יום בחירות ללא שבתון: זכויות עובדים

יום הבחירות לרשויות המקומיות  שיצויין השבוע (ג'), אינו מוגדר על פי החוק כיום שבתון ולמעשה מהווה יום עבודה רגיל לכל דבר. האם אפשר להיעדר מהעבודה לצורך הצבעה? האם מי שהגיעו למקום העבודה זכאים לתוספת שכר? והיכן יכולים להצביע חיילים ושוטרים?

לכתבות נוספות בערוץ קריירה :

• כשעובד צריך להחזיר כסף אם הוא מתפטר
• שעות נוספות בחג? זה לא כלול בפיצויים
• כשעובד צריך להחזיר כסף אם הוא מתפטר
  

לפניכם שאלות ותשובות בנוגע לזכויות העובדים ביום הבחירות לרשויות המקומיות, שגיבשנו בסיוע עו"ד טל קרת, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד תדמור ושות', עו"ד גילי שפר, שותפה במשרד רחל בן ארי, אדם פיש ושות ומתמחה במשפט מינהלי ובדיני בחירות, ועו"ד שחר הופמן, שותף במשרד רחל בן ארי אדם פיש ושות' ומתמחה בדיני עבודה.

האם עובדים שנעדרו מעבודתם ביום הבחירות זכאים לשכר?

בניגוד לימי הבחירות לכנסת - יום הבחירות לרשויות המקומות לא הוגדר כיום שבתון ואם העובד נעדר - הוא אינו זכאי לתוספת שכר. עם זאת, יש מקומות עבודה בהם סוגיית ההיעדרות מוסדרת במסגרת הסכם או הסדר קיבוצי, צו הרחבה, או נוהג החל במקום העבודה. עובד רשאי לקחת יום חופשה על חשבון חופשתו השנתית, בתנאי שקיבל לכך אישור.

האם אפשר לאחר לעבודה או לצאת במהלך היום לצורך הצבעה?

החוק לא מתיר לעובדים להיעדר מהעבודה ביום הבחירות לרשויות והמעסיק אינו מחויב לקצר את יום העבודה או לאפשר לעובדים להפסיק את עבודתם לצורך הצבעה. פרט למקרים בהם קיים הסדר או נוהג שונה מול המעסיק - גם היעדרות לזמן קצר לצורך הצבעה בלבד, דורשת את הסכמתו.

לפיכך, יש להצביע לפני או אחרי יום העבודה. ההצבעה בקלפיות תחל בשעה 07:00 ותסתיים בשעה 22:00 או בשעה 20:00, ברשויות שמספר בעלי זכות ההצבעה בהן אינו עולה על 3,500. אפשר גם לעשות כן על חשבון חופשה, מלאה או חלקית, כמקובל במקום העבודה.

האם עובד שעבד ביום הבחירות במקום עבודתו זכאי לתוספת שכר?

לא - מאחר שיום הבחירות לרשויות המקומיות אינו מהווה יום שבתון, העובד זכאי לשכרו הרגיל.

האם הילדים הולכים ללמוד כרגיל?

תלוי - יש לעקוב אחר פרסומי הרשות המקומית בנושא. לרשויות יש אפשרות לקיים קלפיות בבתי הספר המקומיים ולהורות שלא לקיים לימודים ביום זה. משרד החינוך אמנם המליץ כי מוסדות החינוך יקיימו פעילויות מחוץ לשטח בתי הספר הסגורים, אך הדבר נתון להחלטת המנהלים. קרת מחדדת כי "במידה שבית הספר של ילד מושבת - אין הסדר חוקי גורף כלשהו שיקל על ההורים".

היכן יכולים להצביע מי שאינו יכול להגיע לקלפי, למשל חיילים או שוטרים?

קרת מפרטת כי חיילים בשירות חובה או קבע זכאים להצביע ביום הבחירות בקלפיות המיועדות להם המוצבות בבסיסי צה"ל השונים, או בקלפי השייכת לאזור מגוריהם, ולאחר מכן מאבדים את האפשרות להצביע בקלפיות המיוחדות לחיילים.

גם סוהרים ושוטרים שנמצאים בתפקיד ביום הבחירות יכולים להצביע בקלפי מיועדת. "שוטרים הנמצאים בתפקיד מחוץ לאזור מגוריהם לא יוכלו להצביע בקלפי אזרחית של יישוב שאינו באזור מגוריהם ללא תעודת הצבעה מיוחדת שתונפק להם, וזאת היה עליהם לבקש 45 יום לפני יום הבחירות. במידה שתתקבל תעודת הצבעה לשוטר, הוא יוכל להצביע בכל קלפי ביישוב בו מועסק".

המעסיק מנסה להשפיע על הבחירה שלי. האם זה חוקי?

עורכי הדין שפר והופמן מסבירים כי "שיחות "רגילות" על הבחירות מוגנות במסגרת ההגנה הכללית על חופש הביטוי, אולם למעסיק אסור לרמוז או לאיים בפיטורים או להתנות קבלה לעבודה, כדי שעובד יצביע או יימנע מלהצביע למועמד מסוים, ומפני שנמנע או לא נמנע מהצבעה בכלל.

