בגג העולם: 12 ישראלים זוכים בפרס נובל
מעגנון ועד שטכמן: לפני פרופ' ורשל ולוויט שהתבשרו היום על הישגם הגדול, עמדו על הבמה הגדולה והמכובדת עשרה ישראלים אחרים
12 זוכים ב-65 שנות עצמאות: ההכרזה היום (ב') על זכייתם של פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט בפרס נובל לכימיה, מצטרפת לזכייה של 10 ישראלים נוספים בתואר היוקרתי. עד כה זכו בפרס שמחולק מדי שנה לאישים נבחרים על תרומתם למדעים, לספרות ולאנושות בכללותה הסופר ש"י עגנון, המדינאים מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס, הביוכימאים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, הפסיכולוג דניאל כהנמן, המתמטיקאי ישראל אומן, המדענית עדה יונת והמדען דן שכטמן.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
רגב, סטרוק ומיכאלי: הח"כיות עלו לבית המרן
פרשת אימוץ הילד האתיופי נפתחת מחדש
ב-2011 זכה פרופ' דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל בכימיה. הפרס הוענק לו על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. שנתיים קודם לכן זכתה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן בפרס נובל לכימיה. מחקרה של יונת התרכז בחשיפת המבנה של הריבוזום – מבנה או אברון זעיר (קוטרו כ-20 ננומטר בלבד) בתא החי.
לפני יונת, עמדו שמונה גברים ישראלים על הבמה בבירת שבדיה: ש"י עגנון היה חתן פרס נובל לספרות ב-1966 יחד עם המשוררת היהודייה נלי זק"ש. "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה", אמר עגנון בטקס קבלת הפרס, "אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עליי כמי שנולד בירושלים".
מנחם בגין (1978), יצחק רבין ושמעון פרס (1994) קיבלו את פרס נובל לשלום - בגין זכה בפרס יחד עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על הסכם השלום בין המדינות, ואילו פרס ורבין זכו בפרס יחד עם יאסר ערפאת על המשא ומתן המדיני שהוביל להסכם אוסלו.
בשנת 2002, התבשר פרופ' דניאל כהנמן על זכייתו בפרס נובל לכלכלה יחד עם הפרופ' האמריקני ורנון סמית. בין הנימוקים של ועדת הפרס בשטוקהולם, נאמר כי הוא "הניח את היסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים להליך קבלת החלטות במצבי לחץ וחוסר ודאות, שבהם הראה כיצד החלטות של בני אדם שונות לחלוטין מאלה הנחזות על ידי מודלים כלכליים סטנדרטיים".
שם | הפרס | שנה | הערות |
ש"י עגנון | ספרות | 1966 | יחד עם נלי זק"ש |
מנחם בגין | שלום | 1978 | יחד עם אנואר סאדאת |
יצחק רבין ושמעון פרס | שלום | 1994 | יחד עם יאסר ערפאת |
דניאל כהנמן | כלכלה | 2002 | יחד עם ורנון סמית |
אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר | כימיה | 2004 | יחד עם אירווין רוז |
ישראל אומן | כלכלה | 2005 | יחד עם תומאס שלינג |
עדה יונת | כימיה | 2009 | יחד עם תומאס שטייץ ווונקטרמן רמאקרישנן |
דן שכטמן | כימיה | 2011 | |
אריה ורשל ומיכאל לוויט | כימיה | 2013 | יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לוויט |
שנתיים מאוחר יותר, זכו בפרס נובל לכימיה אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר - יחד עם הפרופ' האמריקני אירווין רוז - על "גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר
את פירוק החלבונים". ועדת הפרס כתבה בהחלטתה: "כשהמערכת לא עובדת כראוי אנחנו נעשים חולים: סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס הם שתי דוגמאות לכך. עבודתם של השלושה עזרה לפתח תרופות שיכולות להתמודד עם המצבים הללו".
בשנת 2005, זכה פרופסור ישראל אומן בפרס נובל לכלכלה. המתמטיקאי זכה בפרס ביחד עם פרופסור תומס ס' שלינג מאוניברסיטת מרילנד, "על כך שהעמיקו את הבנתנו בסכסוך ושיתוף פעולה על ידי ניתוח של תורת המשחקים". באתר פרס נובל נכתב: "מדוע מספר קבוצות של יחידים, ארגונים וארצות מצליחים בקידום שיתוף פעולה, בעוד אחרים סובלים מסכסוך? תודות לעבודתם של רוברט אומן ותומס שלינג, תורת המשחקים - או תורת ההחלטות האינטראקטיביות - הפכה להיות הגישה השלטת לשאלה עתיקת יומין זו".