בתי כנסת ודירות נופש במקום דיור לזכאים

כ-2,500 משפחות ויחידים זכאים ממתינים כיום לקבלת דיור ציבורי. רבים מהם ממתינים לדירות זמן רב, לעתים יותר מעשור. אבל מתברר כי 2,300 מתוך 63 אלף הדירות המיועדות לאותם זכאים מושכרות לגופים ציבוריים, ובהם רשויות מקומיות, מוסדות לימוד, משרדי ממשלה ואפילו בתי כנסת. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').

עוד בדוח מבקר המדינה:

המבקר: מה השגנו מהטבות מס במיליארדים?

מבקר המדינה: מבריחים סמים כי אין תיאום בנתב"ג

רבע מהחברות הנסחרות שייכות ל-25 קבוצות

המבקר: הכסף זולג מתאגידי המים - לרשויות

"אין הנחיות אבטחת חומרים מסוכנים מפיגוע"

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדק את סדרי הניהול של השכרת דירות שלא למגורי זכאים ממאגר הדיור הציבורי ואת השימוש הנעשה בהן. הוא מצא בין היתר כי כ-240 דירות מתוך כלל הדירות שהושכרו שלא למגורי זכאים הושכרו בניגוד לנוהל. הדירות עצמן הושכרו למי שאינו מוגדר "יעד ציבורי" והן משמשות בין היתר למגורים של עובדי רשויות מקומיות ושל עובדים בעסקים פרטיים. המבקר מצא גם דירה אחת בערד ששימשה דירת נופש של חברת אכלוס, "והכול על חשבונם של זכאי דיור ציבורי הממתינים לדיור ציבורי" זמן רב.

בתי כנסת: חוב של 10 מיליון שקל

בדוח נכתב כי 233 דירות מגורים של הדיור הציבורי משמשות בתי כנסת, אף שבשנת 2012 נגרעה האפשרות להשכיר דירות למטרה זו. מבדיקה של 14 דירות המשמשות כבתי כנסת לא נמצא חוזה בר-תוקף בשל סירובם של השוכרים לחתום על חוזה שכירות. עוד עלה כי רוב בתי הכנסת מאחרים בתשלומי שכר הדירה או שאינם משלמים אותו כלל. ב-2012, לפי הנתונים שקיבל המבקר, עמדו החובות המצטברים שלהם על יותר מ-10 מיליון שקלים. המבקר גם מצא כי המשרד וחברות האכלוס לא נקטו צעדים נחרצים לגביית הכספים, למעט משלוח דרישות תשלום לשוכרים.

דיור ציבורי בימי ראשית המדינה(צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

לא רק חלק מבתי הכנסת אינם משלמים שכר דירה. המבקר מצא כי עבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לא שולם שכר דירה משך זמן רב. אחת הסיבות לכך היא מחלוקת של המשרד עם השוכרים הנוגעת לנוסח חוזה השכירות ולגובה שכר הדירה. משרד השיכון לא פעל ליישוב המחלוקת עם שוכרים ציבוריים שאינם עומדים בתנאי השכירות ואף לא וידא שתיגבה התמורה ההולמת בגין השכרת הדירות.

במקום לזכאי דיור - משכירים לרבנות

בראש פינה הושכרו שתי דירות המיועדות לזכאי הדיור הציבורי ללשכות הרבנות המקומיות. משנת 1998 משכירה עמידר למועצה המקומית ראש פינה שתי דירות צמודות קרקע ממאגר הדיור הציבורי. המבקר מדגיש כי שתי הדירות יכולות להתאים לזכאים נכים וקיימת מצוקה קשה בזמינותן של דירות מסוג זה. בשנת 2006 ביקשה המועצה המקומית להעביר את הדירות על שמה, אך ועדת ההקצאות במשרד השיכון קבעה שיש להשכירן למועצה לחצי שנה ולאחר מכן הן יועברו לזכאים. אף שחלפו יותר משבע שנים מאז, הדירות עדיין מושכרות לרשות המקומית ומשמשות את לשכת הרבנות המקומית.

