נופל וקאמפ: התיאטרון של ניימאר
המעבר לברצלונה מסתמן כהצלחה גדולה, התקשורת הקטאלונית מהללת ולכולם ברור שמדובר בהרבה יותר מסנסציית יוטיוב. אז מה מונע מהברזילאי להפוך לספורטאי גדול ואהוב באמת? וגם: ההתקפה הטובה בפרמייר-ליג. "כרטיס לאירופה"
ב-27 במרץ 2011 נפגשו נבחרות ברזיל וסקוטלנד למשחק ידידות באצטדיון האמירויות. לניימאר, שחודש קודם לכן חגג יום הולדת 19, הייתה זו הופעה שלישית בסך הכל במדי הסלסאו. חמישה חודשים לאחור, בפרמיירה שלו בנבחרת הברזילאית הבוגרת, מצא את הרשת כבר לאחר 28 דקות וסייע לנצח 0:2 את ארה"ב.
עוד ב-ynet ספורט:
- הפיתרון של חיפה לבעיית החלוצים: קברי-צדיקים
- "דרור צריך היה לפרוש בשיא". שחקני בני יהודה נגד קשטן
- הסופר קלאסיקו בארגנטינה נצבע כחול-צהוב
- המאבק בין שלזינגר לאיגוד הג'ודו מחריף
- וגם: מערכת היחסית העכורה בין בראיינט לד'אנטוני נחשפת
בדומה למשחק הבכורה, גם הביקור בלונדון היווה ציון דרך במסע של העילוי הצעיר לעבר צמרת הכדורגל העולמי. שמו, שהיה לא מוכר באותם ימים עבור אוהדים רבים מחוץ לדרום אמריקה, נחרט בזכרון של הקהל הסקוטי, שחלקו יסבול מנחת רגלו גם שנתיים וחצי לאחר מכן.
הוא הפליא בלהטוטים החל משריקת הפתיחה וסחט קריאות התפעלות משני מחנות האוהדים. בדקה ה-42, כשסובב את הכדור באומנות אל הפינה הרחוקה וקבע 0:1, זכה למחיאות כפיים גם מכיוון היציע שאיכלס את "צבא הטארטן". התפנית הגיעה 13 דקות לסיום, כשברזיל קיבלה פנדל אחרי ספק עבירה של צ'ארלי אדם על ניימאר בתוך הרחבה.
הכוכב הצעיר סיפק ביצוע אקרובטי שלא היה מבייש את תרגיל הצוקהרה המפורסם מההתעמלות כדי להפיל בפח את השופט הווארד ווב, וכעבור שניות השלים צמד בבעיטה מוצלחת מהנקודה הלבנה על מנת לקבוע את תוצאת המשחק (0:2). כשהוחלף, דקה לשריקת הסיום, ירד מהדשא לקול בוז מחריש אוזניים מצד עשרות אלפים אוהדים סקוטים. כמה רגעים קודם לכן אף צפה בבננה מושלכת לעברו.
"האוהדים של נבחרת סקוטלנד לא הפסיקו לקלל אותי. הייתה באצטדיון אווירה של גזענות ומה שקרה עם הבננה היה לגמרי עצוב", האשים ניימאר בתום המשחק. חקירת המשטרה ניקתה את הקהל הסקוטי מאשמה לאחר שגילתה כי משליך הבננה היה בכלל תייר גרמני שישב ביציע של אוהדי ברזיל, אלא שהשחקן סירב להתנצל על דבריו, חרף דרישת ההתאחדות הסקוטית. זו טענה כי התגובות התיאטרליות של ניימאר לעבירות שבוצעו עליו, כולל ההיא שהובילה לפנדל, הן שגרמו לשריקות הבוז של הקהל.
ביום שלישי האחרון ערך ניימאר היכרות מחודשת עם הקהל הסקוטי, כשהתארח עם ברצלונה בסלטיק פארק במסגרת המחזור השני של ליגת האלופות. בהיעדרו של ליונל מסי, הברזילאי נטל את המושכות, מסר כדור גדול במהלך שהוביל לשער הניצחון (0:1) של ססק פברגאס והוכתר כאיש המשחק ע"י התקשורת הקטאלונית. באופן לא מפתיע, הערב ההוא נצרב בתודעה דווקא בגלל אירוע אחר בו כיכב הרכש הנוצץ מסנטוס, אשר הוביל להרחקתו של סקוט בראון, המשמש כקפטן של הבויז.
