שתף קטע נבחר

הרג ארבעה וטען: "אני קורבן בפרשה טראגית"

למרות שנהג בשכרות ובמהירות מופרזת, סטה מהנתיב והרג ארבעה, החליט בית המשפט העליון להפחית שנה מעונש המאסר בפועל של נהג. מדוע? כי הוא מקבל אחריות וחש אשמה

למה החליט בית המשפט העליון להפחית שנה מתקופת המאסר של נהג שיכור שגרם למות ארבעה בני אדם, והאם הנהג הוא "קורבן נוסף" של התאונה? בספטמבר 2010 פגעה המכונית שבה נהג אמיר עטאללה בשלושה הולכי רגל, שעמדו בצד הכביש בכניסה לכפר יאסיף. שלושת הולכי הרגל נהרגו, ואחד מנוסעי המכונית נזרק מתוכה ונפגע קשות בראשו. שלושה ימים לאחר התאונה, מת הנוסע מפצעיו.

 

התאונה הקשה בכפר יאסיף - הנהג היה שיכור (צילום: עידו בקר) (צילום: עידו בקר)
התאונה הקשה בכפר יאסיף - הנהג היה שיכור(צילום: עידו בקר)

 

העונש, והערעור

עטאללה הורשע בשורה ארוכה במיוחד של עבירות חמורות - ארבע עבירות הריגה, גרימת חבלה של ממש, נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, מהירות מופרזת וסטייה מנתיב הנסיעה. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו ב-2011 עונשי מאסר בפועל ל-15 שנה, תקופת מאסר על-תנאי ופסילת רישיון לצמיתות. בנוסף, נדרש הנהג לשלם למשפחות הקורבנות פיצוי בסך כולל של 80 אלף שקלים.

 

על גזר הדין הגיש עטאללה ערעור לבית המשפט העליון. "נסיבותיו האישיות הקשות של המערער מציבות אותו כקורבן חמישי בפרשה הטרגית", טען סנגורו. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו, וחרג מרף הענישה הנהוג, בגלל זהות אחת מקורבנות התאונה - שופטת השלום נסרין כרייני.

 

יש לציין כי כבר בבית המשפט המחוזי ניסה סנגורו של עטאללה להציגו כקורבן נוסף בתאונה, וגם העלה טענות בדבר החמרה לא ראויה בעונשו.

 

"קורבן נוסף באירוע חריג"

בפסק הדין שפרסם בית המשפט העליון, מסביר השופט אליקים רובינשטיין כי "שירות המבחן, שתיאר את רקעו הקשה של המערער (עטאללה), לא זיהה בו דפוסים עברייניים". בהמשך אף מציין השופט רובינשטיין כי "(שירות המבחן) סבר כי עטאללה בשל לחשיבה של אמפטיה לקורבנות וביקורת עצמית, ואף הרחיק לכת בתארו אותו כ'קורבן נוסף' באירוע חריג".

 

מדוע מתייחס שירות המבחן לנהג שגרם למות ארבעה כקורבן? השופט רובינשטיין תוקף את קביעת השירות ביחס לעטאללה. "הגדרת המערער כקורבן אינה מקובלת עלינו", הוא מבהיר. "הקורבנות הם המנוחים ומשפחותיהן. העובדה שפלוני רואה עצמו כקורבן בגלל רקעו המשפחתי, אינה יכולה לשים אותו בדרגה קורבנית (ב)מקום שיש קורבנות אמיתיים, כאלה שחייהם נקפדו וכאלה שחייהם יהיו שונים מעתה ועד עולם".

 

ובכל זאת, בהמשך מחליט השופט רובינשטיין - על דעת השופטות דפנה ברק-ארז ואסתר חיות - להקל בעונשו של עטאללה, ולהפחית שנה מתקופת המאסר בפועל שהושתה עליו. למה עשו זאת השופטים? "נתנו לבנו לשני התסקירים המעדכנים של שירות המבחן מעת מאסרו של המערער, מהם עולה התרשמות חיובית", מסביר השופט רובינשטיין. "נמסר כי הוא מקבל אחריות, חש אשמה, ורואה את החונכות בדרך לכפרה".

 

"כדי לתרום לתהליך החיובי", כך ממשיך השופט, "החלטנו להפחית באופן כמעט סמלי שנה ממאסרו. זאת, בתקווה כי בכך יש כדי להמריץ את (עטאללה) להמשך התנהגות טובה, ולעודדו שלא לשוב לסורו". עם זאת, בקשתו של עטאללה להפחית את הפיצויים שנדרש לשלם למשפחות ההרוגים, נדחתה. "לא ראינו כל מקום להפחתה מן הפיצוי", מציין השופט רובינשטיין, "המשקף מחויבות סמלית בלבד לפיצוי המשפחות".

 

מה כוחה של הרתעה?

באמירה שאינה זוכה להבלטה בפסק הדין אך יש בה חשיבות ציבורית, מתייחס השופט רובינשטיין - ולא לראשונה - לתפקידם של בתי המשפט במאבק בתאונות הדרכים. "העובדה היא שמתרגשים עלינו שוב ושוב מקרי הריגה בתאונות, ותרומתם בל בתי המשפט לשירוש התאונות יכולה להיות רק בענישה". בהמשך כותב השופט כי "מסופקני, (כ)שמדובר בצעירים פוחזים, אם יש כוח רב בהרתעה כשלעצמה".

 

במלים פשוטות, השופט מטיל ספק בהנחה רווחת לפיה ענישה - שאחת ממטרותיה היא הרתעה - יכולה לבדה לשנות את התנהגותם של נהגים צעירים. יש לציין כי מומחי בטיחות ובכירים בתחום המשפט התעבורתי סבורים כי דברים אלה נכונים גם בהתייחס לנהגים נורמטיביים. "טרם נתקלתי במחקר המוכיח השפעה של הענישה על מניעת תאונות דרכים, ובמיוחד הקטלניות שבהן", כתב בשנה שעברה שופט התעבורה החיפאי אבישי קאופמן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו בקר
התאונה הקשה בכפר יאסיף
צילום: עידו בקר
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים