וושינגטון בטלוויזיה: בית התככים
המבנים לבנים ויפים, הרחובות נקיים, המדשאות ירוקות, והאנשים? תלוי את מי שואלים. וושינגטון של המסך הקטן היא מקום מרשים ומסודר, אבל לא הייתם רוצים להיות חברים של תושביה
וושינגטון, בירת ארצות הברית, מצטיירת על המסך הקטן כמקום נקי מכמה בחינות, ומלוכלך למדי מבחינות אחרות. עיר יפה שאנשיה הם רודפי צדק, או רודפי כוח - תלוי את מי שואלים.
סיאטל: אנשי הגשם
שיקגו: עיר של אש ושל קרח
הרחובות נקיים ומסודרים, הבניינים מסויידים, המדשאות ירוקות ומכל פינה נשקף נוף של אחד מהמבנים המאפיינים של העיר - הקפיטול, אנדרטת וושינגטון. זו לא עיר של פשע משתולל ברחובות, אין בה הקשיחות של בולטימור או שיקגו הטלוויזיוניות, זו עיר שפשעיה מתוחכמים יותר, או יותר נכון - פושעיה. איך אומר פרנק אנדרווד? "בעיר הזו אנשים ממציאים את עצמם מחדש".
סדרות רבות מתרחשות בוושינגטון, רובן עוסקות באנשים שמייצגים את הממשל בדרך זו או אחרת, מפוליטיקאים ועד סוכני FBI. אחת הסדרות המזוהות ביותר עמה בימים אלה היא "בית הקלפים", שבמרכזה עומד אנדרווד (קווין ספייסי), מצליף הדמוקרטים בקונגרס, פוליטיקאי אמביציוזי וחסר מוסר. וושינגטון של "בית הקלפים" היא עיר קודרת, מאיימת אפילו. בפתיח של הסדרה חולפים עננים ומטילים צל על הבניינים, כאילו לסמל שגם כשהשמש זורחת, מדובר בעניין זמני בלבד.
הדמויות של הסדרה כוחניות כולן, מי יותר ומי פחות. פרנק ואשתו קלייר הם אנשים קרים, מחושבים, בעלי מוסר מפוקפק. הפוכים ממש לאנשי "הבית הלבן", הסדרה של ארון סורקין על הסגל של נשיא ארצות הברית. שם הקיפו את הנשיא ג'ד בארטלט אנשים מוסריים, הגונים, חמים. גם כשהם כופפו את החוקים, הם עשו זאת לטובת הכלל. העיר שלהם היתה חייכנית יותר מהעיר של "בית הקלפים", כי הסדרה כולה היא סדרה בהירה יותר.
אבל יש גם מן המשותף בין שתי הסדרות: אנשים רהוטים, אינטליגנטים, מטופחים. ולא רק בסדרות הללו - הדמויות בסדרות שמתרחשות בוושינגטון הן תמיד אלגנטיות. מדובר באנשים שעוסקים בעיקר בעבודות הקשורות לממשל, אקדמאים, מתוחכמים ולבושים בצורה מחויטת ומעונבת.
דוגמה טובה להידור של אנשי העיר אפשר למצוא בסדרה "סקנדל": קרי וושינגטון היא אייקון אופנה לא רק במציאות - גם דמותה בסדרה, אוליביה פופ, לבושה תמיד בחליפות גזורות היטב או בשמלות ערב שלא מביישות שום שטיח אדום. קלייר אנדרווד (רובין רייט) מ"בית הקלפים" לא נשארת מאחור מבחינת הסגנון גם כן - מקפידה לשמור על הגזרה ומתלבשת תמיד באלגנטיות ובהתאם לאירוע.
בשתי הסדרות, "סקנדל ו"בית הקלפים", מתוארים אנשים חשדניים, אינטרסנטים, מניפולטיבים. החשדנות עוברת כחוט השני בין כל הסדרות המתרחשות בעיר. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא סוכנת ה-CIA קארי מתיסון וחבריה מהמפקדה השוכנת בלאנגלי (לא בדיוק וושינגטון, אבל קרוב). בסדרה "הומלנד" כולם חשדניים וכולם חשודים, ובצדק. הם רודפים אחרי ארכי-טרוריסטים ובדרך לא תמיד ברור מי הוא הפושע. מה שבטוח הוא שכולם חדי מחשבה.
סדרה נוספת שמתרחשת לכאורה בעיר היא "בונז", שעוסקת בצוות אנתרופולגי המסייע לחקירות של ה-FBI בעזרת בדיקות של שרידי קורבנות רצח. בהתאם לז'אנר ולעיר שבה הם פועלים, הם אנשים מבריקים, מהירי מחשבה ובעלי מראה מסודר. התפקיד מחייב, בכל זאת. אבל בניגוד לאנשי "בית הקלפים" ו"סקנדל", הם אנשים מוסריים. הם רודפים פושעים מסוכנים ומגנים על חפים מפשע, הם אנשי חוק. בקיצור - חנונים.
והם לא היחידים - גם חבורת הפרופיילרים של "מחשבות פליליות", שתופסים פושעים בעזרת ניתוח פסיכולוגי של התנהגותם, נמנים על הסוג הזה של אנשי וושינגטון - שומרי חוק, רודפי צדק, חכמים וקצת בוקים. חוץ מגארסיה, אשת המחשבים של החבורה שהיא בעלת מראה שונה וצבעוני - אבל היא בבחינת היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. הבחירה בה כדמות יוצאת דופן מעידה שוב על החומר האנושי האופייני לעיר הבירה ופרבריה.
