סטודנטים, תפסיקו למלצר ותחפשו התמחות
עם תום הלימודים מתנפץ החלום לסטודנטים רבים שמגלים כי שוק העבודה אינו מחכה להם בזרועות פתוחות. מה אפשר לעשות? לצבור ניסיון ומכתבי המלצה בהתמחות או בעבודה עוד במהלך הלימודים, ולבחור מלכתחילה תחום לימוד בצורה מושכלת. כך תגדילו את הסיכוי למצוא תעסוקה ראויה
עשרות אלפי סטודנטים עומדים להתחיל את שנת הלימודים תשע"ד, אולם רבים מהם עלולים לגלות עם תום לימודיהם כי שוק העבודה אינו מחכה להם בזרועות פתוחות, וזאת בלשון המעטה. במקצועות רבים רכישת השכלה כבר מזמן אינה ערובה למציאת עבודה, בטח כשאין ניסיון. האם ניתן לעשות משהו בנידון?
- 29% ממקבלי האבטלה ב-2012 - אקדמאים
- מצאו ג'וב לפני הסמסטר: משרות לסטודנטים
- עורך תוכן דיגיטלי: מקצוע לבעלי הפרעות קשב
"הקשר בין רכישת השכלה אקדמית לבין הסיכוי להשתלב בשוק העבודה ולהשתכר שכר ראוי הולך ומתרופף עם הזמן בגלל מכללות שהציפו את השוק באקדמאים, שיעורי האבטלה הגדלים ומאפיינים נוספים שמקשים על צעירים, בעיקר בעלי משאבים נמוכים, להגיע למשרות ולהחזיר את ההשקעה", מסבירה הסוציולוגית גל שלום, מנהלת תכנית התמחות מיוחדת בשם "הדבר הבא" לשילוב סטודנטים בעבודה בזמן הלימודים.
התוכנית, מיסודה של קרן רוטשילד קיסריה, מציעה לסטודנטים להשתלב בהתמחות מעשית בארגונים שונים בתמורה לנקודות זכות אקדמיות. היא מיועדת בעיקר לתלמידי מדעי החברה והרוח הנמצאים בשנה השלישית ללימודיהם או במהלך התואר השני. כך למשל סטודנטים לכלכלה משובצים במחלקות כספים ורכש, סטודנטים לסוציולוגיה במכוני מחקר, סטודנטים להיסטוריה במוזיאונים ואפילו הנדסאי תעשיה וניהול משתלבים בארגונים ובמפעלים.
"השכלה גבוהה זו השקעה עם תשואה פחות ישירה", מסבירה שלום. "האקדמיה לא רואה את עצמה כמכשירה לעולם העבודה. זה גוף מחקר ובסופו של דבר לומדים כדי להשכיל. אבל יש סימן שאלה גדול על הגישה לפיה אם תלמד - תמצא עבודה. לפעמים מי שמחזיק ביכולות יותר גבוהות נהיה 'אובר קולוופייד' והתסכול יותר גבוה".
שלום מציינת כי הבעיה ניכרת בעיקר בקרב בוגרי מדעי החברה והרוח, אבל לא פוסחת גם על בוגרי לימודי כלכלה, מחשבים והנדסה. "ככל שהביקוש גדל ויש יותר בוגרים, כך גם היצע המשרות קטן", היא מסבירה. "קיים פער גדול בין האקדמיה לשוק העבודה - ההכשרה לא כוללת ניסיון מעשי והתכנים לא מתאימים לנדרש בשוק. כתוצאה הסטודנטים פחות אטרקטיבים והתסכול גדל".
לעבוד במהלך הלימודים
האם יש מה לעשות? ראשית שלום ממליצה לבחור את תחום הלימודים בצורה מושכלת. "לימודים אקדמאים מאפשרים חברה טובה, איכותית וחזקה יותר, אבל צריך לבוא בציפיות מותאמות ולדעת במה ניתן לעסוק אחר כך", היא אומרת. "אם מישהו לומד תנ"ך בציפייה לעסוק במשהו אחר מהוראה, הוא לא מותאם למציאות".
חסם משמעותי שניצב בפני אקדמאים שזה עתה סיימו את הלימודים הוא היעדרו של ניסיון תעסוקתי. כדי לפתור אותו, היא ממליצה לבחור מקצוע או חוג שמאפשרים התנסות מעשית, או לוותר על עבודות סטודנטיאליות כמו מלצרות ולנסות למצוא עוד במהלך הלימודים, עבודה או התמחות בתחום.
"עבודה או התמחות, גם אם למעט שעות בשבוע, מאפשרת לסטודנטים ליצור קשרים בסיסים ותורמת בטווח הרחוק להשתלבות בשוק העבודה", היא מסבירה. "יש יתרון ברור לבעלי ניסיון ולבעלי קשרים. נטוורקינג זה תנאי בסיסי כיום במציאת עבודה וגם חברות מגייסות על ידי חבר מביא חבר".
