עברייני תנועה, שימו לב - הענישה תוחמר משמעותית
במסגרת החוק החדש שצפוי להתקבל, יוכלו קציני משטרה להחרים מכוניות ולפסול רישיונות עד 90 יום, מבקשים להשפט שיורשעו יאלצו לשלם קנס כפול ועוד. שופט תעבורה: "טרם נתקלתי במחקר המוכיח השפעה של הענישה על מניעת תאונות דרכים"
עברייני תנועה, היזהרו - המדינה רוצה לפסול לכם את הרישיון ולהחרים לכם את המכונית. ביום ראשון הקרוב (13.10) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בטיוטת חוק חדשה, שנועדה להחמיר משמעותית את ענישתם של עברייני תנועה. בין השאר, מציעה טיוטת החוק שהגיעה לידי ynet, להרחיב משמעותית את סמכותם של קציני משטרה להחרים כלי רכב ולפסול מנהלית רישיונות נהיגה לתקופות של עד 90 יום.
- חשיפת Ynet - רפורמת הענישה מ-2010
החמרה, יתרה
טיוטת החוק גם כוללת צעד שנועד לדברי בכירים במשרד התחבורה להקל את העומס בבתי המשפט - נהגים שיגישו בקשות להישפט בגין "עבירות קנס" ויורשעו, יידרשו לשלם קנס הגבוה לפחות פי 2 מהקנס המקורי. למשל, מי שביצע עבירה שהקנס בצדה הוא 1,000 שקלים, ישלם לפחות 2,000 שקלים. עוד מוצע כי מי שיבקש להישפט בגין עבירות אלה, יידרש להפקיד ערבות בגובה הקנס המקורי.
חלק נוסף בטיוטת החוק עוסק ביצירת "משדרג שכרות" - התאמה בין כמות האלכוהול וחומרת העונש של נהגים שיכורים. כיום, עונש המינימום למי שמורשע בנהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון לשנתיים, ללא תלות בכמות האלכוהול. על פי טיוטת החוק, על מי שיורשע בגין כמות נמוכה יחסית של אלכוהול (עד פי 1.5 מהכמות המותרת), תושת פסילת רישיון לשנה אחת לפחות. מנגד, מי שיורשע בגין כמות הגבוהה פי שלושה או יותר, צפוי לפסילת רישיון של שלוש שנים לפחות.
טיוטת החוק מבוססת בעיקרה על עבודת צוות מקצועי בראשות השופט אביטל חן, שהגישה את המלצותיה כבר לפני כשלוש שנים. המלצות הצוות אומצו על ידי שרי התחבורה והמשפטים בממשלת נתניהו הקודמת, ואף עמדו בבסיס הצעת חוק שאושרה בעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. טיוטת החוק שתוצג ביום ראשון הקרוב, כוללת שורת שינויים ועדכונים להצעת החוק הקודמת.
סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, מסרה בתגובה ל-ynet כי "הרפומה בפקודות התעבורה מיישמת לראשונה דירוג בשכרות, כך שתוחמר הענישה כלפי נהגים שיכורים ותהיה הקלה בענישה כלפי אדם שחרג במעט מכמות האלכוהול המותרת. בנוסף מאפשרת פרעון קנסות בתשלומים, שיקל על נהגים מעוטי יכולת. ההחמרות שינקטו כלפי עבריינים ובריוני תנועה, יצרו הרתעה שתפחית באופן משמעותי את מספר תאונות הדרכים".
מי יכול למצוא סרט במצלמת מהירות?
הרחבת סמכותם של שוטרים לפסול מנהלית את רישיונות הנהיגה של חשודים, נועדה בעיקרה להתמודד עם מי שמבצעים עבירות המוגדרות חמורות במיוחד. למשל, מי שייתפס כשהוא נוהג במהירות הגבוהה ב-55 קמ"ש מהמותר בדרך עירונית, או 65 קמ"ש בדרך בינעירונית, צפוי להיפרד מרישיונו ל-60 ימים. פסילה ל-90 יום צפויה למי שיכנס למפגש רכבת לאחר ירידת מחסום, וכן לנהגי משאיות שיחרגו ב-25% ויותר מהמשקל המותר.
