סבא שלי, הרב עובדיה: מלאך בדמות אדם

מלאך בדמות אדם. גדולתך לא תסולא בפז.

סבא עם נשמה אלוקית וענקית, לבך הרחב הכיל את כולנו - ילדיך, נכדיך, ניניך וצאצאיך וכל בית ישראל - הרגשנו כבנים יחידים. זכות עצומה הייתה לי לשהות במחיצתך מעט, לשמוע מדברי התורה בשיעורים המשפחתיים ומדי מוצאי שבת. הכרת הטוב על כל דבר קטן שבקטנים תמיד, ההודיה ושפע הברכות קלחו מגרונך, האכפתיות, היחס האישי לכל אחד ואחד.

תמיד ידענו שיש לאן לפנות עם כל שאלה, בעיה, התייעצות - פונים לסבא, מרן גדול הדור. סבא, שאהב כל אחד ואחד בישראל, קיבל ותמך וייעץ תמיד עם מגע אישי - ליטוף וצביטה של חיבה בלחי, הם שהמחישו את הקירבה ואהבת הבריות העצומה שהייתה לך, סבא, הסבלנות האינסופית לשמוע ולייעץ, לברך, לעודד ולתמוך.

סבא, אין מילים לבטא את עוצמתו וגודלו של החלל העמוק שנפער.

 זה ממש בלתי נתפס. אני לא מאמינה שאין יותר, החדר שומם, הכיסא מיותם. אין. נגמר. הכול נעשה ריק, טפל ואין עיקר, חלל שאי אפשר לתאר. חור ענק שקורע את הלב לגזרים מעוצמת הכאב.

סבא יקר, כשליוויתי אותך בימים האחרונים הבנתי ולא רציתי להאמין שזהו, שזה הולך ונגמר ולא יהיה עוד. אבל אז כל עם ישראל שאג בתחינות לשמיים תפילות וזעקות, לא נשארה עין יבשה. והרי לימדת אותי, סבא, שתפילות לא חוזרות ריקם. כעת אני מבינה שהתפילות של כל עם ישראל ליוו אותך עד לכיסא הכבוד. סבא יקר, אנא היעתר בתפילות על עם ישראל כולו ויבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

נכתב לעילוי נשמת סבי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק״ל זיע״א.

ת.נ.צ.ב.ה.