הלו, משטרה? אין לי מים חמים!
הישראלים מציפים את מוקד החירום ב-8 מיליון פניות בשנה, רק רבע מהן מצריכות ניידת. מה יש בכל השאר, למה השיא מגיע ביום חמישי ומה עושים עם המטרידים? המדור מאה על 100 במוקד 100 - האזינו לשיחות
האנשים ששומעים ראשונים על מקרי רצח מחרידים, תאונות דרכים והרבה מטרדי רעש, צריכים להיות גם קצת פסיכולוגים, עובדים סוציאלים - ואפילו שרברבים. במוקד 100, טלפון החירום של המשטרה, מקבלים בכל חודש עשרות אלפי שיחות מוזרות. ynet קיבל הצצה לדרישות המשונות של הציבור הישראלי, שפונה כמעט בכל דבר לשוטריו: החל מסכסוך שכנים, בעיה עם בן משפחה, בקשה מבן לחייג לאימא שלו, עזרה במציאת רחוב ועד עזרה בטיפול בדוד המים החמים.
מאה על 100 - לכל הכתבות
קצת מספרים: במהלך שנת 2012 התקבלו במוקד 100 כ-8 מיליון פניות. רק ברבע מהמקרים, כ-2 מיליון, נמצא צורך לשלוח ניידת לאירוע. כל השאר הסתיימו בשיחה עם המוקדן, או שהיה מדובר בבקשת מידע או בדיווח על אירוע שכבר דווח.
הנתונים הללו לא כוללים כ-2 מיליון שיחות בשנה ממטרידים סדרתיים שמזוהים על ידי המערכת ונדחים. אלו אנשים מעורערים בנפשם, או דווקא כאלה שפויים במידה מסוימת שפשוט מציקים לאנשי החוק. הפתרון: אחרי חמש שיחות מטלפון מזוהה שהמוקדנים מזהים כהטרדה, הטיפול בו עובר למפקד מרכז השליטה. אחרי שהמפקד בודק את המקרה, הוא חוסם את מספרו של המטריד ל-21 יום. אם בהמשך הדפוס חוזר, הניתוק מורחב לעוד 60 יום, ובפעם השלישית כבר ל-90 יום.
לא כולם נכנסים לקטגוריות המטרידים. אזרחים רבים, חלקם תמימים ואחרים לא, מנצלים את המוקד למטרות שונות. לפני כשלושה חודשים, למשל, אישה חייגה 100 ומיד הרגיעה את המוקדנית: "שלום, אני פשוט עולה הביתה, הכול בסדר. אני פשוט מפחדת לצעוד לבד. יש לי סך הכל הליכה של איזה רבע דקה. את יכולה לדבר איתי בזמן הזה כי אבא שלי לא עונה?
מוקדנית: כן.
"לא קרה שום דבר. שום דבר. את יודעת אבל זה מאוחר ואני קצת מפחדת. אני עולה לבית הנה אני רואה את הגינה".
מוקדנית: בת כמה את?
"מעל 18...למה מי שהיא מעל גיל 18 לא יכולה לפחד?".
כבר לא "עייפים"
מוקדי המשטרה, שפעם היו עקב האכילס שלה, עברו בשנים האחרונות רפורמה של ממש. במשטרה הבינו שהתחום שנחשב בעבור לנחות הוא למעשה פני הארגון. המקום שבו פוגש אותו האזרח לראשונה - ולכן השירות חייב להיות ברמה הטובה והמקצועית ביותר.
בעבר היו המוקדים מקום שאליו שולחים את השוטרים "העייפים", כאלה שיש להם בעיות משמעת או שח"מים (שוטרים בשירות חובה צבאי). כיום הגישה השתנתה, לפחות כך מבטיחים האחראים, בהובלת המפכ"ל, רב-ניצב יוחנן דנינו. 800 מוקדנים עובדים בשישה מוקדים (אחד לכל מחוז), בנוסף להם 400 מתנדבים וגם 96 תקנים של סטודנטים בחצאי משרה.
הבדל נוסף הוא מעבר מאיוש מוקדים בשוטרים חדשים, לכך שהיום 70 אחוז מהמוקדנים הם שוטרי קבע, אומרים במשטרה בגאווה. "עבודה נכונה במוקד יכולה לפתור אירוע שבסיטואציה מסוימת יכול להידרדר לאסון", מסביר ראש חוליית המוקדים, רב-פקד שי כהן. "לניסיון של השוטרים יש השפעה מכרעת בזיהוי ובטיפול באירוע וסיומו בצורה המהירה".