מאחר שמדובר על איסור שהינו עבירה פלילית – מי שנחשף לתופעה כזו יכול להתלונן במשטרה. מעסיק שפיטר או איים בפיטורים על רקע זה, מבצע עבירה פלילית שעונש מאסר של 5 שנים בצידה.

אילו בעלי מקצוע אינם רשאים לקחת חלק פעיל בהפצת תעמולת הבחירות?

שחר והופמן מפרטים, כי חוק הבחירות אוסר על כל עובדי המדינה, הרשויות המקומית, הסוכנות היהודית וקק"ל, שיש להם סמכות מנהלית או מגע עם קהל - לקחת חלק בתעמולת בחירות. בין אלה כלולים למשל פקחים, פקידים, שוטרים, קופאים, גזברים, ועוד. "בשנים האחרונות חלה הרחבה של הסעיף ומקובל לקראו כך שהוא יחול, בדרך כלל, על כל סוגי עובדי המדינה והרשויות".

בהקשר לעובדי עירייה הם מחדדים, כי החוק אוסר על המועמדים להיעזר בהם לצרכי קמפיין הבחירות, למשל לדרוש לתלות שלטי תעמולה בבתיהם או להורות לפקחים להסיר שלטי תעמולה של המתחרים. "חל איסור לתלות שלטי תעמולה על גדר חיצונית או בשטח משותף של בנין, על עצים ועל בנייני ציבור והעיריה מוסמכת לאכוף את זה", הם מסבירים. ברור שיש לאכוף את החוק באופן שוויוני והפקחים ימעלו בתפקידם אם יסירו שלטים בלתי חוקיים רק של חלק מן המתמודדים".

שפר והופמן משיבים כי החוק מתיר רק לאנשים פרטיים לתרום למועמדים ואוסר זאת על חברות או תאגידים. "לפי חוקי הבחירות יש מגבלות נוקשות על מתן תרומות, ובכלל זה הן מוגבלות לסך מקסימאלי של 5,000 שקל. בכל מקרה חייבות להינתן על-ידי אדם פרטי ולא על-ידי חברה או תאגיד אחר".

זכויות בני נוער

בהסתדרות הנוער העובד והלומד מדגישים כי הם נתקלים בתופעה שחוזרת על עצמה מדי תוקפת בחירות: ניצול נערים ונערות העובדים במטות המועמדים השונים והתחמקות מתשלום שכרם. כדי להקדים תרופה למכה, סיפקו שם מספר דגשים באשר לזכויות בני הנוער המועסקים במטות:

שכר - יש לשלם לבני הנוער את שכר המינימום הקבוע בחוק. שכר המינימום חל על כל שעת עבודה, החל מהשעה הראשונה, כולל תקופת התלמדות או ניסיון, ותקף גם על ישיבות עבודה או שעות הכשרה שחובה להגיע אליהן.

החזר הוצאות נסיעה - המעסיק מחויב לשלם את הסכום המינימלי הדרוש להגעה לעבודה וממנה לבית, עד לסכום של 25.20 שקל ליום עבודה. עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים או במרחק 2 תחנות אוטובוס ממקום עבודתו, אינו זכאי לקבל החזר הוצאות נסיעה.

מס הכנסה - בני נוער מתחת לגיל 18, המרוויחים שכר של עד 6300 שקל, פטורים מתשלום מס הכנסה. כמו כן, אין להוריד מהשכר תשלום עבור ביטוח לאומי ומס בריאות.אם השכר גבוה יותר, בני נוער זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה - 3.25 נקודות.

עבודה בלילה - אסור להעסיק בני נוער שגילם פחות מ-16 לאחר השעה 20:00. בני נוער שגילם 16-18, מותר להעסיק עד השעה 22:00 לכל היותר או 23:00 בהיתר מיוחד. בהסתדרות מדגישים כי אין תשלום נוסף עבור עבודה בשעות המאוחרות יותר, אלא תוספת כשעות נוספות החל מהשעה ה-8.

רישום שעות עבודה -  יש לדאוג לניהול ורישום הימים ושעות העבודה, הן על ידי המעסיק והן על ידי העובד.

זהות המעסיק - יש לברר מי המעסיק בפועל - המפלגה או המועמד, לרשום את שם החברה, שם בעל העסק, כתובת המשרדים של החברה ומספר החברה (ח"פ/ע"מ).

בני נוער שחשים כי זכויותיהם נפגעו ביום הבחירות, יכולים להסתייע בהסתדרות הנוער העובד והלומד, המוסמכת לייצג צעירים וצעירות עד גיל 25 מול המעסיקים ואף לספק לווי משפטי. למידע נוסף ושאלות ניתן לפנות בפקס 03-5125157, במייל nitzul@noal.org.il, באתר האינטרנטwww.minimum.org.il או בתא קולי - 1121*.