ש"ס לאן: הרב עובדיה ימשיך לאחד התנועה?
מנהיגה הרוחני הבלתי מעורער של ש"ס היה זה שמנע את פילוגה עד כה. באין לו יורש, ולפחות עד שישקע האבל הכבד, צפוי שקט פוליטי. מי יתפוס במושכות ההנהגה בהמשך?
לא יעדים משותפים כמו בחירות לרבנות הראשית או לרשויות המקומיות, ולא צרות כ"גזירת הגיוס" ו"רדיפת החרדים" הותירו בשנה האחרונה את ש"ס מאוחדת. הרב עובדיה יוסף המנוח - ורק הוא - מנע מאריה דרעי להקים תנועה פוליטית נפרדת לפני הבחירות. מנהיגותו של "מרן" - ורק היא - השאירה גם את אלי ישי במפלגה, אחרי ההדחה המשפילה מתפקיד היו"ר. מותו של הרב טורף איפוא את הקלפים בכל הנוגע לעתיד ש"ס, שלאחר תום ימי האבל תתקשה מאוד לשמר את ה"אחדות" הקיימת, הפעם אפילו למראית עין.
מצב המפלגה מאז הבחירות דומה לזה שבו היה נתון מנהיגה הרוחני בשבועיים האחרונים: קשה, אך יציב. אלי ישי הורחק מעמדות הכוח, אך לא היה לאופוזיציה לוחמת בשם הציות למרן, "דעת תורה". גם חברי הסיעה הנוספים התומכים בו נותרו בארון, שמא יהפכו ל"אמסלמים חדשים". ומה יקרה כעת, לאחר פטירתו? האם גם ש"ס בסכנת חיים מיידית?
דמות רוחנית במעמד המתקרב לזה של הרב עובדיה יוסף כמובן שאין בנמצא, ולכן הדרך של דרעי ואנשיו להמשך השליטה הבלתי מעורערת בש"ס תוך סינדול מתנגדיו, תצטרך לעבור ברענון "מועצת החכמים" ושדרוג מעמד חבריה עד לכדי "דעת תורה" מחייבת. אלא שגם את זאת נראה כי אין בנמצא.
שני האישים המסתמנים כמועמדים היחידים ל"קידום", אין בכוחם לשמר את האחדות המדומה והכפויה במפלגה. הרב שלום כהן, הדומיננטי שבהרכב המועצה הנוכחי, אמנם מתחיל באחרונה להזכיר את "מרן", אך בעיקר בסגנון הדיבור; הרב הראשי החדש יצחק יוסף אינו מנהיג, מה גם שמתוקף תפקידו הממלכתי נאסר עליו לעסוק בעניינים פוליטיים.
מעבר לפינה ממתין כל העת הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר, שבעבר סומן כ"יורש" טבעי לרב עובדיה יוסף אך פעל נגדו ואיבד את הבכורה. סיכוייו לשוב למעמדו הקודם כלל אינם קיימים, אך קרבתו לאלי ישי עשויה לאפשר לו להנהיג רוחנית זרם חדש ונפרד בציבור החרדי-ספרדי ואולי אף להשתלט על ש"ס.
לא ברור כלל אם יישלפו לבסוף הסכינים או שנגד כל הסיכויים יפציע שלום אמת בין שני המחנות. כך או כך, התקופה הקרובה צפויה להיות שקטה בזירה הזו - לפחות עד ההסתגלות למצב החדש ושקיעת האבל. בינתיים ברחוב הש"סניקי רוצים להאמין: "מרן" ימשיך לאחד את התנועה גם לאחר מותו.