טיוטת החוק גם מרחיבה את סמכות קציני משטרה לפסול רישיונות, בכך שהיא מקלה את התנאים שבהם יוכלו לממש את סמכותם. כיום, יכול קצין משטרה לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של מי שנחשד בביצוע עבירה חמורה רק היא העבירה בוצעה לנגד עיניו - או אם גרמה לתאונה. כעת מוצע לשנות את החוק, כך שלפסילת הרישיון יספיק יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה חמורה.
עם הסעיפים החדשים בטיוטת החוק, שלא הופיעו בעבר, אפשר למנות הצעה לשינוי שיטת החישוב של תקופת פסילת הרישיון שמטילים בתי משפט. המטרה היא למנוע משופטים מלהטיל תקופות פסילה כך שיחפפו פסילות רישיון שהטילו גורמים אחרים - המשטרה או אגף הרישוי. טיוטת החוק גם מקלה על המדינה בכל הנוגע לבקשות המוגשות לבתי משפט לפסילת רישיונם של נהגים עד תום ההליכים המשפטיים.
בטיוטת החוק כלולה הצעה שכבר הועלת בעבר, ולפיה יקבע עונש מינימום חדש לעבירות חמורות, שגרמו לתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש. עונש המינימום החדש הוא פסילת רישיון לשישה חודשים, והוא מצטרף לפסילות מינימום לתקופות של חודשיים, שלושה חודשים ושנה. ראוי לציין כי המחוקק הישראלי קבע שורה ארוכה במיוחד של עונשי מינימום בגין עבירות תנועה - עונשים שמעוררים ביקורת משפטית מצד שופטים וסנגורים כאחד.
סעיפים נוספים בטיוטת החוק נועדו לתקן ליקויים בפקודת התעבורה - שחלקים ממנה נוסחו לפני עשרות שנים. למשל, החוק כיום קובע כי צילום של מצלמת אכיפה יחשב קביל בבית משפט, אם יוכח כי "הסרט" הוצא מהמצלמה. אלא שמצלמות דיגיטליות אינן עושות שימוש בסרטי צילום, ולכן מציעים במשרדי הממשלה להרחיב את הגדרתו של אותו "סרט" כך שיכלול כל סוג מדיה ומידע.
"הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד"
בכירים במשרד התחבורה מסבירים כי מטרתה העיקרית של טיוטת החוק היא החמרת עונשיהם של עברייני תנועה "כבדים" - נהגים המבצעים עבירות תנועה חמורות במיוחד, או מי שמבצעים עבירות חוזרות. אלא שכדאי לזכור כי החמרת הענישה היא מהלך שיש רבים המטילים ספק ביעילותו - גם בהרתעת אותם עבריינים, אך גם במניעת תאונות דרכים.
המדען הראשי לשעבר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער, אמר ב-2010 כי "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק". פרופסור שנער, המשמש כיום כיועץ ליו"ר הרשות הנוכחי, יעקב שיינין, הסביר כי "ההרתעה רלוונטית רק לעבירות של נטילת סיכון במכוון ולא לעבירות בגין טעויות, כמו למשל חוסר תשומת לב ואי מתן זכות קדימה".
שם שופטי תעבורה בולטים אומרים דברים דומים. השופט אבישי קאופמן כתב רק בשנה שעבר כי "טרם נתקלתי במחקר המוכיח השפעה של הענישה על מניעת תאונות דרכים, ובמיוחד הקטלניות שבהן". גם מי שעמד בראש הצוות המקצועי שהמלצותיו שימשו בסיס לטיוטת החוק, השמיע בעבר דעה דומה. "עברייני תנועה רבים הם אזרחים נורמטיביים, וענישתם צריכה להיות מידתית ולא מתלהמת".
לפנייה לכתב/ת 
