ג'ף רוזן: "אנחנו יכולים להשתוות למכבי"
גם האליפות ההיסטורית עם מכבי חיפה, לא גרמה לבעלים האמריקאי לקטוע את השתיקה הארוכה שכפה על עצמו. אך כעת, רגע לפני פתיחת העונה הוא מתפנה לדבר על הכל. הסיבות לפרידה מגרינברג, החזון לעתיד, חלומות היורוליג ואפילו הרגע בו נזכר בלירן חולצה אפורה בלב שדרת ברודוויי. ראיון
ברגעים שאחרי המשחק של קבוצתו מול דטרויט פיסטונס, מסתובב ג'ף רוזן באולם ה"פאלאס-סטדיום" בתחושת ניצחון. מי שהיה פוגש את הבעלים המאושר של מכבי חיפה מבלי לראות את המשחק, לא היה מנחש כנראה שגם ההתמודדות הזו של הירוקים מול קבוצת NBA הסתיימה בתבוסה של למעלה מעשרים הפרש (91:69). אבל האמת? התוצאה במשחק הזה הייתה הדבר הכי פחות מעניין מבחינת ג'ף רוזן. הוא הרי כבר ניצח.
עוד ב-ynet ספורט:
- רגע לפני סיום הקמפיין: ראיון מיוחד עם גוטמן
- בלגן בבית"ר ירושלים: סביליה יחליף את רביבו?
- עוד חוזר הניגון: רוז שוב ראה משחק על הספסל
- וגם: חצי שכטר / "בועטת"
בתוך ארבעה חודשים הוביל ג'ף רוזן את קבוצתו לאליפות ראשונה בתולדותיה ולמסע משחקים בארה"ב בו פגשה שלוש קבוצות NBA בתוך שבוע. בנתונים הקיימים, אפשר להבין למה החיוך של הבעלים האמריקאי רחב כל כך: "הסתכלו על התמונה הזו", אומר רוזן בראיון ל"ynet ספורט" ומצביע על שחקני הקבוצה, עידו קוז'יקרו ואורי קוקיה, שמחליפים חוויות עם ילדי הקהילה היהודית שהגיעו למשחק, "בשביל כאלו דברים אני כאן. עבורי, כאמריקאי שרואה את עצמו כחלק מהחברה הישראלית, להביא את אלופת ישראל, את הקבוצה שלי, למשחקים מהסוג הזה, להיות גשר בין הקהילה היהודית לישראל, זה באמת הגשמת חלום. הילדים האמריקאים האלו צריכים מודל יהודי-ישראלי לחיקוי ואני מרגיש שחלק מהתפקיד שלי הוא לבנות את המודלים האלו. זו הציונות שלי. המעמד הזה עושה אותי מאוד גאה, ואגב, גם המשחק עושה אותי גאה. נתנו רבע רביעי טוב מאוד. התעוררנו בסיום והיה כיף לראות שהקבוצה שלנו נלחמת בלי להישבר, גם מול קבוצת NBA חזקה כמו הפיסטונס. זו הכנה נהדרת לקראת המשחקים שלנו באירופה ובליגה".
באוקטובר שעבר,
במהלך ביקורו בארץ, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" פרשת החוזים בה נחשף כי רוזן החתים את שחקניו האמריקאים ואת מאמנו בראד גרינברג על שני חוזים, בניגוד לחוקי איגוד הכדורסל ומס הכנסה. זמן קצר לאחר מכן רוזן עזב את הארץ בפתאומיות, חזר לארצות הברית ומיעט להשמיע את קולו. במקום זאת הוא התרכז בניהול מערכה משפטית ארוכה מול מס הכנסה שהאשים אותו בהעלמת הכנסות. הפרשה הזו הסתיימה סופית בחודש יולי עם הסכם כופר שנחתם בין הבעלים ורשויות המס בישראל.