בטבלה שלפניכם ניתן לראות את ההתפלגות הממוצעת, על בסיס מידע מחודש אחד, של מספר הפניות. במשטרה מסבירים שהעומס ביום חמישי משעות אחר הצהריים נובע מכך שתושבים רבים נמצאים בחוץ - חוזרים מהעבודה, מהצבא, מתכוננים לשבת - ולכן ישנם יותר אירועים. בלילה, רבים יוצאים לבלות - או מרעישים בבית. בכל יום ניתן לראות ירידה הדרגתית עד 23:00 ואחר כך לרוב עלייה במספר השיחות, מפני שזו השעה שאחריה אסור לפי חוק להקים רעש במרחב הציבורי.
פררר... פררר
נחזור לשיחות החשובות פחות. לאחרונה התקשרה אישה למוקד במחוז הדרומי, ונשמעה כמו פונה למוקד שירות לקוחות. "את יכולה לסדר לי את ההוט מובייל?", היא שאלה-דרשה. השוטרת ניסתה להסביר לגברת שהגיעה למשטרה, אבל הפונה התעקשה: "על המסך יש לי רק שני מספרי חירום, תתקשרי בבקשה להוט מובייל ותשאלי מי סגר לי את הטלפון".
הרעש מטריד רבים, אבל הייתה גם בקשה מוזרה מתוך ייאוש. אישה מירושלים התקשרה למוקד וביקשה: "האופנועים האלה למטה יש להם רעש חזק באגזוז. כל הזמן הם עושים פרררר פרררר... זה משגע אותי. איך משתיקים אותם".
שיחה תמוהה אחרת התקבלה מאזרח שנמצא ככל הנראה בחובות. הוא התוודה וביקש עזרה: "יש לי חובות אבל אני משלם הכול בזמן. אבל כל הזמן יש לי בעיה עם הדוד מים שלי שהם לא חמים. אתם יכולים לעזור לי לפתור את הבעיה הזאת?".
המקרה האחרון שהצליח להטריד אבל גם לגרום לחיוך בקרב המוקדנים, היה בשבת האחרונה והגיע מאשדוד. בשעות הבוקר התקשר אזרח מודאג למוקד 100 במקום לאנשי כיבוי האש ודיווח: "יש לי פה מצב מוזר ביותר. איזה בחור פה החליק לתוך הפח זבל". האיש התחיל לצחוק, אבל אז גם ביקש לגמרי ברצינות - "תגידי לי שלא תחייבו איתי על הקריאה הזאת".
פרידה מפרקליטת המחוז
ביום רביעי האחרון נפרדו אנשי הפרקליטות מאריאלה סגל-אנטלר ז"ל, פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי). פרקליט המדינה משה לדור נשא הספד מרגש על קברה. בשנים האחרונות נאבקה סגל אנטלר במחלה קשה, וחרף זאת המשיכה בתפקיד הבכיר, עד שלפני כחודש הודיעה על פרישה.
אנטלר, 57, הייתה נשואה ואם לשניים. את דרכה בפרקליטות החלה ב-1985 ובמהלך השנים טיפלה במספר רב של תיקים פליליים בכל הערכאות השיפוטיות ובכל התחומים - פשיעה חמורה, תיקי אונס, רצח ועבירות צווארון לבן. בשנת 2006 שימשה כתובעת ראשית במשפטו של חיים רמון.
מלבד בני משפחה ומכרים הגיעו גם קציני משטרה בכירים לחלוק כבוד אחרון לשותפה לעבודה, ובהם המפכ"ל רב-ניצב יוחנן דנינו.
במשטרה ניכרת תרעומת על בתי המשפט ששחררו לביתו את צבי רנדר, בן 29 מתל אביב שהודה בייבוש 1.2 ק"ג סמים. בתחילת השבוע הודיעו במכס למפלג הסמים ביחידה המרכזית (ימ"ר) בתל אביב על חבילה חשודה מחו"ל שכללה שתי דרבוקות (תופים).
בבדיקה נמצא בחבילה שיועדה לסניף דואר בעיר, גם כמות גדולה של ג'אראס, מעין חשיש "יוקרתי".
בלשי הימ"ר עקבו אחר החבילה וחיכו שתגיע לידיים של רנדר. כשנסע איתה במכוניתו, הוא נעצר. בחקירתו הוא הודה, ובתחילת השבוע הוארך מעצרו בשלושה ימים. באמצע השבוע כבר הוגש נגדו כתב אישום בהליך מהיר לבית משפט השלום בתל אביב, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט החליט לשחררו למעצר בית והתחשב בעברו הנקי, וגם ערעור למחוזי לא הואיל למשטרה. "חבל מאוד שבית משפט לא רואה בעבירה של ייבוא סמים עבירה חמורה", אמרו גורמים במחוז. "איזה מסר הם מעבירים לייבואן הבא?".