אחותי מנסה לשכנע אותי להתגייר. זה מותר?

שאלה:

שלום רב,

אנסה לתמצת את כל הסיפור עד כמה שאפשר, ונתחיל בזה שאני אמנם צברית טהורה, אבל לפי ההלכה, איני יהודייה, מכיוון שהוריי לא יהודים (הם נולדו לאבות יהודים) וכך גם אחיי.

לפני כמה שנים אחותי הקטנה לקתה במחלת הלוקמיה, ועקב כך אושפזה במצב קשה בבית החולים. לאחותי יש מספר

חברות דתיות, שהיא מכירה עוד מהגן ושתמיד ניסו לשכנע אותה להתגייר, מכיוון שגם ככה היא צברית שנולדה לסבים יהודים, וכי היא מאמינה באלוהים.

אני מרגישה שאותן חברות ניצלו את מצבה הנפשי והפיזי הקשה בעת אשפוזה, כדי לשטוף לה את המוח ולשדל אותה להתגייר. בסופו של דבר היא עשתה כן, ועכשיו היא אישה דתייה.

בנוסף לזה שכואב לי שאני בקושי יכולה לבלות איתה, לאכול איתה, או לדבר איתה על כל מיני דברים שעכשיו היא אומרת שאסור לה לדבר עליהם, ולזה שיש בינינו נתק מסויים - היא לא מפסיקה לנסות לשכנע אותי ואת ההורים שלי להתגייר גם אנחנו.

לפי מה שהבנתי מדפדוף באתרי אינטרנט שונים, חל איסור לנסות לשכנע את מי שאינו יהודי להתגייר, האמנם?

היהדות אומרת שצריך לנסות ולגייר אנשים, או שגיור צריך להיעשות באופן עצמי ולבוא מהלב?

חשוב לי להדגיש שאין לי דבר, חלילה, נגד היהדות, אבל כן יש לי משהו נגד הניסיון לכפות אותה על אחרים בכוח, ובטח שעל כאלה הנמצאים במצב נפשי קשה (חן, ראשון לציון).

תשובה:

חן, שלום וברכה

היהדות איננה כופה להתגייר, אדרבה, בהלכה נאמר, שאדם שבא להתגייר - דוחים אותו.

כך היא לשון הרמב"ם בנושא: "כיצד מקבלין גֵרי הצדק? כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם... אומרים לו: מה

ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן, אם אמר – 'אני יודע ואיני כדאי' מקבלין אותו מיד" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד, א). כלומר, בתחילה דוחים אותו, ורק אם הגוי מתעקש – מקבלים אותו.

בדיקה זו, היא בדיקת רצינות של הבא להתגייר, מכיוון שהעיקרון של גיור הוא הרצון הבסיסי להיות שייך לעם ישראל, להליכותיו ולגורלו של העם.

רות, הגיורת מפורסמת, מתעקשת להישאר עם נעמי, אחרי שזו דוחה אותה, ואז נאמר: "וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (רות פרק א, טז-יז). בדבריה של רות שומעים את הסכמתה המלאה לקבל את התורה, אחרי שנעמי דחתה אותה, ורק אז היא באה לארץ ולהפוך ליהודייה.

חכמים גם ביקרו את מי שמעודד גויים להתגייר (תלמוד בבלי מסכת יבמות דך קט, ב), ולפיהם רק אם ברור שכוונת הגר לטובה – ניתן לעודדו.

נכון הוא, שבזמננו, העלייה הביאה לארץ אנשים רבים שאינם יהודים על פי ההלכה, והם מצאצאי יהודים, וכפי שאת מתארת את משפחתך. תופעה זו עלולה להביא לסכנה גדולה של התבוללות, ולכן ישנם רבים הסבורים, שאין צורך להקשות על קבלה לגיור, אם בסופו של דבר הגיור יהיה על פי ההלכה.

אחותך התגיירה בדעה צלולה

מכאן לתיאור שלך על אחותך. איני יודע מה כוונתך כשאת כותבת ש"חברותיה של אחותך כפו עליה להתגייר". אני מניח שאחותך עברה את התהליך כבוגרת. ככזו – היא ורק היא אחראית על מעשיה, ואי אפשר לתלות זאת בחברותיה. כשם שאדם יכול ללכת ללמוד מקצוע בגלל לחצים חברתיים – איננו מגדירים זאת ככפייה, אלא שהאדם נכנע ללחץ חברתי, אולם האחריות מוטלת עליו.

מתיאורך נראה, שאחותך הסכימה לחלוטין לגיור ולמשמעותו, והיא מקיימת אורח חיים דתי לפי ההלכה. כל זה מחזק את הסברה שהיא הסכימה לחלוטין, והתגיירה בדעה ברורה וצלולה.

כנראה, שאחותך מרגישה שגילתה את האמת, ובמיוחד שאתם צאצאי יהודים כנזכר, ולכן היא סבורה שנכון יהיה גם

לכם להתגייר, דבר שיאפשר קשר חזק יותר בין כל המשפחה, וכן אירוח ואכילה משותפים, ובפרט שבארץ – רוב התושבים והעולים הינם יהודים.

עם זאת, אם אינכם מוכנים לשינוי כזה, ולהפוך באמת ליהודים – אי אפשר לכוף עליכם את השינוי, ואולי הדיבורים המרובים על כך, רק מרחיקים אתכם מהגיור. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.