החזר כספי לצרכן: פגע או הזיק לבתי העסק?
כמעט 3 שנים אחרי התקנת התקנות המחייבות השבת כסף לצרכן, נערך סקר בקרב 400 בעלי עסקים הבודק אם החוק הזיק להם, כפי שאיימו שיקרה, או שמא שיפר את העסקים וכמה הישראלים מנצלים את החוק, לטוב ולרע. הסקר הוא חלק ממחקר של פרופ' סיני דויטש שמסביר איך הסירוב להחזיר כסף קשור להיסטוריה היהודית וטוען: "החקיקה הביאה לשיפור היחס לצרכן"
2010 היתה שנת מפנה בצרכנות הישראלית. בשנה זו הותקנו תקנות ביטול עסקה (החזר כספי) שאיפשרו לצרכנים להחזיר לחנות מוצר שהתחרטו על קנייתו, או לבטל רישום לשירות ולקבל זיכוי כספי, במקום שובר החלפה או מוצר חלופי. להחזר הכספי סייגים רבים, שהיו אמורים להרגיע את חששות בעלי העסקים, אבל אלה הזהירו באותה שנה גורלית מכאוס שיווצר בעקבות החקיקה החדשה.
- תם עידן הזיכויים: תקנות ההחזר הכספי בתוקף
- כסף על מוצר שהוחזר - לא מה שחשבתם
- מומחה מזהיר: חוק ההחזרים יגרום לבזבז יותר
- "נבדוק מחדש את ההחזר הכספי על רהיטים"
- הורחבה אפשרות ביטול רכישת טיסה מישראל
"הכוונות טובות אבל הן ודאי מובילות לגהינום", כך הגיב אוריאל לין, שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר ב-2010, על הצעת החוק באחד מגלגוליה האחרונים. "זוהי הצעת חוק מיותרת ומזיקה", אמר. "במקום לחנך את הצרכן לרצינות, הוא יחונך להיות חסר אחריות.. אנשים רבים יגיעו לחנויות, לא על מנת לקנות, אלא כדי להשתעשע בקנייה והחזרה של מוצרים".
מסקר שערך משרד הכלכלה (אז התמ"ת) ב-2010, רגע לפני כניסת החוק לתוקף, עלה כי רק 8% מהעוסקים שהשתתפו בסקר הביעו נכונות להחזיר כסף לצרכן במקרה של ביטול עסקה. בעקבות התקנת התקנות באותה שנה, 83% מהצרכנים שהשתתפו בסקר אחר של משרד הכלכלה, הביעו שביעות רצון מההחזר שקיבלו. כך שלפני החלת התקנות - העוסקים היו מאוד לא מרוצים מהרעיון של החזרת כסף לצרכן ואחרי התקנת התקנות - הצרכנים היו מאוד מרוצים מכך שמחזירים להם כסף. מה העמדה של העוסקים בנושא זה כיום, כמעט 3 שנים אחרי כניסת התקנות לתוקף?
| שאלה | תשובה |
| מתי ניתן לבטל עסקה ולקבל החזר כספי עבורה? | תוך 14 יום מיות עשיית העסקה או קבלת המוצר. 2 ימי עסקים במקרה של ביגוד והנעלה |
| קניתי מסטיק ב-3 שקלים. אפשר להחזיר? | לא יתקבל החזר על מוצרי מזון וויטמינים ועל מוצרים שעולים פחות מ-50 שקל |
| האם אקבל את כל כספי חזרה? | לא. כל ביטול עסקה יחייב את הצרכן בתשלום דמי ביטול בסך 5% מערך הטובין או השירותים או 100 שקל לפי הנמוך. |
| האם אקבל את הכסף במקום? | כן, או לא יאוחר מ-7 ימי עסקים |
| שילמתי בצ'ק | הכסף יוחזר במזומן או בצ'ק מזומן (לא תשלומים) של בית העסק (ולא של צרכן אחר) עד 7 ימי עסקים ממועד ביטול העסקה.