אבל הנזק האמיתי לא הסתכם רק בכסף שהפסיד, אלא בעובדה שהחקירה ברשות המיסים מנעה מרוזן להגיע לישראל לגמר הפיינל פור ולחגוג עם אלפי האוהדים את הזכייה ההיסטורית. כעת, כשהסיפור הזה מאחוריו וצלחת האליפות בידיו, הוא אומר "הזכיה באליפות היתה אושר גדול עבורי, אפילו שלצערי לא הייתי בגמר. בשנותיי בחיפה היו לי כמה רגעים דומים, כשעלינו ליגה בעונה הראשונה וכשהגענו לגמר הפיינל פור בנוקיה בעונה שלאחר מכן. זה היה היין שלי והייתי צריך לשתות אותו שוב. עברו עלינו כמה שנים קשות מאז אבל מעולם לא איבדתי את האמונה שהקבוצה שלנו תחזור לצמרת ושיהיה לנו סיכוי לזכות אליפות. ביום ההוא חגגתי בניו יורק יחד עם האחיין שלי וכמה חברים. החגיגות היו צנועות יותר מאלו שהיו בחיפה אבל הייתי כולי ירוק. הלכתי מחויך כל הדרך מברודווי לשדרה החמישית והרגשתי כאילו לירן (חולצה אפורה, האוהד המיתולוגי של חיפה, ע.ג., ט.מ.) מניף אותי על הכתפיים".
להבדיל מהפועל חולון וגלבוע/גליל, שנעלמו במהרה אחרי זכיותיהן באליפות, ג'ף רוזן הוכיח בקיץ הזה שמכבי חיפה כאן כדי להישאר, כשבנה ברוממה קבוצה שעל הנייר לפחות נראית לא פחות מבטיחה מזו של העונה שעברה, עם סגל ישראלי מרשים (יש שיגידו הטוב בליגה) לצד זרים מוכחים והאלופים במיל', דונטה סמית' ובריאן רנדל: "אנחנו חושבים שיש לנו סיכוי טוב להגן על התואר שלנו. תראו אילו שחקנים יש לנו ומה הם עשו: מורן רוט היה אלוף בחולון, דגן יבזורי היה אלוף בגליל. עידו קוז'יקרו היה אלוף במכבי חיפה. אורי קוקיה היה קפטן הפועל ירושלים, בן רייס הוא אחד הכוכבים הצעירים בישראל. זה סגל ישראלי נפלא, הכי טוב שהיה אי פעם בחיפה, ויש לי הרבה ציפיות ממנו. קשה לומר שנשחזר את האליפות עם הכוח שיש למכבי ת"א וירושלים, אבל אני חושב שמכבי חיפה היא מועמדת לגיטימית".
למרות הכל, נראה שבישראל עדיין לא רואים במכבי חיפה כקבוצה גדולה. אפילו הקהל שלך רכש 600 מנויים עד עכשיו.
"זה נכון. מכבי חיפה עדיין לא מוערכת דיו בארץ, אבל המעלית הולכת בכיוון אחד ואנחנו ממשיכים להעלות פרופיל גם בישראל וגם בארצות הברית. זו שאלה מצוינת למה כל כך מעט אנשים קנו מנויים ואין לי תשובה עליה. אני יודע שאנחנו לא מתייאשים ולא מפסיקים לעבוד. אני רוצה שהעיר והאוהדים יעשו יותר. אנחנו רוצים לבנות קבוצה גדולה ולא נוכל לעשות את זה בלי הרבה אוהדים".
אתה רואה את עצמך בונה כאן מועדון שיוכל לנצח את מכבי תל אביב בטווח הארוך, לא רק בעונה אחת?
"החזון שלנו הוא לבנות קבוצה תחרותית שתישאר ברמות הגבוהות ביותר לאורך שנים. אנחנו לא צריכים לעקוף את מכבי תל אביב, אבל אנחנו בהחלט יכולים להשתוות לאיכות שלהם, למרות שיש לנו תקציב נמוך משלהם".