"הרבה מסיימים לימודים עם תיאוריות מבלי שיש להם מה להציע ולא יודעים אפילו להשתמש באקסל", היא מוסיפה. "צריך להתנסות כמה שיותר ולהגיע לסיום התואר עם עוד שורה בקורות החיים, ניסיון ואפילו מכתב המלצה".
שלום מדגישה כי הבעיה חמורה יותר בפריפריה, שם מצוקת התעסוקה מאלצת סטודנטים רבים לעקור למרכז הארץ. "אי אפשר להגיד שהמדינה עושה מספיק", אומרת שלום.
"כן מבינים שהתנאי להישארות של צעירים בנגב ובגליל זה תעסוקה ומנסים ליצור מודעות אצל מעסיקים לקליטת מתמחים בארגונים או לפתיחת משרות סטודנטים, אבל עוד לא רואים תזוזה משמעותית. בנוסף אפשר לייצר מקומות תעסוקה ואפשר גם לייצר מדיניות, למשל שכשפותחים מפעל – חלק מהמטה יישב שם ולא רק במרכז".
לא די בהשכלה - רצוי ידע מקצועי
על פי מחקר שפירסם לאחרונה ה-OECD, מבוגרים עם השכלה אקדמית במדינות המפותחות, מרוויחים שכר כמעט כפול לעומת מי שמחזיק בהשכלה נמוכה יותר. על פי הנתונים, השכר של מבוגרים בעלי השכלה גבוהה, גדול פי 1.5 ואף יותר מזה, לעומת מבוגרים בעלי השכלה תיכונית או על-תיכונית שאינה גבוהה. בברזיל, צ'ילה והונגריה הפער גדל ליותר מפי 2.
עוד עולה כי רכישת השכלה מעלה את הסיכוי למצוא עבודה. בתוך כך, יותר מ-80% מבעלי השכלה גבוהה במדינות ה-OECD מועסקים, לעומת 70% בקרב בעלי השכלה תיכונית או השכלה על-תיכונית לא אקדמית, ול-60% בקרב אלו שלא מחזיקים בהשכלה תיכונית.
עם זאת מהממצאים עולה כי רצוי להחזיק גם בידע מקצועי: בעלי השכלה עם הכוונה מקצועית צפויים יותר להיות מועסקים (76%) לעומת בעלי תואר אקדמי כללי (70%). גם שיעורי האבטלה שלהם נמוכים יותר (7.4%) לעומת בעלי תואר כללי (8.4%).
בעלי השכלה על-תיכונית שאינה אקדמית והשכלה תיכונית מרוויחים יותר ממבוגרים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית. גם אופי ההעסקה מושפע מההשכלה, עם 75% בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה שעובדים במשרה מלאה, לעומת 64% מבעלי השכלה תיכונית.
בבחינת שיעורי האבטלה עולה כי המשבר הכלכלי השפיע מאוד על אנשים ללא השכלה תיכונית או על-תיכונית שאינה אקדמית, עם התרחבות שיעורי האבטלה מ-8.8% ל-12.6% בין 2008 ל-2011. שיעורי האבטלה בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת זאת, נמוכים ועקביים יותר (5%).
"שוק העבודה מתמחר ניסיון"
בישראל, כך על פי ה-OECD, שיעור התעסוקה של בעלי ההשכלה הגבוהה בקבוצת גיל 25-64 עומד על 83% נכון לשנת 2011, לעומת 71% בקרב בעלי השכלה תיכונית ו-46% בעלי השכלה נמוכה יותר. שיעורי האבטלה עומדים על 3.9%, 5.8% ו-7.3% בהתאמה. מבחינת ההשכלה האקדמית, ישראל נמצאת במקום השני אחרי אירלנד, עם 46% המחזיקים בתואר אקדמי.
מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מציינת כי "גם להשכלה אקדמאית וגם להשכלה מקצועית יש משמעות גדולה לרכישת מקצוע וליכולת להשתלב בשוק התעסוקה, להתמיד ולהתקדם בו, אבל שוק העבודה מתמחר ניסיון וצריך שילוב של הדברים".
לדבריה, "שכר התחלתי של בוגר תואר יותר גבוה ממי שאין לו תואר, אך יש מקצועות שהתשואה יותר נמוכה בהם. ברור שמי שלומד עבודה סוציאלית לא ירוויח את השכר של מהנדס חשמל.
"כשאנשים בוחרים מה ללמוד, עליהם לחשוב גם על הסיכוי להיכנס לשוק העבודה, פוטנציאל השכר וכדומה. לא תמיד אנשים עושים את השיקולים הללו וחושבים כיצד ייראה השכר שלהם ומה המשמעות לאורך שנים".
בין האמצעים שבהם נוקטים במשרד, צוק מציינת את האתר שמציג את הביקוש והשכר במקצועות השונים במשק ואת מרכזי ההכוון לצעירים הפזורים בארץ המספקים סיוע בהשמה. היא מוסיפה כי בשירות התעסוקה מקימים בימים אלה תשתית לטיפול באקדמאים ובמבוגרים.