|
| שילמתי בכרטיס אשראי | העוסק יבטל את החיוב. אם חשבונו זוכה - ישיב לצרכן את הכסף ויודיע על ביטול עסקה לחברת האשראי |
| קניתי בסניף של רשת ירושלים, אפשר שאקבל את כספי בחזרה בת"א? | כן, אלא אם כן זה זכיין עצמאי שתלה שלט במקום בולט המצהיר על עצמו ככזה |
| השתמשתי במוצר. האם אקבל החזר כספי? | לא |
| האם חיבור לחשמל מהווה שימוש במוצר? | חיבור מוצר לחשמל, מים או גז מהווה שימוש במוצר ולא ניתן להחזיר מוצר שהשתמשו בו. כדאי לברר את מדיניות ההחזרה שפורסמה בבית העסק. |
| קניתי מוצר ופתחתי את האריזה. מותר להחזיר ולקבל את הכבף בחזרה? | התנאי הבסיסי הוא כי לא נעשה בו שימוש והוא לא נפגם.
לגבי מוצרים שאינם נמצאים ברשימה שבתקנות, אך נרכשו ארוזים מראש על ידי היצרן/היבואן, פתיחת האריזה המקורית מונעת את החזרת המוצר.
לגבי מכשירים חשמליים, אלקטרוניים, ריהוט, ציוד לבית ולגן, מטהרי מים, שעונים – פתיחת האריזה איננה נחשבת שימוש במוצר או גרימת פגם למוצר וניתן להחזירו, אלא אם כן יוכיח העוסק שנגרם נזק למוצר. לגבי מוצרים אלה, חיבור לחשמל, למים או לגז מהווה הוכחה כי נעשה שימוש במוצר.
|
| צריך לשמור קבלה? | כן אבל לא חובה |
| קניתי אילת ללא מע"מ. אקבל את הכסף בחזרה ללא מע"מ גם בעיר מגורי? | כן |
| האם אפשר לקבל כסף חזרה עבור שובר מתנה שקיבלתי? | לא. אין החזר כספי על מוצר שנרכש באמצעות תווי קנייה, שובר מתנה או כרטיס מגנטי נטען.
|
| האם אפשר לקבל כסף עבור תווי קנייה שקיבלתי? | לא |
| האם אפשר לקבל החזר כספי על ספרים? | לא |
| הזמנתי רהיט ב"הזמנה מיוחדת". אקבל את הכסף בחזרה? | לא, אלא אם המוצר היה בחנות באותה עת או הזמנתם מוצר דומה למוצר שהיה בחנות באותה עת - לא תוכלו לקבל את הכסף בחזרה |
| הזמנתי רהיט והוא הורכב בביתי. אפשר להחזיר? | לא. רק אם הורכב במפעל (יש רשתות שמאפשרות החזרה כמחווה לצרכנים) |
| קניתי תחתונים - אקבל החזר כספי? | לא, אלא אם כן הם ארוזים באריזה שלא נפתחה |
| אפשר לבטל טיסה? | עסקת רכישת כרטיסי הטיסה פרונטלית אפשר יהיה לבטל תוך 14 ימים מיום הרכישה ועד 18 יום לפני הטיסה (לעומת 7 ימים לפני הטיסה בעסקת מכר מרחוק). הצרכן יוכל לקבל את כספו בחזרה למעט 5% מערך העסקה או 100 שקל - הנמוך מביניהם. הצרכן רשאי גם לבטל טיסת המשך הנרכשת מישראל וחזרה אליה ובתנאי שטיסת ההמשך ניתנת ע"י אותה חברת תעופה היוצאת מישראל.
|
| אפשר לבטל חוג, קורס? | ניתן לבטל עסקה לרכישת חוגים וקורסים, תוך 14 ימים מיום עשיית העסקה ובלבד שלא ייעשה 14 ימים לפני תחילת הקורס או החוג. |
| אפשר לבטל רישום לחדר כושר? | ניתן לבטל בתוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב, או טופס גילוי נאות המפרט את זכויות הביטול, לפי המאוחר, וכל זאת גם אם השרות התחיל |
מה חושבים ב-400 בתי עסק על התקנות?
