פרס נובל לשלום לארגון לאי הפצת נשק כימי
חברי ועדת הפרס היוקרתי הסבירה כי "האירועים האחרונים בסוריה, שם נעשה שוב שימוש בנשק כימי, מדגישים את הצורך בפירוק נשק זה". התחזיות ניבאו ניצחון למללה יוספאזי, הנערה הפקיסטנית שנורתה על ידי ארגון הטליבאן
הארגון שהחל לסייע לפני כמה ימים בפירוק הנשק הכימי בסוריה זכה בנובל: בנורבגיה הוכרז בצהריים (יום ו') כי הזוכה בפרס נובל לשלום לשנת 2013 הוא הארגון לאי הפצת נשק כימי. הארגון קיבל את הפרס על מאמציו הנרחבים להשמיד את הנשק הכימי בעולם. ynet העביר שידור חי מההכרזה על הזוכה.
הארגון, שמקום מושבו בהולנד, יקבל את הפרס ב-10 בדצמבר. בראש הארגון עומד אחמט אוזומצ'ו, שהיה שגריר טורקיה בישראל בין השנים 2000-1999. חברי הוועדה הנורבגית הסבירו כי "בעבודתם הם הגדירו את השימוש בנשק הכימי כמשהו אסור לפי החוק הבינלאומי. האירועים האחרונים בסוריה, שם נעשה שוב שימוש בנשק כימי, הדגיש את הצורך להגביר את המאמצים לפירוק הנשק הזה".
בארגון חברות 189 מדינות ולאחרונה הצטרפה אליו גם סוריה באופן רשמי. ישראל היא אחת מהמדינות היחידות שלא חברות בארגון לאי הפצת נשק כימי. ישראל אמנם חתמה ב-1993 על האמנה, אך כמו מיאנמר לא אישררה את חתימתה. בנוסף, גם מצרים, צפון קוריאה, אנגולה ודרום סודן לא חברות בארגון.
בעבר הצהירו אלבניה, הודו, עיראק, לוב, רוסיה וארה"ב, יחד עם מדינה שהוגדרה "צייתנית", ככל הנראה דרום קוריאה, על מצבורי הנשק שלהן ופתחו בתהליך להשמדתו. יו"ר ועדת הפרס, טורביורן יגלנד, אמר כי כמה מדינות לא עמדו בתאריך היעד. "זה מיוחס במיוחד לארה"ב ולרוסיה", אמר יגלנד.
בסוכנות הידיעות AP נכתב כי הענקת הפרס לארגון בינלאומי שבמידה רבה "חסר זהות" מלמדת על דרך שמצאה ועדת הפרס להדגיש את הסכסוך בסוריה, שנמצא לקראת שנתו השלישית, מבלי לצדד באף צד שלוקח חלק בקרבות.
מנכ"ל הארגון אוזומצ'ו אמר בתגובה לזכייה כי הפרס הוא הכרה בעבודת הארגון לשלום עולמי במשך כ-16 שנים. "זוהי גם הכרה במאמצי הצוות שנמצא עכשיו בסוריה ועשה מאמצים גדולים לממש את תפקידו", הוסיף אוזומצ'ו.
259 אנשים וארגונים, מספר שיא, היו מועמדים השנה לפרס נובל לשלום. המועמדת שנחשבה פייבוריטית הייתה מללה יוספאזי, הנערה הפקיסטנית בת ה-16. יוספזאי הגיעה לתודעה העולמית בזכות מאבקה למען חינוך לנערות, בייחוד באזורים מוכי מלחמה, ונגד ארגון הטליבאן. היא נורתה בראשה על ידי הטליבאן, החלימה והפכה לשגרירה של שוויון וחינוך.
בשנים האחרונות זכו בפרס היוקרתי: האיחוד האירופי (2012), נשיאת ליבריה אלן ג'ונסון-סירליף (2011), פעיל זכויות האדם הסיני ליו שיאבו (2010), נשיא ארצות הברית ברק אובמה (2009), הדיפלומט הפיני ונשיא המדינה לשעבר מרטי אהטיסארי (2008) וסגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור (2007).
השבוע הוכרזו הזוכים בפרסי נובל האחרים: בפרס נובל לרפואה זכו ג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהדוף מאוניברסיטת סטנדפורד.
ביום רביעי הוכרזו שמות הזוכים בפרס נובל לכימיה - פרופ' אריה ורשל, ישראלי אמריקני מאוניברסיטת דרום קליפורניה, זכה בפרס היוקרתי בזכות מחקרו בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות, יחד עם הישראלי-אמריקני פרופ' מיכאל לוויט, שלימד בעבר במכון ויצמן ואשתו עדיין מתגוררת בעיר רחובות.
הצלע השלישית בפרס הוא פרופ' מרטין קרפלוס, אמריקני אוסטרי מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד - שבתו הרופאה עובדת בירושלים.
אתמול זכתה הסופרת אליס מונרו הקנדית בפרס נובל לספרות. מונרו בת ה-82 היא גם זוכת "פרס הסיפור הקצר הקנדי" וזוכת פרס מאן-בּוּקר הבינלאומי. היא ידועה בעיקר בזכות שליטתה האמנותית הווירטואוזית בז'אנר הסיפור הקצר, ובזכות עיסוקה במצבים אנושיים שגרתיים דרך נקודת מבט נשית וכנה של מספרת יודעת-כל.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