בצד זאת צוק מציינת כי הם שמים בעיקר דגש האוכלוסיות החרדית והערבית, ששיעוריהן בקרב מקבלי ההשכלה הגבוהה קטנים יותר, בין היתר באמצעות הקמת מרכזי הכוון לשילוב החרדים בשוק התעסוקה באמצעות מתן הכשרות מקצועיות. "האוכלוסייה הערבית והחרדית יותר רחוקים מעולם העבודה ושם הבעיות יותר קשות", היא מדגישה.
כך תמצאו עבודה בזמן הלימודים
יעל פרימק, אחראית תחום הדרכה ומנחת סדנאות למציאת עבודה ב-AllJobs, גם מציינת את היתרונות במציאת עבודה בתחום הלימודים עוד במהלכם. "מעסיקים שיקבלו את קורות החיים שלכם יעריכו מאוד מועמדים שמשלבים או ששילבו בעבר עבודה ולימודים", היא מסבירה. "גם אם מדובר בעבודות סטודנטיאליות ולא בתחום הלימודים – עצם ההשקעה, התמרון והבגרות הנדרשת, משפיע לטובה על תדמית המועמד כעובד".
"בנוסף, סטודנטים שיצליחו להיטמע בארגון בעל זיקה לתחום הלימודים שלהם ושיתחילו לעבוד בדרגה זוטרה של תחום הלימודים עוד בתקופת הלימודים – ירוויחו יתרון ברור בדריסת רגל וצבירת ניסיון מול חבריהם ללימודים שלא עשו זאת וימצאו את עצמם בסיום התואר מחזרים אחר דלתות המעסיקים כשרק התעודה בידם".
אך כיצד סטודנטים יכולים למצוא עבודה כשאין להם ניסיון רלוונטי? פרימק מספקת חמישה טיפים:
- גם קורות חיים ללא ניסיון ניתן להפוך למרשימים - אם יש לכם פרויקט חשוב שעשיתם בתקופת הלימודים, הרחיבו בנושא. בנוסף, מקמו את סעיף ההשכלה למעלה וציינו הישגים מיוחדים שהיו לכם בתקופת הלימודים. אל תוותרו על תיאור השירות הצבאי וכן פרויקטים התנדבותיים או אישיים הראויים לציון. בנוסף, הוסיפו פסקה תמציתית קצרה בתחילת קורות החיים, שתשכנע את המעסיק שאתם חדורי מוטיבציה ומתאימים במיוחד לתפקיד, גם אם אין לכם ניסיון מעשי.
- עשו פרויקט ראשון לחבר או מכר - אם יש לכם ידע בתחומים כמו תִכנות, עיצוב, צילום וכדומה - אתם לא חייבים לחכות לצ'אנס ממעסיק. במקום זאת, פרגנו לאנשים הקרובים: עצבו להם אתר, צלמו את הילדים שלהם והכי חשוב - שמרו דוגמאות כדי שיהיה לכם מה להציג למראיין הבא. גם אם תעשו את זה בחינם או בתשלום סמלי, הניסיון הראשוני הזה עשוי לקדם אתכם.
- חפשו את הניסיון שלכם בערוצים לא תעסוקתיים - פעילות התנדבותית, סמינרים מהלימודים האקדמיים ופעילויות מרשימות אחרות יוכלו לשמש אתכם כניסיון ראשוני. אם יש לכם פעילות מסוג זה, מקמו אותה במקום מכובד בקורות החיים ושווקו אותה היטב בטקסט.
- הפיצו, קדמו ושווקו את עצמכם ברשת - בלוג הוא פלטפורמה מצוינת וחינמית לקידום עצמי - ניתן להשתמש בו כדי לפרסם דוגמאות מהידע המקצועי או מניסיון מיוחד ולהפיץ אותו ברשתות החברתיות, כחתימה במייל שלכם, על ידי שליחת מייל אישי לחברים ומכרים ועוד. בתחומים כגון עיצוב, צילום ואמנות, בלוג איכותי עשוי לשמש כתיק עבודות או כפלטפורמה שיווקית בה שמכם יופץ ויקודם הישר לתודעת המעסיק הבא שלכם.
- זו לא פשרה, זו פשוט התחלה - בעבודת סטודנטים יש לקחת בחשבון שצריך להתפשר. אולי בשעות העבודה, אולי במשכורת, אך מדובר בנתוני פתיחה שאפשר לשנות בהמשך. משרות סטודנטים אינן מתוגמלות כמו משרות לעובדים עם ניסיון. התייחסו לעבודות הללו כהשקעה, שאם תנוהל נכון, תקצרו את פירותיה בהמשך וזכרו כי גם בעבודה זמנית הנכם זכאים למתן תנאים סוציאליים שכוללים תשלום לביטוח לאומי, דמי בריאות, דמי חופשה, דמי הבראה ופיצויים במקרה של פיטורים לאחר שנה.
לפנייה לכתב/ת 