בראון, שבעט בידו של ניימאר בשעה שזה היה שרוע על הדשא, היה הראשון להודות כי הכרטיס האדום הגיע לו ונימק להגנתו כי האקט בוצע בלהט הרגע. חלק מכלי התקשורת בגלזגו אף קראו להדיחו מתפקיד הקפטן, בעוד אחרים מצאו דמיון בין המקרה הנוכחי להרחקה של דייויד בקהאם בשמינית הגמר של מונדיאל 98', שנגרמה כתוצאה מפרובוקציה של דייגו סימאונה הארגנטיני.
על דבר אחד לא הייתה מחלוקת - על אף כוונתו לפגוע, הרגל של בראון ליטפה במקרה הטוב את ידו של ניימאר ולתגובה של האחרון, שצווח והתגלגל על הקרקע באופן מוקצן, היה חלק בלתי מבוטל בהרחקה.
"אני לא חושב שניימאר עושה לעצמו שירות טוב בהתנהגות מהסוג הזה", אמר מאמן סלטיק, ניל לנון. "הקהל שלנו יודע לכבד שחקנים גדולים. אנדרס אינייסטה הוחלף לקול תשואות רמות מצד אוהדי הקבוצה, בזמן שניימאר קיבל בוז בכל פעם שהוא נגע בכדור".
כדורגלן גדול, ספורטאי קטן
וזו בדיוק הבעיה עם ניימאר, שמשניאה אותו על אוהדים רבים של הענף. ההנחה שלכל ביצוע גאוני על המגרש תתווסף פרובוקציה לא פחות גדולה. המוניטין הבעייתי של רמאי וצוללן סדרתי שאותו הרוויח בזכות בשלב כה מוקדם של הקריירה שלו - זה שברצלונה כה רוצה להיפטר ממנו.
כשהתייחסו אליו כאל 'כדורגלן יוטיוב', כינוי שנאמר לרוב בנימה של זלזול, הייתה לכך סיבה. "ניימאר הוא ג'סטין ביבר של הכדורגל. כוכב באינטרנט, אבל במציאות חתול משתין", הכריז בעבר ג'ואי בארטון. ואכן, אפילו סדרת הופעות מרשימות וארבעה שערים מרהיבים בטורניר גביע הקונפדרציות, בו זכה בקיץ האחרון, לא העלימו את הספקות באשר ליכולתו להשתלב ברמות הגבוהות ביותר, שמתחילות להתפוגג רק בימים אלו כשהוא נמנה על מועדון הכדורגל הגדול בעולם.
קודם לכן נחשב לחידה, באירופה קראו לו תעלול שיווקי והיוטיוב היה המקום היחידי שבו ניימאר יכול היה להישיר מבט אל ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו. ברחבי הרשת הוא נחשב למלך הבלתי מעורער של עולם הכדורגל. תרגילים יחודיים וסלאלומים עוצרי נשימה קנו לו קהל מעריצים נאמן, שחלקו הגדול יכול היה להיחשף לביצועיו רק באמצעות היוטיוב. גם הנפילות התיאטרליות, ובמיוחד הפארודיות שהתלוו להן, ביססו את מעמדו כסנסציית רשת. ואצל ניימאר אין סתם ליפול - מדובר בערך בכדורגלן היחיד בעולם כיום שיכול לגרום ללואיס סוארס להיראות כמו אמא תרזה. "הוא מסוגל להפוך עבירה פשוטה למופע מרהיב", היטיב לתאר פלה, הנחשב למנטור של הכוכב הצעיר.
הצוללן: צפו ב"מיטב של ניימאר"
אלא שצלילות, שמתקבלות בסלחנות יחסית בדרום אמריקה, נחשבות פסולות בליגות רבות באירופה ובראשן הבריטיות. גם אופ"א הבהירה לא אחת כי היא נגד התופעה וזכור המקרה בו הרחיקה בדיעבד את אדוארדו דה סילבה משני משחקים, בעקבות התחזות ברחבה במשחק בו פגשה ארסנל את סלטיק במשחק המכריע על העלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
סוארס ופרננדו טורס הם דוגמאות בולטות לשחקנים שהפכו למוקצים ע"י האוהדים וכלי התקשורת באנגליה בגלל הרגלים דומים לאלו של ניימאר. גם כריסטיאנו רונאלדו הצעיר עבר סדרת חינוך ע"י סר אלכס פרגוסון עד שנפטר כמעט לגמרי מהנפילות המוגזמות.