אתה רואה למשל את חיפה משחקת ביורוליג בשנים הבאות?
"זה אפשרי בהחלט אבל מצריך שותפים. אחרי שהבאתי את הקבוצה לזכייה באליפות אני מוכן להיפתח למשקיעים חדשים, זו לא צריכה להיות "ההצגה של ג'ף רוזן". השקעתי עד היום יותר מעשרה מיליון דולר וכדי להמשיך לאורך זמן ולהגיע לרמות גבוהות כמו השתתפות ביורוליג, צריך אנשים נוספים. בנינו אולם מדהים, הרכבנו קבוצה נפלאה, למה שלא יהיו עוד אנשים שיהיו שותפים למה שקורה במכבי חיפה?".
זה אומר שאתה חושב על היום שאחרי?
"אני מאוד נהנה ממה שאני עושה כאן ואין לי מחשבות לעזוב כרגע, אבל לא אשאר כאן לנצח. אני בערך באמצע הדרך וצריך לקלוט עוד אנשים שבבוא העת יוכלו לתפוס את המקום שלי".
המאמן שלך, בראד גרינברג זכה באליפות והיה חתום לעונה נוספת. למה בעצם הוא לא ממשיך?
"בראד עשה אצלנו עבודה טובה מאוד, ההחלטה שהוא לא ימשיך נבעה משיקולים כלכליים. אם הייתי מחזיר את אותו מאמן ואת אותם שחקנים זה היה עולה לי המון כסף ולכן הרבה לא נשארו והלכו למקומות אחרים שם הם קיבלו הרבה יותר כסף, ביניהם גם בראד. בנינו סגל בתקציב מסוים והצלחנו בתקציב הזה לבנות קבוצה טובה מאוד".
אבי אשכנזי היה קרוב מאוד לחתום אצלך.
נכון, אם אבי היה יכול לאמן באירופה, יכול מאוד להיות שהוא היה המאמן שלנו עכשיו. אבל אבי הוא איש עסקים והוא היה מוגבל ביכולת לאמן את הקבוצה ביורוקאפ כך שבמצב הנוכחי הוא לא יכול היה להיות כאן. אני חושב שדני פרנקו הוא פייטר וטקטיקן מצוין וזה הסגנון שאני אוהב. מי שמכיר אותי יודע שתמיד פלירטטתי עם פרנקו".
הכדורסל הישראלי עבר קיץ קשה מאוד עם הנבחרת. כמי שעוקב אחרי מה שקורה כאן בשנים האחרונות, מה ההסבר שלך למצב הזה?
"אין לי את כל התשובות למה שקרה בקיץ, אבל אני יכול להגיד לך כמי שמדבר באופן שוטף עם אנשי מקצוע בארצות הברית, שבאמריקה רואים את הכדורסל הישראלי כדבר איכותי בהרבה ממה שאתם רואים אותו. הרמה רק עלתה מאז שהצטרפתי לחיפה. הליגה הישראלית היא החמישית או השישית ברמתה באירופה".
מה חשבת על הצטרפותו של גל מקל ל-NBA?
"נתתי לו חיבוק. אני לא יכול להסביר כמה אני גאה בגל מקל. זה ששחקן שלנו מגיע ל-NBA זה אחד הדברים שעוררו בי הכי הרבה גאווה מאז שהגעתי לכאן. זה הישג מדהים ואני הייתי רוצה לראות עוד שחקנים עושים את המסלול הזה – מחיפה לליגה הטובה בעולם".
את האליפות הראשונה של חיפה פספסת. אתה מאמין שתהיה נוכח בזכייה באליפות השניה של הקבוצה?
"בהחלט. אמרתי אחרי הזכייה באליפות ואחרי שתליתי את הגביע של השנה, שבקיר הזה יש מקום לפחות לעוד שני גביעים בגודל הזה. אז אנחנו צריכים לזכות עוד פעמיים. לפחות".
לפנייה לכתב/ת 
