שנה חדשה: פחות מדעים, יותר מנהל עסקים

שנת הלימודים תשע"ד - כל המספרים: 308,335 סטודנטים צפויים ללמוד השנה לקראת תואר אקדמי בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו הבוקר (יום ה'). מדובר בעלייה של 1.7 אחוז בהשוואה לשנה שעברה.

חוזרים לקמפוס - כתבות נוספות ב-ynet:

• אין מחקר ואין שכר: פרס נובל בבריחת מוחות
• מדעי הרוח: כמה שווים יצירתיות וביקורתיות?
• כולם רוצים ללמוד ניהול. אז מי יהיה חשמלאי?
• מאבק המכללות הטכנולוגיות: "המדינה במינוס"
• פותחים שנה: מדריך האירועים בקמפוסים
  

על פי הנתונים, מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכל המערכת צפוי לעמוד על 236,770 (עלייה של 1.4 אחוז לעומת תשע"ג), 59,700 סטודנטים ילמדו לתואר שני (עלייה של 3.1%) ו-10,650 ילמדו לתואר שלישי, מספר דומה לזה של השנה שעברה. יתר הסטודנטים הם ללימודי תעודה. 

באוניברסיטאות המחקר חלה ירידה של 1.7% במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון לעומת תשע"ג. לעומת זאת במכללות חלה עלייה של 2.8% בלומדים לתואר ראשון. עלייה דומה נרשמה גם במספר הלומדים במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטה הפתוחה.

כ-60,580 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' באחד המוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 2.2% בלבד לעומת תשע"ג. על פי הערכת המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החדשים באוניברסיטאות ינוע סביב 22,700, בדומה לתשע"ג. גידול של 1,200 סטודנטים בשנה א' צפוי להירשם במכללות האקדמיות, שבהן צפויים להתחיל ללמוד 31,880 סטודנטים חדשים.

בתשנ"ז (1997) למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלה עלה בהתמדה עד לשנת תשס"ב (2002), שבה עבר את ה-30%, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובתשע"ג הגיע ל-28%. במל"ג אמרו כי התנודות המאפיינות את ענף ההיי-טק באות לידי ביטוי בנתוני הסטודנטים הרב-שנתיים. בתשס"ב הגיע חלקם של מי שלמדו את מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ל-8.3% מהלומדים לתואר ראשון.

בשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה בחלקם של הסטודנטים בתחומים אלה ובתשע"ג הגיע חלקם ל-5.7% מהלומדים לתואר ראשון. חלקם של הלומדים לימודי הנדסה יציב פחות או יותר בשנים האחרונות ונאמד בכ-18% מהלומדים לתואר ראשון.

חלקם של הלומדים מנהל עסקים עלה מ-6.7% בתשנ"ז (6,780 סטודנטים) ל-12% בתשע"ב (22,650 סטודנטים). רוב הגידול בתקופה זו נרשם במכללות שאינן מתוקצבות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב. מספרם של הלומדים משפטים עלה מכ-6,000 סטודנטים בתשנ"ז ליותר מ-16,190 בתשע"ג, וכ-80% מהם לומדים במכללות שאינן מתוקצבות על-ידי ות"ת (ועדת תכנון ותקצוב), לעומת 38% מהם שלמדו במוסדות אלו בראשית התקופה. חלקם של הלומדים משפטים מבין הלומדים לתואר ראשון עלה מ-6% בתשנ"ז ל-8.5% בתשע"ג. במקביל לשינויים אלה, ירד באופן משמעותי חלקם של מי שפנו ללימודי מדעי הרוח מ-18.5% בתשנ"ז ל-7.5% בלבד בתשע"ג.

במל"ג אמרו כי השינויים המהירים והקיצוניים שהתרחשו בענף ההיי-טק נתנו את ביטויים גם באחוז הסטודנטים בשנה א' שלמדו מקצוע מתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה מתוך שנתון ממוצע של בני 24-20. בשנה האחרונה נאמד חלקם של אלה בכ-13.2% מן השנתון הממוצע,

בדומה לשנים שבהן היה ביקוש ער מצד התעשייה לכוח אדם אקדמי מתחומים אלה, בעיקר לאנשי מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה. לשם השוואה, עד אמצע שנות ה-90 התייצב שיעור זה על כ-6.5% בלבד מתוך שנתון ממוצע.

עוד נמצא כי ביקושיהם של הסטודנטים ללימודים בתחום הביוטכנולוגיה מושפעים אף הם מהתפתחויות התעשייה בתחום. בתשע"ג מספרם של הסטודנטים בשנה א' שפנו לתחום זה עמד על 2,800. בשנים האחרונות נרשמת עלייה איטית במספר הפונים לתחום זה, ככל הנראה כעדות לציפייתם של הסטודנטים לכניסתה של ישראל לעידן הביוטכנולוגי.

אחד התחומים המבוקשים בלימודי תואר שני הוא מנהל עסקים. בתשע"ג למדו כ-11,800 סטודנטים לימודי תואר שני במנהל עסקים, והיו כ-23% מהסטודנטים לתואר שני במערכת. בתחילת שנות ה-90 למדו כ-2,500 סטודנטים לימודי מנהל עסקים, כולם באוניברסיטאות. מספרם של אלה עלה בקצב מהיר מאוד עד סוף שנות ה-90 ועל כן חלק גדול מהביקוש ללימודי תואר שני במנהל עסקים הופנה בעיקר אל המכללות שאינן מתוקצבות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב, כך שבתשע"ג למדו באוניברסיטאות כ-6,500 סטודנטים לקראת תואר זה ובמכללות האקדמיות נע מספרם סביב 5,250.

עלייה בשיעור הסטודנטים הערבים

בשני העשורים האחרונים עלה אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון. הגידול המשמעותי חל בשנות התשעים ושיעורם עלה מ-7% ב-1996 ל-10% בשנת 2000. מאז החלה האטה משמעותית בגידול ושיעורם הגיע רק ל-12.4% בתשע"ג. עיקר הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נרשם באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת עובדי הוראה.

בהקשר זה נרשמה העלייה המשמעותית בהשתתפותן של נשים ערביות בלימודים באוניברסיטאות. אם בתחילת שנות ה-90 היו הנשים הערביות רק כ-40% מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, הרי שבתשע"ג היה חלקן בקרב הלומדים 66% (לעומת כ-53% בקרב האוכלוסייה היהודית).

לאחר תקופה ממושכת של קיפאון, מסתמן בשנים האחרונות אף גידול בשיעורם של הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הלומדים לתואר שני במוסדות להשכלה גבוהה עמד על 9% בתשע"ג. שיעור זה יותר מהוכפל: מ-3.6% במהלך שנות ה-90 ל-8.2% השנה. בהתאם עלה גם שיעור הסטודנטים הערבים מתוך הלומדים לקראת תואר שלישי, מכ-3.5% בתחילת העשור ל-4.8% בתשע"ג.