פרופ' סיני דויטש כותב בימים אלה מחקר מקיף על הטמעת תקנות החזר כספי בבתי העסק בישראל. במסגרת המחקר, דויטש, ראש המרכז לדיני הגנת הצרכן במכללת נתניה, הזמין סקר ממכון רפי סמית לבדוק מה חושבים בתי העסק בישראל כיום, על החובה החוקית שלהם להחזיר כסף לצרכנים במקרים מסוימים.
"במשרד הכלכלה ערכו סקרי צרכנים כמה פעמים, אבל רצינו לבדוק אמפירית מה חושבים בעלי העסקים", הסביר ל-ynet. "עברו קרוב ל-3 שנים ורצינו לבדוק מה דעתם על התקנות שחששו שיפגעו בפרנסתם. הסקר הוא החלק האמפירי של מחקר אנליטי, תיאורתי והשוואתי רחב יותר".
בסקר שנערך בחודש יולי, השתתפו 400 בתי עסק - הלבשה, הנעלה, קמעונאות אחרת, ציוד חשמל ואלקטרוניקה לבית, טלפון ותקשורת קווית וריהוט לבית. בכל בית עסק רואיינו הבעלים, המנכ"ל או המנהל.
נסייג כי הסקר לא בהכרח מתבסס על נתונים בפועל, או בדיקה של נתוני הקופות לפני ואחרי כניסת התקנות לתוקף, או אפילו במהלך השנה, אלא מבוסס על מה שהבעלים והמנכ"לים זוכרים, או חשים, או רוצים להציג. מטרת הסקר היא לשקף תחושות ולא בהכרח עובדות. אז מה באמת חושבים בעלי העסקים בנוגע לביטול עסקה?
| תחום | אחוז מכלל המדגם |
| הלבשה והנעלה | 61% |
| ציוד חשמל ואלקטרוניקה לבית | 13% |
| קמעונאי אחר | 13% |
| ריהוט לבית | 9% |
| טלפוניה ותקשורת קווית וסלולרית | 4$ |
יש בתקנות יותר נזק מתועלת, אך הן גם העלו את המכירות
75% מהעוסקים שלקחו חלק בסקר, נתקלו בביטולי עסקה בבית העסק שלהם. 64% מהעוסקים הללו ציינו כי הביטולים היו בהיקף של 1%-2% מהעסקאות ואף פחות מ-1%. מנתוני הלמ"ס שפורסמו בסקרי משרד הכלכלה, עולה כי ביטולי עסקה מהווים 2.5% מערך פדיון המוצרים של משקי הבית. מכאן נראה שביטול עסקה, שהוא הליך בעייתי עבור בית עסק, לא הפך לנוהג שכיח מדי בקרב הצרכנים וזו בשורה טובה. מי שצריך - מבטל. אין צרכנים רבים שמשתמשים בחוק לרעה ולשעשוע כפי שחששו.
| תשובה | ביגוד והנעלה | שאר הענפים | סה"כ |
| כן, גרמו לעלייה משמעותית | 22% | 12% | 18% |
| כן, גרמו לעלייה מסוימת | 15% | 9% | 13% |
| כן, גרמו לעלייה קלה מאוד | 18% | 15% | 17% |
| לא השפיעו | 43% | 62% | 51% |
| אין דעה | 2% | 2% | 2% |
יחד עם זאת, יש לזכור שתקנות ביטול עסקה לא באו לטובת בתי העסק אלא לטובת הצרכן, לכן בכל זאת יחסם של העוסקים כלפיהן - אמביוולנטי, גם אם חשדני פחות אחרי שראו שהשד לא בהכרח נורא כל כך. לא מפתיע לגלות אם כך ש-38% מהנשאלים טענו שיש בתקנות יותר נזק מאשר תועלת לעומת 7% שהפתיעו כשציינו כי הן הביאו יותר תועלת מנזק. בהערות הסקר נכתב כי "תוצאה זו היא סבירה, שכן תקנות ביטול עסקה נועדו להגן על הצרכנים ולא על בעלי העסקים, עם זאת הנזק הוא שולי כפי שעולה מעיקרי הממצאים".
