שתף קטע נבחר

 

אינטל פונה לחובבים עם לוח ה"גלילאו"

ענקית השבבים והמעבדים פונה לקהל חובבי האלקטרוניקה (המייקרים) עם "גלילאו" - לוח פיתוח לימודי שמאפשר ליצור כמעט הכל. למה היא עושה את זה, ולמה דווקא עכשיו?

אינטל מסתערת על עולם המייקינג, באיחור ניכר אך בכל הכוח. לפני ימים ספורים הכריזה החברה על שיתוף פעולה רשמי עם ארדואינו – יוצרי לוחות הפיתוח הפופולריים למתחילים – במסגרתו פותח Intel Galileo Board, לוח פיתוח לימודי חדש ורב-עוצמה, המבוסס על מיקרו-מעבד בארכיטקטורת x86. הלוח יהיה זמין לרכישה לציבור הרחב לקראת סוף נובמבר, ובנוסף ייתרמו עשרות אלפי יחידות לאוניברסיטאות ברחבי העולם (לא כולל ישראל, נכון לרגע כתיבת שורות אלה).  

 

לוח גלילאו החדש תוכנן להשתלב ישירות במערכת האקולוגית של הארדואינו, הן מבחינת תאימות לרכיבי חומרה היקפיים והן מבחינת סביבת התכנות הממוחשבת. מתחת למכסה המנוע, לעומת זאת, מדובר בעולם אחר לגמרי: את המיקרו-בקר הפשוט של לוחות הארדואינו הרגילים, מתוצרת חברת Atmel, מחליף מעבד Quark של אינטל אשר מריץ גרסה מצומצמת של מערכת ההפעלה לינוקס, ובנוסף כולל הלוח שורה של חיבורים ומתאמים מתקדמים - לכרטיס SD, אתרנט, USB Host, חיבור JTAG לדיבוג, Mini PCI Express ועוד.

 

 

לתפוס אותם כשהם קטנים 

ההכרזה על גלילאו מגיעה במקביל להכרזה אחרת, על שיתוף פעולה של חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) עם ארדואינו בפיתוח הלוח Arduino TRE. ה-TRE דומה בכמה מובנים לגלילאו, אך המעבד העיקרי שלו הוא בארכיטקטורת ARM – כמו של רוב הלוחות המתקדמים בקטגוריה כיום, ובזה, לדעת רבים, נעוצה הסיבה לכניסה הסוערת של אינטל לעולם המייקינג.

 

כל עוד כלי העבודה של המייקרים התבססו על מיקרו-בקרים קטנים, כמו במקרה של PICAXE הוותיק או לוחות ארדואינו הבסיסייים, הרלוונטיות של השוק הזה עבור החברה היתה שולית מאד. אך עם פריצתם של המחשבים הממוזערים כגון רספברי פיי, ביגלבון בלאק, PCDuino ודומיהם, שמספר היחידות שלהם שנמכרו נמדד כבר בשבע ספרות, העניין החל לקבל חשיבות.

 

אמנם, מבחינת מספר המעבדים, קטגוריית המחשבים הממוזערים היא עדיין טיפה בים עבור יצרנית השבבים הענקית, אך האנשים שמשתמשים בהם הם לרוב מהנדסים ומפתחים בתחילת דרכם. אם אלה יגדלו על ברכי ארכיטקטורת ARM, ששולטת כבר עכשיו ביד רמה בעולם הסמארטפונים, הפופולריות של ארכיטקטורת x86 המתחרה – מעמודי התווך של של אינטל – תלך ותפחת. הצעד הטבעי והמתבקש, שחברות אחרות ביצעו כבר לפני מספר שנים, הוא להשיג דריסת רגל בעולם המתחילים באקדמיה ובכלל, ולזה בדיוק מיועד הגלילאו. הכנסה של מעבדי ה-Quark החדשים שבבסיס הגלילאו אל כיתות הלימוד, בשילוב עם פלטפורמת הארדואינו שכבר הוכיחה את עצמה ועם הגב החזק של אינטל, יכולה לשנות את כללי המשחק.