רק לאחרונה יצא יורשו של פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, דייויד מויס, נגד אשלי יאנג שסחט פנדל גבולי בניצחון 0:2 על קריסטל פאלאס, וספג כרטיס צהוב בגלל נפילה לא משכנעת ברחבה. "כמנג'ר, אתה לא רוצה שהשחקנים שלך יצללו ברחבה. גם אם השחקן היריב שלח רגל, יאנג היה זה שיזם את המגע ואני לא אוהב את זה", הבהיר.
"אני מוצא את זה מוזר, כיוון שלפני משחקים יש כל מיני טקסים שמדברים על משחק הוגן, לחיצות ידיים וענייני כבוד, ואז שחקן מתגלגל לך על הדשא", אמר גורדן סטראכן, מאמן נבחרת סקוטלנד. "מנגד, צריך להבין שבדרום אמריקה התנהגות מהסוג של ניימאר נחשבת למקובלת וטבועה בתרבות, בעוד שבבריטניה יגידו לו: 'בחור, אתה מביך את עצמך'".
סטראכן המשיך: "שם שחקנים יעשו הכל, אבל הכל על מנת להצליח וכדי לא לחזור למקום שבו הם גדלו. רק מי שביקר בדרום אמריקה וראה באילו תנאים הם חיים - יבין זאת. אנחנו לא אוהבים את זה, אבל אפשר להבין מהיכן זה בא. אני רק מקווה שהדברים הללו לא יגיעו לכדורגל בבריטניה".
גוף השקרים
גם בספרד, לא בדיוק מעוז הפייר-פליי, הכירו די במהרה את צד המכוער במשחק של ניימאר. "האם הברזילאי התחזה?" הייתה השאלה המרכזית שהעלתה תוכנית הטלוויזיה הפופולארית 'פונטו פלוטה' בפני צופיה לאחר המשחק בגלזגו. התגובות היו חד משמעיות: "ניימאר זכה הערב באוסקר. בהשוואה אליו השחקן חאבייר בארדם נראה כמו חובבן", כתב אחד. גולש אחר הוסיף: "ניימאר עשה את עצמו מת במשך שתי דקות וחצי".
סטטיסטית, ניימאר סוחט 4.4 עבירות למשחק - הכי הרבה בליגה הספרדית ויותר מפי 3 מליונל מסי (1.3 עבירות למשחק). עד כה נטל הברזילאי חלק ב-11 משחקים רשמיים עבור ברצלונה ובשישה מהם נשלפו כרטיסים לעבר שחקנים יריבים, כתוצאה מעבירות שבוצעו ישירות עליו. יש מי שמוצאים קשר ישיר בין המספרים הגבוהים למשקל גופו הנמוך של השחקן, שסובל מאנמיה וכיום נעזר בתפריט מיוחד כדי להעלות מסה.
"הגוף של ניימאר לא מסוגל לספוג יותר מדי מכות. ברוב המקרים סביר להניח שהוא יפול אל הקרקע כיון שהוא לא יכול לעשות דבר אחר, אבל לפעמים הוא גם מגזים", טען בעבר פלה.
"עם ניימאר זה סוג של הימור, כיוון שלפעמים הוא מזמין את השחקן היריב לסיטואציות אלימות", הודה מאמן ברצלונה, טאטה מרטינו. "הוא יודע בדיוק מה אני חושב על כך וזה דיאלוג שאנחנו מנהלים מדי יום באימונים. חשוב לזכור שמדובר בכדורגלן צעיר, שהדברים קרו בשבילו מהר מאוד. אני חושב שעם הזמן הוא ישתפר וילמד להימנע ממצבים דומים".