כך למשל, 51% מהעוסקים שהשתתפו בסקר ציינו כי התקנות כמעט שלא השפיעו על העסק שלהם. כ-50% מהעוסקים חושבים שכלל לא היתה לתקנות השפעה על ביטולי עסקאות. 67% מהעוסקים שהשתתפו בסקר אף סבורים שתקנות ביטול עסקה לא פגעו בספקים שלהם.
בשורה מפתיעה נוספת היא ש-14% מהמשתתפים בסקר ציינו שחלה אצלם עלייה בהיקף המכירות בעקבות התקנות. 70% טענו שלא היתה לתקנות כל השפעה. מבין העוסקים שציינו שהייתה עלייה במכירות בעקבות התקנות, 40% ציינו שהעלייה היתה ב-3%-5% ויותר. כלומר, העוסקים חשים שהתקנות הקנו לצרכנים ביטחון להרבות בקניות, בלי לחשוש שאיבדו את כספם לנצח אם התחרטו על הקנייה.
את העמדה הזאת יש לסייג בכך שמקורה בתחושות שלא בהכרח מבוססות על נתונים שמוכיחים עלייה במכירות. בנוסף, גם אם היתה עלייה במכירות – קשה להוכיח קשר סיבתי בינה לבין התקנות. אולי הגורם לעלייה במכירות היה אחר, למשל - ריבוי מבצעים, הורדת מחירים, התייעלות וכדומה.
| ביגוד והנעלה | כל היתר | סה"כ | |
| יותר תועלת מנזק | 5% | 10% | 7% |
| יותר נזק מתועלת | 43% | 31% | 38% |
| כמעט שלא השפיעו על פעילות העסק | 50% | 53% | 51% |
| שניהם במידה שווה | 0% | 2% | 1% |
| אין דעה | 2% | 4% | 3% |
| הפער בין "יותר תועלת" ל"יותר נזק" | 38%- | 21%- | 31%- |
מאפשרים ביטול עסקה גם כשהתקנות לא מחייבות
מה מעדיפים הצרכנים? לטענת העוסקים שהשתתפו בסקר, 61% מהצרכנים שמבקרים בבית העסק שלהם, מעדיפים זיכוי כספי, לעומת 8% שמסתפקים בשוברי זיכוי.
| אפשרות | סה"כ |
| להחליף מוצר במוצר אחר | 15% |
| לקבל שובר זיכוי | 8% |
| לקבל זיכוי כספי (במזומן אל חשבון הבנק) | 61% |
| שלושתם במידה שווה | 11% |
| אחר | 2% |
| מסרב/ת לענות | 3% |
כמחווה של רצון טוב, כ-50% מהעוסקים טוענים שלא חייבו את הצרכן בדמי ביטול בסך 5% מהעסקה, כדי לשמור על יחסי אמון עם הצרכנים. 67% מהעוסקים טענו בסקר שאיפשרו ביטול עסקה גם כשהתקנות לא מחייבות זאת, כשבבתי עסק גדולים וותיקים הנכונות להחזיר כסף מגיעה ל-75% (לבתי עסק גדולים יש יכולת כלכלית טובה יותר להתמודד עם ביטולי עסקאות).
