ים של דמעות: הפרסומות שיגרמו לכם לבכות

אזהרה: את הכתבה הבאה אתם צריכים לקרוא ליד חבילה גדולה של טישו. קבלו את הפרסומות המרגשות, העצובות והמלנכוליות ביותר בעולם. אך אל תטעו, גם הן בסופו של דבר מבקשות לגרום לכם לפתוח את הארנק, שנייה אחרי שתמחו את הדמעות

ערן יסעורעדכון אחרון: 12.10.13 , 00:26

משווקים ופרסומאים מעוניינים ליצור חיבור רגשי ביניכם - הצרכנים - לבין המותגים שלהם. חיבור רגשי עמוק הוא מה שהופך מותג למותג-על (Superbrands). כדי לעשות זאת, נוקטים המשווקים בכל תחבולה ש"קיימת בספר". אחת מהן היא ניסיון ללחוץ על בלוטות הרגש שלנו באמצעות פרסומות טלוויזיה דרמטיות ונוגעות ללב.

כתבות נוספות מאת ערן יסעור :

אחת החברות שמנסה לעשות זאת בישראל היא סלקום, עם סדרת פרסומות שהאחרונה שבהם מציגה פלוגת חיילים שמתייצבת בביתו של חייל פצוע כדי להעניק לו כומתה. אני באופן אישי חושב, שהפרסומת הבאה, שגם במרכזה עומדים חיילים, היא מרגשת הרבה יותר למרות (ואולי בגלל) שמדובר בחיילים אמריקאים, ובתגובות הכל כך "אמריקאיות" שהם מקבלים מהסביבה:

הרבה משווקים הפיקו במשך השנים פרסומות מרגשות אבל אותי עניין לחפש עבורכם את אלו שבאקסטרים: אלו שלא רק מרגשות אלא שפשוט גורמות לנו לבכות. מעניין לראות, שרוב הפרסומות מופקות ברמה של סרט קולנועי, עם תשומת לב לפרטים כגון פסקול, בימוי, סצנות מרובות והכי חשוב: תסריט מרגש.

מודה: במהלך התחקיר שביצעתי דמעתי לא פעם ולא פעמיים. ואם אני בכיתי – אז גם לכם מגיע. אז תדאגו שיהיה לכם קצת זמן פנוי (חלק מהפרסומות ארוכות מהמקובל) וחבילת טישו לידכם, כי מתישהו במהלך הצפייה תרגישו עקצוץ באף, גירוי בעין ואולי אפילו דמעה שזולגת במורד הפנים. ים של דמעות – מתחילים...

משחק כדורסל מרגש

הפרסומת הראשונה לא תגרום לכם לבכות אבל בהחלט תכניסו אתכם לאווירה. חכו בסבלנות לסוף משחק הכדורסל האינטנסיבי, כי מחכה לכם שם הפתעה מרגשת:

שלושים שנה... והפתעה

הפרסומת הבאה, קשה להאמין, היא פרסומת לחברת סלולר שכבר הגיע ליותר מ-13 מיליון צפיות ביו-טיוב ולמספר גדול יותר של דמעות שזלגו בעקבות הסיפור המרגש של בעל דוכן האטריות שסייע לילד שנתפס כשהוא גונב תרופות כדי להציל את אמו, ואחרי שלושים שנה בא על גמולו:

ילדים זה שמחה? לא בטוח

להורים לילדים יהיה קל יותר להזדהות עם הפרסומות הבאות. המשווקים שדאגו להפקת הפרסומות האלה מכירים גם הם את הביטוי "ילדים וכלבים גונבים את ההצגה", ושבמערכת היחסים הטעונה בין הורים לילדים אפשר למצוא הרבה רגעים מרגשים עד בכי.

