הכרעת הדין של ליברמן: ב-6 בנובמבר

בעוד חודש מהיום: ההחלטה במשפט שישפיע עמוקות על המערכת הפוליטית. הכרעת הדין במשפטו של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן תינתן ב-6 בנומבר. ליברמן מואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר זאב בן אריה. את המשפט מנהל הרכב בן שלושה שופטים, ובראשם חגית מאק קלמנוביץ'.

במסגרת הפרשה שעשויה להכריע את עתידו הפוליטי של ליברמן, הוא מואשם שלא מנע ואף פעל לקדם את מינויו של בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה בשנת 2009. זאת בידיעה שבן אריה העביר לו שלא כדין מידע רשמי על אודות חיקור דין שבוצע בנוגע לליברמן בעת ששירת כשגריר בבלרוס. העד המרכזי במשפט היה דני איילון, שטען שליברמן הורה לו ולחברים אחרים במשרד החוץ לפעול למינוי בן אריה.

כמו כן העידו במהלך המשפט ליברמן ובן אריה עצמם, ויקטור הראל (המפקח לשעבר של משרד החוץ), שמעון רודד ויוסי גל (שמכהנים כיום כשגרירים והיו חברי ועדת המכרזים בזמן המינוי). הפרקליטות טענה במהלך המשפט כי ליברמן היה מודע לכך שבן אריה עשה מעשה פסול כשנתן לו את הפתק ובו המידע על אודות חיקור הדין. לטענת הפרקליטים, לא ייתכן שליברמן שכח מקרה כה בולט תוך קצר כל כך.

בכל מקרה טענו בפרקליטות כי גם בלי עדות איילון צריכה לבוא הרשעה.

ליברמן העיד שלא ידע שבן אריה עושה מעשה פסול וממילא לא ייחס חשיבות לדבר, מאחר שסבר שמדובר בשמועה שהגיעה לאוזניו של השגריר. על כן, טען, לא זכר את האירוע עד שהמשטרה פנתה לחקור אותו בעניין. כמו כן הוא טען שמעולם לא ביקש מאיילון או מכל אדם אחר לפעול למינוי בן אריה, שכך או אחרת היה המינוי הראוי ביותר.

במהלך המשפט נרשם מתח גדול בין ליברמן לאיילון. בשיאו אמר איילון בעדותו כי הוא אינו מסוכסך עם ליברמן. "אני מוכן ללחוץ לו את היד", אמר, וליברמן השיב: "לא לוחץ את היד לרמאים ושקרנים".

בעדותו שינה בן אריה את הגרסה שנתן במשטרה והתאים אותה בבית המשפט לגרסתו של ליברמן: בחקירה טען שליברמן קיבל ממנו לא רק פתק, אלא גם תדרוך בעל פה על פרטי חיקור הדיון שישראל ביקשה מבלרוס. אולם בבית המשפט הוא טען שרק נתן לליברמן פתק ולא דיבר איתו בעניין.

את ליברמן מייצגים בבית המשפט עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגים עורכת הדין מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית, ועורך הדין ערן זלר, בכיר במחלקה.