מכאן שבעקבות תקנות ביטול עסקה, גדלה נכונות העוסקים לביטול עסקה גם כשהתקנות לא מחייבות זאת. יש לסייג זאת בכך שזה סקר שמבוסס על הצהרות – כלומר – זה מה שהעוסקים מצהירים ואין לדעת אם כך אכן הם נוהגים. לדברי הנסקרים, הסירוב הנפוץ ביותר להחזיר את הכסף במקרים שהתקנות לא מחייבות זאת, הוא כיוון שהצרכן השתמש במוצר.
| ביגוד והנעלה | כל היתר | סה"כ | |
| כשחלף הזמן הנקוב בתקנות | 35% | 30% | 33% |
| כשהאריזה נפתחה | 27% | 37% | 30% |
| כשהצרכן השתמש במוצר | 77% | 70% | 74% |
| אחר | 9% | 9% | 9% |
האם החשש שהצרכן ישתמש במוצרים ויחזיר אותם פגומים התממש או התבדה? מעל 70% מהעוסקים ציינו כי קיבלו בחזרה את המוצרים שלמים ותקינים ומעל 70% מהעוסקים ציינו כי ניתן למכור מחדש את המוצרים שהחוזרו במחיר מלא או בהנחה ורק 11% טענו כי לא ניתן יהיה למכור את רוב המוצרים המוחזרים.
הלבשה והנעלה: חשש גבוה יותר מניצול לרעה של התקנות
נראה אם כך שהמצב בשוק תקין, למרות החשש המוקדם של העוסקים מהתקנות, רק שענף אחד התבלט בשונותו לעומת שאר הענפים: ענף ההלבשה וההנעלה. העוסקים בענף זה נטו לחשוב שיש יותר ניצול לרעה של צרכנים את התקנות, מאשר עוסקים בענפים אחרים.
21% מהעוסקים בענף חוששים שקיים ניצול לרעה של צרכנים בענף ההלבשה וההנעלה, לעומת 14% מהעוסקים בשאר הענפים. באותם ענפים, 39% מהמשתתפים לא חשבו שקיים ניצול כזה כלל, לעומת 23% בתחום ההלבשה וההנעלה. "כנראה שבתחום ההלבשה וההנעלה המוכרים לא היו משוכנעים בתום ליבם של הצרכנים", נכתב בסקר.
| ביגוד והנעלה | כל היתר | סה"כ | |
| לא היו מקרים כאלה | 23% | 39% | 29% |
| היו מקרים בודדים | 27% | 27% | 27% |
| היו מקרים מדי פעם | 18% | 17% | 18% |
| היו הרבה מקרים | 29% | 14% | 23% |
| אין דעה מסרב/ת לענות | 3% | 3% | 3% |
25% מהעוסקים בתחום ההלבשה וההנעלה שהשתתפו בסקר חשים כי היתה עלייה מסוימת, או משמעותית בביטולי עסקאות בבתי העסק שלהם, זאת בעוד שבשאר הענפים טענו כך 21% מהמשתתפים. כאמור, כ-50% מכלל העוסקים שהשתתפו בסקר חושבים שכלל לא היתה לתקנות השפעה על ביטולי עסקאות.
ענף ההלבשה והנעלה שונה גם בבחינת השפעת התקנות על המכירות. בענף זה, רק 21% מהעוסקים שהשתתפו בסקר חושבים שתקנות החזר כספי הביאו לעלייה במכירות בהיקף של 3%-5 ויותר, לעומת 56% בשאר הענפים.
הלבשה והנעלה: "אולי צריך להעלות את דמי הביטול ל-10%"
נראה שבענף האופנה חוששים שהאצבע על הדק ההחזרה קלה יותר, בזכות המחירים הנמוכים השכיחים בו: 70% מהעוסקים בהלבשה והנעלה שהשתתפו בסקר מסרו כי מחירי המוצרים המוחזרים בתחום היו בשווי 500 שקל ומטה, בעוד שבשאר הענפים, היוו מוצרים אלה רק 43% מהמקרים. ניתן להסביר זאת בכך שבענף האופנה, רוב המוצרים נמכרים במחירים הנעים סביב 500 שקל, בעוד שבענפים אחרים השונות גבוהה יותר והמחירים נוסקים לגובה רב יותר.
