הגיבורים האלמונים מאחורי הנובל בפיזיקה
פרופסור עילם גרוס שעמד בראש קבוצת המחקר לחיפוש ההיגס בניסוי אטלס בסרן, חושב שלכל החוקרים מגיע חלק מהפרס. "חבל שלא עושים בפיסיקה כמו בבפרס נובל לשלום, הוא אומר, "נותנים פרס לארגון". ויש לו גם בקשה: "תנו לנו מימון להבין את התיאוריה של הכל - איך נוצר היקום. אנחנו רק התחלנו את הדרך"
ועדת פרס נובל בחרה בפרופ' פיטר היגס ובפרופ' פרנסואה אנגלר כזוכים בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2013, על גילוי החלקיק שנותן לשאר החלקיקים את המסה, כפי שהוכח בניסויים שקיימו אלפי מדענים בשני מרכזי ניסוי בסרן: אטלס ו-CMS. מאחורי המאמץ בניסויים האלה ניצבים אלפים.
עוד בהידען:
- מיתוג מנות בתוך התא: פרס נובל לרפואה לשלושת מגלי מערכת התובלה התאית
"אין שום ספק שהיגס ואנגלר הם ראויים לזכות בפרס נובל. אם דווקא הם הראשונים בין שווים, קשה מאוד להחליט, וגם לוועדת פרס נובל היה קשה להחליט". כך אומר פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, ששימש מנהל החיפוש אחר חלקיק היגס במסגרת ניסוי אטלס בסרן בעת הגילוי, במסגרתו של אטלס, פועלים כ-3,000 פיזיקאים. פרופ' אנלגרט, אגב, הוא גם פרופ' בכיר במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה של אוניברסיטת תל אביב. בביקורו באוניברסיטת תל אביב באפריל השנה, הוא נשא הרצאה מיוחדת לסטודנטים וחברי סגל בפיזיקה
תחילת הסיפור בשנת 1964. הפיזיקאים התיאורטיקאים פרנסואה אנגלרט ורוברט בראוט (שנפטר מאז) מהאוניברסיטה החופשית של בריסל ופיטר היגס מאוניברסיטת אדינבורג הגיעו משני היבטים שונים לאותה מסקנה. היגס היה הראשון שהתווה באופן ברור את קיומו של החלקיק האלוהי שבשנה שעברה.
"אין ספק שלאנגלר ובראוט המנוח מגיע הפרס על התוויה ברורה של המכניזם לשבירת סימטריה ספונטנית, שהוא המכניזם שמקנה את מסה לחלקיקים אלמנטריים.", אומר גרוס. "הדברים היו ידועים כבר החל משנות החמישים אבל הבנת אופיים של החלקיקים האלמנטריים הגיעה רק בשנות השישים".
מה החלק שלכם, הנסיינים, בפרס?
"פרס נובל לא ניתן גם למדענים התיאורטיקנים אלא אם יש אישור ניסיוני לתיאוריה. ברור שללא העבודה הניסיונית של קרוב ל-6,000 נסיינים באטלס וב-CMS, היגס ואנגלר לא היה זוכים. ברור לי שגם שני הניסיונות של אטלס ו-CMS ראויים לפרס נובל כי החלקיק לא היה מתגלה אחרת נדרשו מאמץ וחשיבה מקורית. גילינו את החלקיק כנגד כל הציפיות. פיתחנו טכניקות חדשניות, שידרגנו את כל השיטה הסטטיסטית והפיזיקאים שביצעו את הינסיונות באמת היו גיבורים גדולים. שני הנסיונות הם הגיבורים הגדולים של הסיפור הזה."
אבל אי אפשר לתת פרס נובל ל-6,000 איש?
"אכן, אבל ניתן לתת אותו לארגון שלהם. כללי פרס נובל לא אוסרים את זה. זה לא נהוג בפיזיקה אבל בפרס נובל לשלום זו תופעה נפוצה. מה שכן, לא נהוג לתת פרס נובל לניסיון ולתיאוריה בו זמנית. בדרך כלל הניסיון מגיע אחרי התיאוריה ואני לא אתפלא אם זה מה שיקרה. אני גם חושב שיש מקום לאתגר את וועדת פרס נובל שוב בנושא מתן פרס נובל לניסיונות גדולים. צריך לזכור שהפיזיקה - וגם מדעים אחרים לדוגמה מיפוי הגנום האנושי בביולוגיה או פרויקטים כמו המוח הכחול, הולכים לקראת מדע גדול. מי למשל יקבל פרס נובל כשיגלו את החומר האפל? יהיו אלה נסיינים. וועדת פרס נובל תצטרך ללמוד להתמודד עם העולם הזה.
האם גילוי ההיגס עזר להפניית תקציבים נוספים לתחום פיזיקת החלקיקים?
"אנחנו האמנו שגילוי ההיגס יביא יותר מודעות וכסף ומימון לשטח של חלקיקי היסוד או אנרגיות גבוהות. ולהפתעתנו בעולם נוצרה אווירה של 'מצאתם אז מה אתם רוצים? מה נשאר עוד לעשות. סגרתם את הפינה' וזה מאוד מעוות כי דווקא עכשיו מעבר לזה שאנחנו צריכים ללמוד ולהבין יותר טוב מה מצאנו יש את כל הסיבות להמשיך לחפש במחוזות חדשים כי זה רק מראה שהחשיבה שלנו היתה נכונה והבנו נכון את קצה הקרחון אך לא חשפנו את הקרחון כולו. חייבים להבין שאפשר להשקיע הרבה כסף כדי לגלות את כל הפרטים ולא לקצץ. תנו לנו מימון לחפש סופר סימטריה ולהבין יותר טוב איך הגענו למשוואה אחת ולא למשהו מסובך שמורכב מהרבה משוואות. תנו לנו מימון להבין את התיאוריה של הכל, איך נוצר היקום. אנחנו רק התחלנו את הדרך, אנחנו עוד לא שם. ל-LHC צפויות עוד 10-20 שנות פעילות ויש סיכוי לא אפסי שנגלה חלקיקים חדשים, אך כבר מדברים על כך שלא ייבנה מאיץ באנרגיות גבוהות יותר.
יש המון שאלות על מה שעשוי להיות מעבר למודל הסטנדרטי כי הוא לא מושלם ויש המון בו שאלות פתוחות. גם מדענים ישראלים חוקרים פיסיקות חדשות אפשריות שמעבר למודל הסטנדרטי כדוגמת פרופ' ארז עציון מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' שלומית טרם ופרופ' יורם רוזן מהטכניון מהטכניון פרופ' גיורא מיקנברג, אהוד דוכובני ממכון ויצמן, עוסקים במתרחש מעבר למודל הסטנדרטי".
לפנייה לכתב/ת 