בינתיים, ההתאקלמות המוצלחת של הברזילאי נמשכה בניצחון 1:4 על ויאדוליד בשבת, בו הבקיע כדי להעלות את סך שעריו במדי הבלאוגרנה לשניים, ותרם בישול לאלכסיס סאנצ'ס - השישי שלו העונה בכל המסגרות. מנגד, שתי עבירות ברורות שבוצעו עליו בתוך הרחבה לא נשרקו, בעיקר בשל נפילות מוגזמות ומוניטין רע שטיפח במו רגליו. את מילות הסיכום נשאיר למאמן המפסיד, חואן איגנסיו מרטינס: "ניימאר הוא שחקן גדול, אבל יש לו חיסרון אחד. כולכם יודעים על מה אני מדבר". מסכימים?
התקפת המשולש
1. גול עצמי. "כדור הזהב מגיע לי. אני עובד יותר קשה מליונל מסי ומכריסטיאנו רונאלדו. אני עושה יותר הגנה מהם ומבשל יותר שערים" (4.10.2013, פרנק ריברי בעיצומו של קמפיין בחירות).
האחרון שהפגין אובססיביות כה גדולה לזכייה בתואר כדורגלן השנה של פיפ"א היה אותו רונאלדו שמוזכר בציטוט למעלה. "אני ראוי לזכות בכך", הכריז הפורטוגלי ביוני 2012, חודש אחרי שהוביל את ריאל מדריד לאליפות ראשונה מזה ארבע שנים וקטע באופן זמני את ההגמוניה של ברצלונה. בסופו של דבר מי שהניף את הגביע הנוצץ באותה שנה היה ליאו מסי, שלא בצדק.
אבל ערכים כמו "צדק" ו"היגיון" מעולם לא שיחקו תפקיד בהליך הבחירה - תשאלו את תיירי הנרי שב-2004 כבש 39 שערים, בישל 14 נוספים והוביל את ארסנל לעונה נטולת הפסדים ולאליפות פרמייר-ליג, רק כדי לראות את רונאלדיניו קוטף את הכדור המוזהב, למרות שברצלונה סיימה רק כסגניתה של ולנסיה בספרד. גם ווסלי סניידר, ש-6 שנים לאחר מכן יוביל את אינטר לטרבל ויהיה רחוק ארבע דקות מלהניף את גביע העולם ומזכייה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר, יכול לראות עצמו מקופח.
ואפרופו ריברי - האם ניתן לייחס את העונה ההירואית של המועדון הבווארי לשחקן זה או אחר? ואם כן - האם תרומתו של הצרפתי הייתה משמעותית באופן מובהק מזו של תומאס מולר למשל, או אריין רובן? בכלל לא בטוח. את התשובות נקבל בינואר.
2. צוות לעניין. מי חלם שליברפול תוליך את טבלת הפרמייר-ליג בשלב כלשהו של העונה, אפילו באופן זמני? מי האמין שאנפילד, לא בדיוק סמל לכדורגל שובה עין או התקפי בשנים האחרונות, יהיה ביתם של שני החלוצים הטובים ביותר בפרמייר-ליג? חד וחלק - השילוב בין דניאל סטארידג' ללואיס סוארס המתקמבק הוא הדבר הטוב ביותר שקרה להתקפה של המרסיסייסרדס מאז ימי פאולר את אואן.
המספרים מדברים בעד עצמם - סוארס הרשית ב-19 מ-22 המשחקים האחרונים בהם שותף (שלושה העונה) ואילו סטארידג', שנזרק מצ'לסי בינואר האחרון, הבקיע את אותה כמות ב-24 משחקים - כולל שמונה שערים בתשע הופעות בקמפיין הנוכחי. ואם בבלוז עסקינן - בזמן שמוריניו עדיין לא קיבל שער ליגה מפרננדו טורס ומסמואל אטו, רומלו לוקאקו, החלוץ שנשלח ברגע האחרון לעונת השאלה באברטון, סופר כבר ארבעה כיבושים. פראייר, כבר אמרנו?
3. מלך השכונה. ראיתם את הבישול הגאוני של אנחל די מריה לכריסטיאנו רונאלדו ב-0:4 של ריאל מדריד על קופנהאגן השבוע? אומנם הארגנטיני לא יירשם בספרי ההיסטוריה כממציא ה"ראבונה", אך הוא בהחלט יכול להעביר שיעור או שניים בנושא. צפו בביצועיו.
לפנייה לכתב/ת 