 

יותר מגושם מקטנוע, סוחב פחות ממשאית   

בקהילות המייקרים שוררת תמימות דעים שתחרות היא דבר טוב, ואין ספק שנוכחות של גוף משמעותי ויציב כמו אינטל היא משב רוח מרענן בתחום שבו לוחות פיתוח קיקיוניים במימון המוני נוטים להופיע ולהיעלם באותה הקלות. עם זאת, הדעות לגבי גלילאו עצמו חלוקות, מכיוון שאיש לא מצליח להבין באיזו קטגוריה הוא מנסה להתחרות.

 

מההצהרות הרשמיות עולה הרושם שגלילאו הוא מעין ארדואינו משופר, בעל נפח זיכרון גדול משמעותית ויתרונות נוספים, אך במקבץ השאלות והתשובות הטכניות מתגלה חיסרון אחד קטלני לעומת כל לוחות הארדואינו האחרים: השליטה בפינים של הקלט/פלט (GPIO) אינה ישירה, אלא בתיווך רכיב ביניים שמגביל את מהירות שינוי המתח החשמלי בכל פין לכ-230 פעמים בשניה. להשוואה, לוח ארדואינו רגיל, בטכניקות שנלמדות בשיעור הראשון למתחילים, מסוגל להגיע לכ-40,000 שינויים בשניה.

 

אלו אינם מספרים ריקים אלא נתונים שעשויים להיות בעלי חשיבות מכרעת לממשק עם חיישנים, מנועים ורכיבים דיגיטליים רבים אחרים. כלומר, למעט עבור היישומים הגולמיים ביותר, גלילאו נמצא בעמדת נחיתות. כשמוסיפים לכך את תג המחיר שלו ("פחות מ-60 דולר", על פי מקור אחד, לעומת כ-25 דולרים לארדואינו לאונרדו מקורי) ואת העובדה שצריכת החשמל שלו גדולה בהרבה מזו של הארדואינו, ברור שזו אינה הזירה המתאימה עבורו.

 

גם בהתמודדות מול מחשבים ממוזערים גלילאו מפסיד, לפחות על פי הנתונים הרשמיים: ראשית, אין לו חיבור ישיר למסך, מה שמגביל מאד את אפשרויות העבודה איתו, ושנית, הוא נופל מכל המתחרים המודרניים מבחינת קצב שעון של המעבד (400MHz) ונפח זיכרון של RAM 256MB. בהשאלה, גלילאו מתאים יותר להובלת מטענים כבדים מאשר קטנוע שליחויות, ובעל כושר תמרון גדול יותר משל סמי-טריילר, אך אינו מסוגל להתמודד מול אף אחד מהשניים בתחומם.

 

 

רובוט בגודל אדם? 

למרות האמור לעיל, חשוב לזכור שכאשר מדובר במוצר לימודי, הביצועים הם לא הפרמטר היחיד ואפילו לא החשוב ביותר. תוכניות לימודים מסודרות וברורות, קהילה יציבה של שיתוף מידע ונגישות הם חשובים לא פחות, ומבחינה זו אין ספק שאינטל מסוגלת ליצור את התשתית הדרושה ולספק את הסחורה.

 

עד שגלילאו יופיע בשטח ויראה למה הוא מסוגל, לא נותר אלא להמתין בסבלנות ולקחת בערבון מוגבל מאד את הצהרות היח"צ של אינטל, לפיהן "גיקים ללא רקע בתכנות בכלל יוכלו לבנות רובוטים בגודל אנושי הנשלטים על-ידי סמארטפון". זה אולי נכון, אלא שאותם גיקים יצטרכו קודם לכן להשלים את הידע שלהם בתכנות... או להסתפק, פחות או יותר, ברובוט מקרטון עם אורות מהבהבים. שום כלי פיתוח, משוכלל ככל שיהיה, אינו תחליף ללמידה והבנה.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים