הבמאי הצרפתי פטריס שרו הלך לעולמו

פטריס שרו, שנחשב לבמאי תיאטרון ואופרה מהפכני והוציא תחת ידיו סרטי קולנוע שהותירו חותם בשדה התרבות בצרפת, מת אתמול (ב') מסרטן הריאות שהכניע אותו כשהוא בן 68. כאיש תיאטרון בעל מחויבות חברתית ובמאי קולנוע פורץ גבולות שזכה למוניטין בינלאומי, שרו נתפס כיוצר מֶרחבי בעל קול אישי מובהק.

באחד הראיונות האחרונים שהעניק לתקשורת הצרפתית אמר: "אינני יודע לחיות או ליצור אלא בגוף ראשון. זה נכון, אני נמצא בכל הדמויות ואלה שאינן אני, הם אנשים שהכרתי. אני יוצר עבור הקהל במטרה לפרוש בפניו את מה שחשוב לי מכל. אנו קיימים ומתקיימים בהתייחס לאנשים שאליהם אנו מדברים".

הטריילר לסרטו "אינטימיות", עליו זכה בדב הזהב

שרו נמשך לאמנויות הבמה מגיל צעיר והחל את דרכו כבמאי בגיל 21 בפסטיבל בננסי. שנים ספורות לאחר מכן החל לביים בתיאטרון פיקולו במילנו. כבמאי תיאטרון ביים לא מעט קלאסיקות ביניהן מחזות של איבסן, מאריבו, ז'אן ז'נה וברנר מארי קולטז. על ההפקה של "המלט" שהציג ב-1988 בפסטיבל אביניון זכה בחמישה פרסי מולייר. שנה לאחר מכן ביים את "פדרה" של ראסין, הפקה שזכתה לביקורות משבחות ובה כיכב בתפקיד הראשי מי שהפך לבן זוגו, השחקן פסקל גרגורי.

בשנות השבעים החל לביים באופרה וקנה לו שם בינלאומי בתחום. בין ההפקות שביים היתה האופרה "סיפורי הופמן" של הופנבך בניצוחו של המאסטרו הצרפתי ז'ורז' פרטר והבולטת מכולן: "טבעת הניבלונגן" שבוצעה לראשונה בפסטיבל וגנר בביירות, תחת שרביט המנצחים של פייר בולז. שרו שיתף פעולה במשך מספר שנים גם עם המנצח הישראלי דניאל ברנבוים, שניצח על "וויצק", "דון ג'ובני" וכן "טריסטן ואיזולדה" שביים.

בין סרטיו הבולטים היה "L'homme Blesse" סרט אישי שנוגע באופן חושפני בהומוסקסואליות. הסרט זיכה אותו בפרס הסזאר. "המלכה מרגו", סרט תקופתי רחב יריעה המבוסס על ספרו של אלכסנדר דומה, זיכה אותו ב-1994 בפרס חבר השופטים בקאן. סרטו "אינטימיות" שגרף חמישה פרסי סזאר נוספים זכה גם בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. כשחקן עבד בין היתר עם במאי קולנוע ידועי שם ובהם אנדז'יי ויידה, יוסף שאהין, טוני מרשל, קלוד ברי, ראול רואיז ומיכאל הנקה.

בהודעה לעיתונות שיצאה מארמון האליזה צוטט נשיא צרפת פרנסואה הולנד כשאמר: "כל אחד מסרטיו של שרו היה יצירת מופת. זהו אחד מבין אמניה הגדולים של צרפת שמת היום".