ארה"ב מקפיאה סיוע של מאות מיליונים לקהיר
ממשל אובמה הכריז בצעד דרמטי על הקפאת סיוע צבאי בשווי 260 מיליון דולר למצרים בעקבות האירועים "האנטי-דמוקרטיים". משלוח F-15, מסוקים וטילים ייעצר. "וול סטריט ג'ורנל": בישראל מודאגים מהסדרי הביטחון עם קהיר
תגובה דרמטית של וושינגטון נגד קהיר לראשונה מאז ההפיכה הצבאית: הממשל האמריקני הודיע הלילה (יום ה') על הקפאת סיוע צבאי למצרים, ששוויו מוערך ב-260 מיליון דולרים. זאת בעקבות אי שביעות רצונה של ארצות הברית עם האירועים האחרונים שהתרחשו במצרים מאז ההפיכה הצבאית והדחתו של הנשיא מוחמד מורסי.
עוד חדשות בעולם:
איראן: פוּתח עוד מל"ט המסוגל להגיע לישראל
תביעה נגד האו"ם: "הפיץ הכולרה בהאיטי"
הסיוע האמריקני שיוקפא כולל משלוח מטוסי F-15, טנקים, מסוקי אפאצ'י וטילים. מחלקת המדינה האמריקנית הצהירה כי לא יועבר סיוע כלכלי ישיר לממשלת מצרים, אך ארצות הברית תמשיך לספק את מרבית הסיוע הכלכלי המיועד לציבור המצרי בתחומים כמו בריאות וחינוך וכן בפיתוח המגזר הפרטי.
בתגובה להחלטת ארה"ב פורסם הלילה ב"וול סטריט ג'ורנל" כי בישראל רואים בהקפאת הסיוע "השלכות קשות, מעבר למצרים". בכיר ישראלי שהתראיין לעיתון האמריקני אמר כי מדובר ב"סימן למזרח התיכון כולו שאמריקה לוקחת צעד אחורה ולא מתעניינת בנעשה יותר. המהלך הזה יכול להשפיע על עמדת ארה"ב ממרוקו ועד סעודיה".
השינוי ביחס לבעלת בריתה הערבית של ארה"ב נבע מבחינה מחדש של ממשל אובמה את מערכת היחסים בין שתי המדינות לנוכח הצעדים שננקטו במדינה על ידי הצבא, שאותם כינו בוושינגטון "אנטי-דמוקרטיים". עם זאת, בארה"ב מציינים כי הקפאת הסיוע תהיה זמנית ותלויה במהלכים שיבצעו במצרים לקידום העברת השליטה מהצבא לאזרחים במדינה באמצעות בחירות חופשיות ודמוקרטיות.
"לא נספק כסף במזומן לממשלת המעבר והוחלט לעצור סיוע צבאי מסיבי, אבל המסר שלנו הוא שאנחנו רוצים להמשיך ביחסים עם קהיר ומעוניינים שמצרים תצליח. ההקפאה תשתנה על פי ההתקדמות בשטח", אמר גורם בכיר בממשל. למרות ההכרזה האמריקנית הרחבה בהיקפה, יימשך הסיוע האמריקני לקהיר בכל הקשור במלחמה בטרור, לביטחון בסיני, להמשך התוכנית לחינוך קצינים מצרים בארה"ב, ואספקת חלקי חילוף לציוד הצבאי.
"בהוראת הנשיא אובמה החלטנו לשמור על יחסינו עם ממשלת מצרים, בשעה שאנחנו מכיילים מחדש את העזרה שלנו לקהיר, כדי לקדם בצורה הטובה ביותר את האינטרסים שלנו", אמרה דוברת מחלקת המדינה ג'ן סאקי בתדרוך לעיתונאים. הלחץ האמריקני, לפי דוברת מחלקת המדינה, נועד "לתמוך במעבר לדמוקרטיה ולהתנגד לאלימות כאמצעי לפתרון מחלוקות במצרים. אנחנו נמשיך לבחון את ההחלטה שלנו תקופתית".
שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח סיסי קיבל דיווח משר ההגנה צ'אק הייגל על ההחלטה האמריקנית. גורם אמריקני בכיר מסר כי הייתה זו "שיחה ידידותית של 40 דקות". הייגל הבהיר לא-סיסי שהיחסים הביטחוניים בין שתי המדינות יימשכו כרגיל. כמו כן, וושינגטון וקהיר ימשיכו בשיתוף הפעולה בכל הנוגע לשמירה על הגבולות, המלחמה בטרור בסיני ושמירת הסכם השלום עם ישראל.
אתמול אמרו גורמים אמריקניים רשמיים לרשת החדשות CNN כי ההחלטה
נובעת בין השאר מאלימות קשה של כוחות הביטחון המצריים כלפי מפגינים במדינה בסוף השבוע, אז נהרגו יותר מ-50 בני אדם ונפצעו יותר מ-200. ארה"ב כבר עיכבה בחודש אוגוסט סיוע צבאי לקהיר.
הרג המפגינים במצרים בסוף השבוע האחרון היה הקטלני ביותר ביום אחד מאז 14 באוגוסט, אז הרגו כוחות הביטחון מאות מתומכיו של מורסי כשפשטו על שני מתחמי אוהלים שלהם בקהיר. עשרות אלפי מפגינים מתנועת "האחים המוסלמים" צעדו ביום שבת בקהיר ודרשו שמורסי יוחזר לכס הנשיאות. הם התעמתו עם השוטרים. חבר במפלגה הליברלית אל-ופד אמר לעיתון הבריטי "אינדיפנדנט": "יש 13 מיליון איש שהצביעו למורסי, וצריך לייצג אותם. במדינה הזו לא תהיה נחת עד שהם ייוצגו". ראש הממשלה חאזם בבלאווי אמר ל-BBC שזוהי "עת קריטית" למדינה, ודחק במצרים "להתאחד ולהיות אופטימים".
לפנייה לכתב/ת 