| ביגוד והנעלה | כל היתר | סה"כ | |
| עד 300 שקל | 50% | 26% | 41% |
| 500-301 שקל | 20% | 17% | 19% |
| 1,000-501 שקל | 7% | 10% | 8% |
| מעל 1,000 שקל | 7% | 34% | 17% |
| אחר | 3% | 4% | 4% |
| לא זוכר/ת/מסרב/ת לענות | 13% | 9% | 11% |
בגלל החשדנות בענף האופנה, 26% מהעוסקים שהשתתפו בסקר הפעילו דמי ביטול עסקה לפי חוק בסך 5% מסכום העסקה, בעוד שבשאר הענפים רק 13% מהעוסקים שהשתתפו בסקר אמרו שביקשו מהצרכן דמי ביטול אלה. אף על פי כן, בענף האופנה רק 7% מהמוצרים המוחזרים היו לא תקינים, כך לפי עדות המשתתפים בסקר, בעוד שבענפים אחרים 14% מהמוצרים המוחזרים הוחזרו במצב לא תקין, כך לפי עדות המשתתפים בסקר.
פרופ' סיני מתייחס לשונות שעולה מהסקר בענף ההלבשה וההנעלה. "כיוון שמדובר בסכומי כסף קטנים, אולי כדאי לשקול להעלות את דמי ההחזרה מ-5% ל-10%. כדי שאדם לא יחזיר בגדים סתם. אני חושב שגם היום רוב האנשים לא מחזירים בגדים אחרי שהשתמשו בהם, ובכל זאת, אם זו התחושה, אולי כדאי להרתיע אנשים מהחזרה שלא לצורך".
מה חושבים המוכרים בשטח?
לאור נתוני הסקר, הלכנו בעצמנו לשאול מוכרים בחנויות מה דעתם על הסידור הזה. דעות של מוכרים לא נכללו בסקר ורצינו לשמוע את התרשמותם משום שהם אלה ש"נמצאים בשטח" ועובדים מול הצרכנים.
בחנות משקפיים פרטית אמרה לנו מוכרת: "אין כמעט החזרות, החוק הזה בכלל לא השפיע עלינו". ברשת משקפיים גדולה אמרו לנו מוכרים: "החוק יצר בעיות רק כיוון שהרשת מוכרת משקפיים מחוץ לאריזתם לכן אין בחנות החזרות לפי החוק. הבעיה היא לא בחוק - אלא במדיניות הרשת, זה יצר הרבה חיכוכים עם לקוחות".
באחת מרשתות הבגדים הבינוניות בגודלן אמר לנו מוכר ש"יש כאלה שמחזירים אחרי שהשתמשו בבגד או בנעליים, אבל אלה אותם אנשים שבעבר כנראה נהגו להחזיר בגדים תמורת זיכוי, באופן סדרתי. אצלנו זה גרם להרבה פחות ריבים עם הלקוחות, שבעבר סירבו לקבל זיכוי ודרשו את הכסף בחזרה ואנחנו כמוכרים היינו חסרי אונים מולם".
ההתנגדות העזה ביותר לתקנות ב-2010 היתה בענף הרהיטים. שאלנו מוכרים בשתי חנויות כיצד הענף מתמודד עם החזרים כספיים. "יש לנו הרבה הזמנות מיוחדות ושם אין החזר כספי", אמרו לנו בחנות אחת. "בהזמנות רגילות – חששנו שאנשים יבקשו את הכסף בחזרה בתדירות גבוהה יותר - זה לא ממש קרה. זה נכון שיש מקרים כאלה, אבל אלה מקרים שבעבר הבעלים הלכו בגללם לבתי-משפט וכיום זה לא קורה, אז זה בסדר מבחינתנו כמוכרים". בחנות אחרת אמרו לנו: "אין לנו בעיה מיוחדת עם התקנות, בעיקר כיוון שאנחנו גובים דמי ביטול של 5% מסכום הקנייה לפי חוק – זה מרתיע אנשים והם חושבים פעמיים לפני הקנייה ושלוש פעמים לפני הביטול. להגיד לך שאין כאלה שמבטלים סתם? יש. מה לעשות, הקונים לא תמיד צדיקים וגם המוכרים לא תמיד צדיקים".
