מיילי סיירוס, רדי מהבת שלי!
עד לפני רגע, כשכולם הכירו את מיילי סיירוס בתור הנערה החינוכית האנה מונטנה, המתבגרת הצעירה של גיל ונטורה עמדה בראש מועדון המעריצים. אבל סיירוס החליטה ברגע אחד להתבגר - ולהעביר גם את הבת שלו שיעור מתקדם בחינוך מיני. לא תאמינו - אבל זה הסתיים בשיעור גיטרה
שעתיים לפני היום הכי קדוש בשנה ישבתי על המחשב והסתכלתי על בחורה ערומה בשנות ה-20 לחייה. לא לשם פעילות פנאי, חלילה. הייתי באמצעו של תחקיר עיתונאי חשוב. אל תפריעו.
כל המדריכים, המחקרים הכתבות והטורים האישיים בעמוד הפייסבוק החדש של ערוץ הורים. לא תעשו לנו לייק?
182,000,000 (במילים: מאה שמונים ושתיים מיליון) פעמים צפו בקליפ החדש של מיילי סיירוס, נכון לרגע הקלדת שורות אלו. כל זאת תוך פחות מחודש. מדוע זכתה העלמה סיירוס ברייטינג המפלצתי הנ"ל? שתי תשובות אפשריות לקושיה זו:
א) מדובר במאסטרפיס פואטי המתעלה לאיכויות מוזיקליות שלא הדהדו באוזנינו מאז החזיר יוהן סבסטיאן באך את המפתחות לבורא.
ב) מיילי החביבה נראית בקליפ כשהיא מתנדנדת על שרשרת ברזל ולבושה בשפתון בלבד.
הכתבות האחרונות של גיל ונטורה בערוץ הורים :
רצח ילדים: תפסיקו לחפש היגיון ברוע
להישאר ביחד בשביל הילדים: טוב או רע?
7 שינויים שיהפכו אתכם להורים מאושרים יותר
מסלבית ילדים לפרובוקציה מינית
מה הזווית ההורית פה, אתם שואלים? מיילי סיירוס הייתה עד לא מזמן סלבית ילדים אדירה היישר מבית היוצר של דיסני, וכיכבה בסידרת טלוויזיה שבה גילמה זמרת מתבגרת בשם האנה מונטנה. כמו כן, בתי הבכורה הייתה ידועה ברשומות כמעריצה מס' 1 של האנה מונטנה בכל מתחמי גוש דן. החדר הענוג שלה התמלא בפוסטרים, מדבקות ושאר מרצ'נדייזינג מנצנץ של האנה מונטנה, כל הקירות שחו בקיטש חביב של נערה חביבה ופתאום...
פתאום נחתו על המתבגרת שלי רצף פרובוקציות מיניות ואייטמים מלאי-הארדקור מבית מדרשה של אלילת נעוריה, מלווים בכתבות שערורייתיות ומתוזמנות היטב על ידי אשפי יחסי ציבור, שהצילו ללא ספק את הנסיגה המתבקשת בחשבון הבנק של הגברת סיירוס, אבל הותירו את הילדה שלי מבולבלת ונבוכה.
אמת, גם היא (המלאכית שלי) גדלה ומשתנה, ומתחילה להשלים עם מציאות בין אישית חדשה שגורסת שבנים הם לא בהכרח איכסה, אבל דודה מיילי השובבה ביצעה את השינויים הללו בקצב מטאורי, תוך ביצוע פניית פרסה פסיכולוגית, שחייבה אותי להסביר לה דבר או שתיים על האויבת הגדולה שאורבת לה בדרך. לא, לא רשת הפייסבוק או הטוויטר או הוואטסאפ. אני מתכוון לתרבות הצריכה.
היא בלעה את האכזבה, היא שאלה למה מיילי עושה את זה ומה יוצא לה מזה, ואני קפצתי בלי בושה על חלון ההזדמנויות שנפתח לי ואמרתי לה שאני פשוט חושב שמיילי סיירוס לא שמה קצוץ. לא רק עליך. למען האמת, חמודה (כך אמרתי), אני אפילו לא חושב שיש בן אדם כזה. מיילי סיירוס, כמו האנה מונטנה, היא פשוט... מוצר. אי שם למעלה, בבניין משרדים אמריקני עטוף זכוכית, ישבו אנשים נבונים ומחושבים, שהבינו שהגדילה הבלתי נמנעת של הגברת סיירוס מחייבת ליצור אסטרטגיה חדשה של חליבת דולרים.
אל תאמיני לשום פרובוקציה, חמודה שלי (כך אמרתי לה). הכל מתוכנן, הכל מונחה מטרה. כל אקט חושפני, כל התערטלות וכל מטח גסויות הוצגו מבעוד מועד על גבי פלקטים, נידונו לתוך הלילה בישיבות ארוכות, ורק אז שוגרו לשטח. למה? כי מיילי סיירוס, חמודה שלי, היא קודם כל עסק. עסק שמגלגל מאות מיליוני דולרים. ואף אחד לא לוקח עסק שמגלגל אוקיינוסים של ממון, ואומר לו להתפשט ולהיצמד לכדור ברזל סתם ככה, בשביל הקטע.
תודה לך, מיילי סיירוס
למזלי, היא לא אמרה לי שאני פרנואיד. אולי היא הצליחה לקלוט צליל של אכפתיות מאחורי ההתלהמויות המוכרות של אבא שלה. משהו נפלא קרה - היא הפנתה עורף למיילי סיירוס ובחרה במוסיקה. היא התחילה להתאמן יותר ברצינות על הגיטרה. היא התחילה לנדוד ביוטיוב ולחפש אומנים שמתכוונים קצת יותר ברצינות למה שהם מנגנים.
אז נכון, בינתיים זה הוביל אותה להתמקד ב-green day, אבל כל עוד מעניין אותה לחפש את האקורדים ולא את המותגים - דיינו. אולי אני נאיבי, אבל אני באמת מקווה שהילדה הבינה שהיא צריכה לייצר לעצמה באופן אקטיבי סביבה תרבותית, ולא להסתפק בצינורות האוטומטיים שתרבות הג'אנק נועצת לתוך מוחם של אנשים צעירים.
אז לאור כל ההשתלשלות המפורטת לעיל, הייתי רוצה באופן ישיר וחף מציניות לשלוח את תודתי העמוקה למיילי סיירוס. תודה לך מיילי שהצלחת, בתוך פחות מחודש, להפגיש את בתי המתוקה עם הזיוף, העיוות וחוסר המצפון של תרבות הצריכה. תודה שהבהרת לה את הגבול הסמוי והחזק שקיים בין אמנות שמנסה לגעת באמת ושיווק שמנסה לגעת בארנק. 100 טקסטים שלי ו-200 שיחות מוטיבציה לא היו מובילים לתובנה שאת הצלחת להנחיל בקליפ של שלוש דקות. נכון, היה לה עצוב ומוזר, אבל בהחלט לא משהו שנערה מדהימה כמוה לא יכולה לקום ממנו.
ורק ביני ובינך, מיילי, אם יש סיכוי קטן שהמוזיקה באמת זורמת בנשמתך, ובאמת בא לך ללמוד איך עושים פרובוקציה אמנותית אמיצה ולא מחורטטת, תרימי טלפון לאחד, בוב דילן, ותשאלי אותו מה הוא עשה ב-25 ביולי 1965, בפסטיבל המוזיקה של ניופורט. על התובנות נוכל לדבר טלפונית.
גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה, מומחה לחשיבה יצירתית ומעביר השתלמויות מורים בנושאי יצירתיות ו"לחשוב כמו פסיכולוג"
