת באחריות. החלטות מסוג זה הן של ראש הממשלה. לא הייתה פעולה שאישרתי, שלא שאלתי מה יהיה חלילה במקרה של כישלון. אם היו מביאים הכרעה כזו לשולחני, הייתי מעיף אותם מהחדר".
ב-3 באוקטובר התייחס נתניהו לראשונה בפומבי לחיסול הכושל. ראש הממשלה אמר כי כמו בכל מלחמה, גם במלחמה נגד הטרור יש הצלחות ויש כישלונות. "כראש ממשלה אני נושא באחריות הכוללת על המלחמה בטרור", אמר אז. "כשיש הצלחות וכשיש אי הצלחות, האחריות למלחמה הזו היא בסופו של דבר שלי". הוא הוסיף כי הממשלה נחושה בדעתה להמשיך ולהכות בטרור. "מי שנכנע לטרור ומי שבורח מהחלטות אמיצות - הטרור יפגע בו ביתר עוצמה".
מנגד, בוושינגטון מתחו ביקורת חריפה על ישראל. בכיר בממשל האמריקני אמר: "מה יקרה אם ארגוני טרור יתחילו להשתמש בנשק כימי? ברור שאם זאת לא הייתה ישראל, אלא מדינה אחרת שעושה פעולה כשזאת על אדמת מדינה ידידותית, לא היינו מבליגים".
ב-6 באוקטובר העסקה לשחרור המחבלים תמורת סוכני המוסד שנעצרו בירדן יצאה לדרך. בשעה 15:15 בדיוק התרוממו שלושה מסוקים באוויר. באחד היה אחמד יאסין, בשני שני סוכני המוסד, שלווה במסוק של צבא ירדן. "ידענו שלא תשכחו אותנו", אמרו שני הסוכנים לפני שיצאו לישראל.
מי שקיבל את פניו של יאסין בירדן, רגע לפני שהוטס לרצועת עזה, היה לא אחר מאשר משעל, שנראה חסון ובריא. הוא גם חייך למאות העיתונאים, כאילו שכח ששבועיים קודם לכן פירפר בין חיים למוות. הקריאות "אללה אכבר" ו"יחי חמאס" הדהדו בטקס בעמאן.
באיצטדיון ברצועת עזה השתתפו המונים בקבלת פנים ליאסין, שהוחזק כשבע שנים בכלא הישראלי. השייח אמר לתומכיו: "אפעל לשחרור כל האסירים ולהקמת מדינה פלסטינית. על כל הגופים הפלסטינים להתאחד, כדי להביא לשחרור המדינה". בתום הטקס הוא חולץ מידי ההמונים שביקשו לחבקו ונלקח לביתו, שם נפגש עם בני משפחתו.
פעולת החיסול הכושלת והפרסום שניתן לה חיזקו את מעמדו הפוליטי של משעל - שלא היה מוכר כל-כך עד אז - במידה ניכרת, ומאותה עת ואילך הפך לאחד ממנהיגיה הבכירים של חמאס מחוץ לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. לאחר שהחלים מהרעל שהוזרק לו נאלץ משעל, בהוראת שלטונות ירדן, לעזוב את המדינה. משם עבר לקטאר. מאוחר יותר השתקע בדמשק ובעקבות מלחמת האזרחים בסוריה נאלץ לחזור לקטאר.
חיסול הנשיא בחגיגות הניצחון
ב-6 באוקטובר 1981 צפה נשיא מצרים אנוואר סאדאת
במצעד צבאי שציין את "הניצחון המצרי" במלחמת יום הכיפורים.
במהלך המצעד, קפצו חיילים מג'יפ ורצו אל עבר בימת הכבוד. החיילים ירו מתתי-מקלע על הבמה והרגו את הנשיא.
סמוך לתחילת האירוע החגיגי הגיע סאדאת לבוש במדי צבא שחורים. על חזהו בלט "כוכב סיני", עיטור הכבוד של הצבא המצרי שהוענק בתום הקרבות ב"מלחמת אוקטובר", כפי שהיא מכונה במצרים, שמונה שנים קודם לכן. עם סאדאת היו סגנו חוסני מובארק ושר ההגנה אבו ראזאלה. אנשי ביטחון הקיפו את בימת הכבוד מכל עבר, פרט לקידמתה.
המצעד התנהל ללא דופי. אלפי החיילים, רובם מיחידות מובחרות של הצבא המצרי, צעדו על מול בימת הכבוד. הם סחטו מחיאות כפיים ממאות האלפים שהגיעו לצפות. בשעה 12:40, כמעט שעה וחצי לאחר תחילת המצעד, התרכזו מבטיהם של הצופים במטוסי מיראז' במפגן אווירובטי. הנשיא המצרי התלוצץ עם עוזריו הבכירים והעלה זכרונות מימי המלחמה.
40 שנה ליום כיפור - לאתר המיוחד
ואז זה קרה. "חיילים צעירים", שהיו על ג'יפ שגרר תותח, ירדו ממנו, התקרבו אל בימת הכבוד וירו למוות בסאדאת. "תחי מצרים. התקיפו!" צעק אחד המתנקשים. "אתם סוכנים, בוגדים". על הבימה התחוללה מהומה. אנשי ביטחון ירו לעבר התוקפים, בזמן שהמוזמנים הרבים השתרעו על הרצפה בין הכיסאות. אנשים קראו לעזרה, בעוד אחרים ניסו להימלט.
בחלק מהעולם הערבי שמחו על הרצח שביצעו קנאים מוסלמים. מנהיג אש"ף יאסר ערפאת הכריז כי עם הרצח התמוטט אחד מעמודי התווך של הסכמי קמפ דיוויד וזו ראשית כשלונו של הסכם השלום בין מצרים לבין ישראל. קריין הטלוויזיה הסורית הכריז כי "העם המצרי חגג את יום השנה למלחמת אוקטובר בחיסולו של הבוגד סאדאת".
ראש הממשלה מנחם בגין הגיע למצרים ונפגש עם רעייתו ובנו של הנשיא המצרי המנוח. ג'יהאן סאדאת אמרה לו שבעלה מת למען השלום "זקוף וגאה". האלמנה סיפרה כי כמה פעמים ביקשה מבעלה ללבוש אפודת מגן באירועים כאלה, אך הוא נהג לומר שזה עלבון: "נניח שזה יגן על הגוף שלי, ואם אפגע בראש. זה יהיה יותר טוב?".
בגין נפגש אז גם עם מובארק, שהחליף את סאדאת בתפקיד.
ראש הממשלה סיפר כי השניים שוחחו בארבע עיניים ומובארק הבטיח שלא לפגוע בהסכמי השלום. "השלום הוא מורשה של סאדאת ואני צריך לקיים את צוואתו", אמר אז מובארק.
והאיומים על מובארק לא איחרו לבוא. כמה ימים לאחר רצח סאדאת, איים סעד א-שאזלי, הרמטכ"ל המצרי בזמן מלחמת יום כיפור, לחסל את מובארק. "עליו לשחרר אסירים פוליטיים, עליו לבטל את כל הסידורים לעריכת משאל עם לבחירת הנשיא, כדי שגם אישים שנאלצו לצאת לגלות יוכלו לשוב למצרים. אם לא ימלא את התנאים - לא תהיה לנו ברירה אלא לנקוט צעדים אלימים נגדו".
לפנייה לכתב/ת 