פרופ' דויטש מסכם: "למרות הסייג לגבי הלבשה והנעלה, במחקר גילינו שני דברים: 1. הנזק קטן מאוד לעוסקים אם בכלל 2. החקיקה באמת מביאה לשיפור הסחר".
הסקר מבוסס על הצהרות ולא על עובדות בשטח. למה לא בדקתם את זה בפועל בחנויות, בקופה?
"קשה מאוד לערוך מחקר כזה. אני נכנסתי באופן אקראי לכמה חנויות קמעונאות של הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ועוד מוצרי צריכה והם אמרו לנו שזה כמעט לא שינה להם כלום".
היה צריך חוק בישראל – בגלל ההיסטוריה של היהודים
פרופ' דויטש מתייחס במחקר שלו לכפייה של הנוהג על העוסקים בישראל בצורה של חוק, כמקרה יחיד מסוגו בעולם. "במחקר שלי אני מנסה להסביר למה בישראל לא התפתח הנוהג שהתפתח ללא חוק בכל העולם", הוא מסביר. "ברוב המדינות התעשייתיות המפותחות הדבר הזה קיים בבתי עסק שונים בלי חקיקה. שם, השוק עצמו הגיע למסקנה שזה טוב לשוק. לעומת זאת, בארץ לא היתה נכונות לזה, עד לפני מספר שנים.
"התיאוריה שלי היא שרוב האוכלוסייה הגיע ממזרח אירופה וממדינות דוברות ערבית. ברוב השנים, מצב המסחר של היהודים בארצות האלה היה קשה והם היו מופלים לרעה. לא עלה בדעתם שאם כבר מכרו משהו - הם יסכימו לקבלו בחזרה. למרות שעברנו מחנויות קטנות לרשתות, ההיסטוריה והפסיכולוגיה עדיין השפיעו את השפעתן. לא היתה ברירה אלא לחוקק חקיקה. החקיקה הזאת ועוד חוקים אחרים מסמנים מהפך משמעותי בדיני הגנת הצרכן: המעבר מהגנה על הצרכן במקרים כמו הטעיה, להסדרת הסחר ההוגן".
לעולם כדאי לאמץ את התקנות שלנו כחוק
לפי פרופ' דויטש, כדאי להחיל את החקיקה היחידה בעולם הזאת, גם במדינות בהן הנוהג הזה צמח כהתנהגות שוק."אין הרבה מקרים בהם מדינת ישראל היא חלוצה בחקיקה בכלל ובחקיקה צרכנית בפרט", כך לטענתו. "יש רק שני מקרים כאלה: חוק החוזים האחידים משנות ה-60 ותקנות החזר כספי. בעבר, היו הרבה חששות כשחוקקו את חוק חוזים אחידים. עברו 25-20 שנה וכמעט בכל מדינות העולם יש חקיקה כזאת. ישראל היתה פורצת דרך.
"בארה"ב יש כיום חקיקה פדרלית ומדינתית לגבי החזר כספי בשני נושאים - מכירות מדלת לדלת ומדירות נופש. באיחוד האירופי יש כמה נושאים שיש בהם כבר זכות ביטול: מכירות מדלת לדלת, ביטוחי חיים, יחידות נופש, מכר מרחוק כולל אינטרנט, שירותים פיננסיים ואשראי צרכני. ההוראות הללו מחייבות את כל מדינות האיחוד האירופי.
"אני מתכנן לפרסם את המחקר המלא בעברית ואז באנגלית ובודק אם כדאי גם למדינות אירופה ולארה"ב ללכת בדרך הזאת, עם נקיטת אמצעי זהירות כמו בארץ. יש הרי 12 מוצרים שאי אפשר להחזיר וסייגים לחוק ושינויים שהכניסו בו. ההמלצה שלי היא שכדאי לחוקק חוק כזה. גם בעולם יודעים שבלי זכות החזרה - ההחלטות של הקונה נתונות לפעמים ללחץ ועקב כך פזיזות מדי".
לפנייה לכתב/ת 
