הבוננזה החרדית הבאה? 20 אלף דירות בנגב

בעוד שב-2012 שיחת היום "הנדל"נית" בבני ברק התמקדה ביישוב חריש , מסתמן שב-2013 מתחיל שיח חדש - היישוב כסיף בנגב . המגזר החרדי סובל ממצוקת דיור נוכח הגידול הדמוגרפי ואמצעים כלכליים דלים, מצוקה שאינה חולפת מעל ראשי משרד השיכון. שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, קידם בנייה חרדית בעיקר בחריש ובבית שמש, אולם המאבק על צביון חריש הוביל לכך שהיא תכלול רוב דתי-לאומי - וכעת נדרש שר השיכון הנוכחי, אורי אריאל, לתת תשובות לציבור החרדי.

כתבות נוספות על חרדים ודיור בערוץ הנדל"ן :

• הקבלנים בחריש: להחזיר את מענק הפריפריה
• 1,440 דירות לחילונים ולחרדים בבית שמש
• "רוב הנכסים של עיריית י-ם הוקצו לחרדים"
  

בימים אלה בוחן אריאל קידום תוכניות להקמת 15-20 אלף יחידות דיור ביישוב כסיף, הסמוך לתל ערד בנגב. בראיון שנערך באחרונה עבור העיתון החרדי-כלכלי "ביזניס", אמר אריאל כי "אנחנו מנסים לזהות מקומות שבהם אפשר לתת ביטוי לציבור החרדי, כמו כסיף - שעתידה להיות עיר גדולה מאוד. הרבה שנים הייתה החלטה בעניין כסיף, אך לא קידמו אותה, ואנחנו החלטנו לקדמה בשיא המהירות. הנחיתי במשרד להתחיל בתכנון העיר", הבהיר שר השיכון.

ההחלטה על הקמת היישוב החרדי כסיף בנגב התקבלה על ידי הממשלה בשנת 2007, וכשלוש שנים לאחר מכן אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את התוכנית. על פי התוכנית, אמור היישוב כסיף לכלול 10,000 דירות, אולם לפי דברי השר אריאל הוא צפוי להיות גדול הרבה יותר ולכלול, על פי ההערכות, כ-100 אלף תושבים.

בשיחה עם ynet נמסר מלשכת השר כי "הציבור החרדי, כמו כל ציבור אחר, זכאי וראוי לפתרון למצוקת הדיור. שר השיכון רואה חשיבות בהתיישבות בנגב ובגליל, ומקדם פתרונות למצוקת הדיור החרדית, בין היתר, באזורים אלו. כחלק מהפתרונות שמקדם השר לציבור החרדי בכסיף, הוא סיכם עם שר האוצר, ובשיתוף עם משרד הכלכלה, כי בתקופה הקרובה תחל עבודת מטה להקמת פארק תעשיות היי-טק ומרכזי הכשרה לציבור החרדי באזור ערד".

אז למה היישוב עוד לא קם?

עד כה התוכניות להקמת היישוב לא קרמו עור וגידים, בעיקר על רקע התנגדותו של השר הקודם אטיאס להקימו - בשל הריחוק ממרכזי תעסוקה. אטיאס העדיף לתת פתרון למגזר אליו הוא שייך ביישובים במרכז הארץ.

התנגדות נוספת להקמת כסיף באה מכיוון החברה להגנת הטבע. בחברה טוענים כי הקמת היישוב בתל ערד (כ-10 ק"מ מזרחית ליישוב ערד) תהווה פגיעה בשטחים הפתוחים ובערך האקולוגי במקום, וכן חוששים מפגיעה באתר הארכיאולוגי המוכרז כגן הלאומי של רשות הטבע והגנים.

לדבריו, "תוכנית העיר היא שריד לתקופה שקיווינו שחלפה לבלי שוב, בה המתכננים האמינו שבית כנסת וכרך גמרא הם כל צרכי התעסוקה של החרדי. אם לא תוצג תוכנית תעסוקה שתבטיח אפשרות פרנסה בכבוד למשתכנים החרדים, הקמת העיר היא ירייה ברגל במדיניות הממשלה לעודד יציאת חרדים לעבודה".

עוד הוסיף רגב כי "במצב כזה, הקמת העיר החדשה, אם תצא לפועל, לא תועיל לחרדים אלא תחליש אותם, ולא תועיל לנגב אלא תחליש אותו. הקמת עיר חרדית חדשה היא צורך ברור וראוי, אך עד שהשר אריאל יציג וישכנע כיצד יתפרנסו בה התושבים - ראוי לקבור אותה בטרם תגרום לנזק נוסף".