נתחיל דווקא ברגעים המשמחים: פרסומת של גוגל המציגה את הקשר המיוחד בין אב לבתו שרק נולדה, מראה כמה הרבה רגש יכול להיות בדבר הקטן הזה, שקוראים לו "אהבה":

ומה הופך את הפרסומת הבאה למרגשת? אולי השיר המוכר וקולו הנעים של הזמר, או היחסים בין האם לבתה, או הידיעה שכל אמא - בתוך תוכה - היא בעצם ילדה קטנה:

ואחרי שנהנינו, הגיע הזמן קצת לסבול... הנה פרסומת נוספת לחברת ביטוח מתאילנד, שמציגה ילדה שממש ממש ממש סובלת מהעובדה שאביה (אמה לא בסביבה) הוא חירש, מה שגורם לה להתבייש בו ולרצות אבא אחר, טוב יותר. ראה הוזהרתם: זה ייגמר בבכי...

חשוב שתדעו, שהפרסומת הבאה הופקה על ידי מותג לשמפו לנשים. למה זה חשוב? כי זה יעזור לכם להבין יותר איך סיפורה של הילדה הזנוחה, העצובה והמוכשרת כל כך, שבסך הכל רצתה ללמוד לנגן בכינור, מתחבר לסצינת הסיום הכל כך "אמריקאית" של הפרסומת:

ולסיום הפרק "המשפחתי", פרסומת שמה שאהבתי בה זה את העובדה, שהיא מנסה לשכנע אותנו לחגור חגורת בטיחות ברכב, אבל מתרחשת כולה בתוך סלון ביתי בערב פסטורלי (או שלא...)

60 שניות, 60 שנים, 60 דמעות

מה שמיוחד בפרסומת הבאה זו העובדה שהיא נראית כאילו היא מצולמת ב"טייק אחד" ובהינף מצלמה אחד, פס הקול המרגש עם שירו של בילי ג'ואל ופיסות החיים הקטנות, שמעבירות אותנו ביעף 60 שנה ב-60 שניות וגורמות לנו לחשוב על החיים... והכי מדהים: שזו פרסומת לבית כלבו בריטי. לא ממש קשור, אבל עדיין סיפור מרגש:

העיקר הבריאות? ההיפך...

מחלות סופניות הן אחת הקלישאות העתיקות, המוכרות והיעילות ביותר לגרום לנו לבכות. זה קרה באינספור הצגות, סרטים, סדרות וספרים, וגם בפרסומות זה עובד. אם נשים את הציניות בצד, ונתעלם מהעובדה שהפרסומת הבאה נועדה למכור לנו משהו, נוכל "ליהנות" מפרסומת מטלטלת וקורעת לב על אישה בהריון, שהגיעה לרופא שלה עם בקשה מוזרה - ליילד אותה מספר שבועות לפני הזמן:

התאילנדים, כבר ראינו קודם, יודעים לספר סיפורים מרגשים באמצעות הפרסומות שלהם. הנה פרסומת לחברת ביטוח, שמצליחה ללחוץ על כל בלוטות הרגש האפשריות (ילדים מסכנים, חולי סרטן, סיפור של נחישות וכח רצון) במטרה לגרום לנו להבין עד כמה חשוב לרכוש ביטוח לאנשים היקרים לנו:

וכאן, שיר ילדים מוכר ששרה משפחה מאושרת, מקבל מובן אחר ועצוב לגמרי, כשהמשפחה הופכת להיות – איך לומר – קצת פחות מאושרת וקצת פחות בריאה:

לכו דברו אל הלמפה

ולסיום, הוכחה לכך שאנחנו יכולים להתרגש לא רק מסיפורים אנושיים אלא אפילו מחפצים. רק אם הלב שלכם עשוי מאבן, לא תוכלו שלא להתרגש מסיפורה של מנורת השולחן, שבעליה מנשקת לה לשלום ומשליכה אותה לקור, לגשם ולבדידות:

נראה לי, שהבחור שהופיע בסיום הפרסומת הקודמת בהחלט דיבר לעניין. כי בסופו של דבר, חשוב לזכור, שמאחורי כל הסיפורים המרגשים, המוזיקה הדרמטית, הסצנות קורעות הלב, והניסיון ללחוץ בכל הכח על בלוטות הרגש שלנו, עומדים משווקים ופרסומאים, שיש להם רק מטרה אחת: לגרום לנו לצרוך יותר מהמוצר או מהשירות שלהם. אז תזכרו - צוחק מי שבוכה אחרון...