הרבי אמר להחזיר שטחים

במשך השנים ניסו רבים לטעון כי דבריו של הרב יוסף הובנו לא נכון, שהוא שינה את עמדתו, שהתנגד להחזרת שטחים, שחזר בו מתמיכתו בהסכם אוסלו (ש"ס נמנעה בהצבעה על הסכם אוסלו א' ובכך אפשרה להעבירו בכנסת). המצדדים בטענה זו נסמכים על מכתב לתושבי יש"ע שפרסם הרב בינואר 2003, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בימים שמחבלים מתאבדים התפוצצו באוטובוסים ברחבי המדינה וגבו קורבנות רבים.

(צילום: גיא אסיאג)

 אולם עתה עינניו רואות וכלות כי עד רבה, מסירת שטחים מארצנו הקדושה גורמת לסכנת נפשות. לא לשלום כזה ייחלנו, לא לנער הזה התפללנו. לפיכך הסכם אוסלו בטל ומבוטל".

שוב המלחמה ההיא

נקודת המוצא של עמדת הרב בנושא השטחים והשלום היא נאומו המפורסם בכינוס במוסד הרב קוק בירושלים ב-1979. הימים היו ימי הסכם השלום עם מצרים, לראשונה הסכימה המדינה לפנות שטחים בתמורה לשלום. דעת הקהל היתה חצויה בין ימין ושמאל. תחת נושא ההרצאה "הלכה ושלום", פרס הרב את משנתו ההלכתית שעליה שקד, והדהים את עולם התורה ואת המערכת הפוליטית כשקבע:

"אם ראשי ומפקדי הצבא יחד עם חברי הממשלה יקבעו שיש פיקוח נפש בדבר, שאם לא יוחזרו שטחים מארץ ישראל קיימת סכנת מלחמה מיידית מצד השכנים הערבים, ואם יוחזרו להם השטחים תורחק מעלינו סכנת המלחמה ויש סיכויים לשלום בר קיימא, נראה שלכל הדעות מותר להחזיר שטחים מארץ ישראל למען השגת מטרה זו, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש". הרב הפתיע את יושבי הכינוס ודבריו עוררו הדים רבים והתנגדויות מצד רבנים ומתנחלים, בראשם הרב שלמה גורן – שמחו נגד נסיגת שטחים.

הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן. עמדות מנוגדות(צילום: משה מילנר, לע"מ)

הוא מצטט מדברי הרב: "ישבתי חודשים מבוקר עד ליל, בקרבות נפלו קדושים שלא נותר מהם זכר מלבד עצמות ואפר. גבינו עדויות מחיילים ודמעות ניגרו מעינינו כמים. בימים חיפשנו היתרים ובלילות לא ידענו שינה. חלמנו חלומות ביעותים במשך שישה חודשים, השקענו ראשנו בקרוב לאלף תיקי עגונות שבעליהם מתו במיתות אכזריות.

"האם אנו יכולים להרשות לעצמנו שדם ישראלי יישפך כמים? במלחמה האחרונה נהרגו כ-3,000 נפש, מדוע יש להביא עלינו עוד מלחמה ועוד מלחמה? הכרתי אישית רבים מהנופלים, מדוע לשלוח עוד צעירים לקרב? יש לומר זאת בגלוי - ההלכה אינה אוסרת נסיגה משטחים למען השלום. נפש אחת מישראל שקולה כנגד כל השטחים, כולנו מעריכים את מצוות יישוב ארץ ישראל, אך לא יעלה על הדעת להפקיר נשמות בישראל עבור פיסת קרקע כלשהי".

הקבר, השבוע(צילום: גיל יוחנן)

חיכינו 2000 שנה, נחכה עוד קצת

הבסיס העקרוני ליחסו של הרב עובדיה לערבים נוצק עוד בילדותו. בן אחיו החילוני יעקב עובדיה, בעברו טייס קרב, מספר כי הרב "פשוט לא אהב אותם. הרי סבא שלו נרצח על ידי הערבים בעיראק, הם ברחו משם ואני מניח שהמשקעים של הרצח ישבו חזק מאוד בנפשו. עמדתו היתה פשוט פרקטית - חיי אדם קודמים להכול, האדמה חיכתה 2000 שנה? היא תחכה עוד קצת. זו היתה הפילוסופיה שלו".

האחיין הטייס: "הרב התעניין במה אנחנו עושים מלמטה"(צילום: EPA)

שילכו לעזה

באוגוסט 2000 העניק הרב עובדיה יוסף ראיון לעיתונאי יוסי אליטוב מעיתון "משפחה". בראיון הציג באופן ברור את עמדתו המדינית, המתבססת על פסיקתו ההלכתית. זה היה זמן קצר לאחר שראש הממשלה אהוד ברק שב מוועידת קמפ דיוויד הכושלת, רגע לפני פרוץ האינתיפאדה. ש"ס עזבה קודם לכן את הממשלה.

ומה באשר לפסק ההלכה המצדד בוויתורים על חלקי ארץ? נשאל הרב. "כשדובר על אוטונומיה בעזה אני תמכתי. שילכו לעזה. בעזה פסק הדין שלי תקף. אבל לחתום על הסכמים שיביאו אותם לתוך בתינו? בתוך העיר שלנו? במרכז העיר העתיקה? אין כל קשר לפסק הדין הזה כאשר מסירת החלקים הללו מביאה גם למצב של סכנת נפשות".

