מבחן הרחה ביתי יקבע: האם יש לכם אלצהיימר?
חוקרים בארצות הברית גילו דרך לאבחון מוקדם של אלצהיימר - בעזרת חמאת בוטנים. המבחן: מטופלים בשלבים שונים של המחלה התקשו להריח את הממרח דרך הנחיר השמאלי. כעת מקווים כי באמצעות מבדק ההרחה ניתן יהיה לאבחן את המחלה טרם פרוץ הסימפטומים ולהתחיל בטיפול מוקדם
ברגע הראשון נדמה שמדובר בבדיחה, אבל המחקר אמיתי: חוקרים באוניברסיטת פלורידה שבארצות הברית מצאו כי ניתן לאתר סימנים ראשונים למחלת האלצהיימר באמצעות מבחן הכולל הרחה של ממרח בוטנים. המחקר פורסם בגיליון החדש של כתב העת Neurological Sciences.
עוד על אלצהיימר:
- כל שכחה היא אלצהיימר? 10 סימנים לדמנציה
- שמן קוקוס ובוטנים: התזונה שתעכב הופעת אלצהיימר
- תחזית עגומה לאלצהיימר: מס' החולים יצמח פי 3
מחלת האלצהיימר קשה לאבחון לפני הופעת התסמינים הראשונים, משום שאין בדיקה הקובעת באופן מוחלט אם החולה לוקה במחלת ניוון המוח. כעת מצאו החוקרים כי אלה שעתידים ללקות במחלה מתקשים להבחין בריח חמאת הבוטנים.
לעצום עיניים ולהריח את החמאה
במסגרת המחקר נבדקו 90 אנשים, חלקם בריאים ואחרים סובלים מבעיות קוגניטיביות שונות ובהן אלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות. החוקרים לא ידעו מי מהחולים כבר אובחן כחולה אלצהיימר.
במהלך הניסוי נתבקשו הנבדקים לעצום את עיניהם, לסגור את פיהם, לחסום נחיר אחד ולהריח חמאת בוטנים. כעבור 90 שניות נתבקשו הנבדקים להריח שוב דרך הנחיר השני.
מהמחקר עולה כי 18 הנבדקים שנמצאו כבר בשלבים הראשונים של מחלת האלצהיימר לא הצליחו להבחין בריח חמאת הבוטנים דרך הנחיר השמאלי, ודרך הנחיר הימני זיהו את הריח רק במרחק של עשרה סנטימטרים מאפם. הנבדקים האחרים הצליחו להריח זאת גם במרחקים גדולים יותר מהנחיריים, ללא הבדל בין הנחיר הימני לשמאלי.
מתוך 24 הנבדקים שסבלו מפגיעה קוגניטיבית בינונית, עשרה הראו קושי בהרחת חמאת הבוטנים דרך הנחיר השמאלי, ואצל השאר לא היה הבדל בין הנחיריים.
החוקרים הבהירו שנחוצים מחקרים נוספים כדי לבחון את הקשר בין מנגנון ההרחה לבין הפגיעה המוחית במחלות כמו אלצהיימר, וכי גילוי של קשר כזה יאפשר להתחיל בטיפול מוקדם טרם הופעת הסימפטומים הראשוניים, מה שאולי יסייע לעכב את המחלה.
משכחה ועד ניתוק מהסביבה
כ-70 אלף אנשים בישראל לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שתוך 15 שנה יגדל מספרם ל-120 אלף. מדובר במחלה ניוונית מתקדמת של המוח, ההורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים תוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שכחה של שמות אנשים מוכרים ושל חפצים פשוטים. בהמשך ניכרים אובדן עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני של המחלה, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות חברים וקרובי משפחה, הוא אינו מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.
בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה אינו מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, אינו מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט בסוגריו.