הרב עם שמעון פרס. מזרח תיכון חדש הוא לא ראה בחזונו(צילום: יונתן זינדל)

היכן ניתן לבצע ויתורים? שאל אליטוב. "כוונתי למקומות מרוחקים כמו עזה וכמו טול כרם, כל המקומות שהם מתגוררים בהם, במצב כזה הערבים חיים בבתיהם והם לא קרובים אלינו ויהודי לא ילך וייכנס חס וחלילה למקומות הללו, שומר נפשו ירחק מהם. הצעתי היא שבכל הקשור לבעיית ההתנחלויות טוב יהיה אם יעשו אותם גושים-גושים בתוך הארץ וכל ההתנחלויות הבודדות יצטרפו לגושים הגדולים".

ומה עם ההתנחלויות המבודדות? "שיצטרפו לגושים, מה אני יכול לעשות. אם מדובר במתי מספר, שיצטרפו לקבוצות הגדולות".

הרב עם שרון וישי. התנגד בתקיפות להתנתקות(צילום גילי כהן-מגן)

"אין ספר שמבחינת פסק ההלכה, הרב עובדיה היה הנועז ביותר (לגבי) כמה אפשר ללכת בהסכם שלום מול מדינות ערב", אומר היום העיתונאי אליטוב. מצד אחד, לא היו לו קווים אדומים אם מדובר בהצלת חיי אדם, וחיי אדם קודמים לאדמה. אבל היה לו גם קצה שני – הוא לא האמין להם אפילו לרגע, ליום אחד. הוא טען שכל מה שהוא פסק זה רק במצב שיבוא שותף אמת, אבל מכיוון שהם נוכלים ושקרנים, אז זה לא אפשרי".

ההתנתקות, אומר אליטוב, הייתה בעיני הרב עובדיה מהלך שגוי. "הוא לא אישר להם להיתלות בפסק הדין שלו, הוא הדף הצעות של נדיבים ותומכים מארצות הברית שהיו מוכנים לסייע לש"ס במיליוני דולרים ולו בתנאי שיוריד פרופיל בהתנתקות, אבל הוא נכנס לאריק שרון בין הרגליים בוועידת הליכוד. ההצעות הכספיות הללו שניסו להניאו מלהתנגד, רק הפכו אותו ליותר קיצוני נגד הפינוי".

הרב עובדיה, סבור אליטוב, "החזיק במדיניות שצריך לשמר כל הזמן מוזיקה של משא ומתן כדי לא להיכנס לבידוד. הוא בניגוד לרבים אחרים, כן ייחס חשיבות לאומות העולם".

השמאל החמיץ את התמונה הגדולה

השר לשעבר חיים רמון, מי שנחשב למקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי ולמתווך בנישואים בין ש"ס למפלגת העבודה בתחילת שנות ה-90, טוען היום שהשמאל בישראל לא השכיל להבין עד כמה חשוב שיתוף הפעולה עם ש"ס בהנהגת הרב עובדיה יוסף. עד כמה משמעותית היתה עמדתו הרוחנית והשפעתו על ציבור עצום של אנשים, ש"רבים מהם החזיקו בדעות ימניות, אפילו ימניות קיצוניות, אבל היו מוכנים לקבל את מה שהרב יחליט".

עמדתו של הרב, אומר רמון, היתה משמעותית שלוש פעמים. "פעם ראשונה בשנת 1990, במה שכונה התרגיל המסריח. ש"ס - ואין לזה תקדים - הפילה את יצחק שמיר על בסיס מדיני, כשהתנגד לתהליך שלום. הפעם השנייה היה בשנת 92', כשש"ס הצטרפה לממשלה בראשות יצחק רבין למרות שהיתה שם מרצ בראשות שולמית אלוני. דרעי היסס מאוד והרב בא אליו וגזר עליו ללכת לתל אביב ולחתום על הסכם קואליציוני".

הרב עם נתניהו. "בשנים האחרונות הנושא לא עמד למבחן"(צילום: יעקב כהן)

דרעי היסס, הרב הורה להיכנס לממשלה עם מרצ(צילום: צביקה טישלר)

הפעם השלישית היייתה הסכם אוסלו. "בעניין אוסלו התכוונה ש"ס להצביע בעד ואז הרמטכ"ל דאז אהוד ברק נשא נאום ואמר שההסכם הזה מחורר כמו גבינה שוויצרית. אריה ישב לידי ואמר לי שהוא חייב להתייעץ עם הרב, והרב החליט על הימנעות. ש"ס נמנעה בהצבעה בכנסת,

 וההימנעות - במקום התנגדות - היא שאיפשרה להעביר את אוסלו ברוב יהודי".

לדברי רמון, "לא היה לזה תקדים שמפלגה חרדית תצטרף לממשלת שמאל ובלי החרדים האשכנזים. ש"ס הותקפה בצורה חריפה מצד החרדים ומצד המתנחלים, אבל הרב קבע ששלום אמת זה פיקוח נפש שדוחה שטחים ואפילו דוחה יום כיפורים. בשנים האחרונות הרושם הוא שש"ס הקצינה עמדות ימינה, אבל האמת היא שבשנים האחרונות נושא השלום בכלל לא עמד למבחן. הציבור החילוני שזעק בכיכר 'רק לא ש"ס' אולי סלד ממנה כי היא הייתה השותפה הכי הדוקה של נתניהו, אבל הוא החמיץ את התמונה הגדולה".