בביקורת נמצא עוד כי משנת 1990 השכירה עמידר לעיריית דימונה דירה בת ארבעה חדרים למגורי עובד בכיר של העירייה - יעד שאינו מותר על-פי נוהל משרד השיכון והבינוי. במהלך השנים האריכה עמידר את תקופת השכירות של הדירה בלי שקיבלה את אישורו של המשרד ומבלי שנדרשה לעניין מלאי הדירות בעיר ולשאלה אם יש זכאים שהדירה יכולה להתאים להם. רק בשנת 2010 דרשה עמידר מהעירייה להשיב את הדירה כדי שניתן יהיה להעביר אליה משפחה הזכאית לדיור ציבורי, אך עד סיום הביקורת לא נעשה דבר.

ומה עם הזכאים? (אילוסטרציה)

דירה נוספת שלא הושבה לדיור הציבורי היא דירת ארבעה חדרים שהשכירה עמידר לבית מלון במצפה רמון, המשמשת למגורים של עובדי המקום. בעקבות הביקורת דרשה עמידר מבית המלון להשיב לה את הנכס, אך גם במקרה זה עד סיום הביקורת לא נעשה דבר.

מחדל: 400 דירות מושכרות לא לזכאים

ואם מלון - אפשר גם להפוך דירה לדירת נופש. המבקר מצא כי בערד משמשת אחת הדירות כדירת נופש לעובדי עמידר. רק במהלך הביקורת, ולאחר כ-40 שנה שהדירה משמשת דירת נופש, סיכמו עמידר ומשרד השיכון כי הדירה תוחזר במהלך השנה למאגר הדיור הציבורי.

המבקר מצא גם אי סדרים בגביית שכר דירה לשוכרים הציבוריים. יותר מ-400 מהדירות שהמשרד משכיר שלא למגורי זכאים, מושכרות בניגוד לנוהלי המשרד בשכר דירה מופחת הנמוך מתעריף שכר דירה לדיירים עם חוזה. בנוסף נמצא כי למרות הזינוק החד במחירי הדיור, לרבות במחירי השכירות, לא עדכן המשרד במשך שנים את תעריפי שכר הדירה שקבע השמאי הממשלתי בשנת 2005.

המבקר העיר כי להותרת התעריפים על כנם יש ערך כלכלי רב, אולם אי עדכונם לא נבע ממדיניות שקבע המשרד, ואף לא מהחלטה מושכלת, אלא ממחדל.

תרומה לקהילה? לא אצל בני ישיבות

כמו כן נמצא בביקורת כי 685 מהדירות המושכרות לגופים ציבוריים משמשות למגורים של תלמידי תיכון, סטודנטים, תלמידים בישיבות הסדר, בישיבות תיכוניות ובאולפנות ושל אברכים בישיבות. המבקר מצא כי חלק מהדירות המשמשות למגורי תלמידים מוקצות להם בתמורה לתרומה לקהילה, אך לעומת זאת לומדים אחרים – כמו תלמידי ישיבות – מקבלים את הדירות בלי שיידרשו לתרומה כלשהי לקהילה.

ועוד במשרד השיכון והבינוי: מבקר המדינה מצא כי השר הקודם, אריאל אטיאס, נהג לקיים פגישות עבודה עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, ובהן נדונו פעמים רבות גם נושאים פרטניים הנוגעים לאדם, למוסד או לפרויקט ספציפי שהיו באחריותה של הרשות. בחלק מהמקרים שטופלו על-ידי אטיאס ולשכתו, היו ליקויים העולים לכדי פעולות החורגות מגדרי ההתערבות של השר בעניינים פרטניים של הרשות, ומעלים חשש כי התערבותו השפיעה על שיקול דעתה של הרשות.

המבקר סיפק כמה דוגמאות, ביניהן של בית כנסת בתל-אביב, שפעל משנות ה-70 ללא רשות הרשות. במאי 2001 ניתן פסק דין לפנותו. למרות זאת, פעל אטיאס כדי שהרשות תסכים לשינוי ייעוד הקרקע ובית הכנסת יוכל להמשיך לפעול במקום. השר הקודם, על-פי המבקר, פעל להסדרת פעילותם של שני בתי הכנסת שפעלו בניגוד לחוק וקיים פגישות עבודה עם מנהל הרשות בנושא. לדעת המבקר שפירא, היה על אטיאס להעלות את הנושא העקרוני במליאת מועצת המנהל, כדי שתדון בו ותקבע מדיניות אחידה לטיפול בבקשות דומות.

ליטל בר, פעילה בצוות דיור ציבורי, אמרה בעקבות פרסום הדו"ח: "זכאי הדיור הציבורי לא מקורבים לאף אחד, אין חבר כנסת שיעביר להם מפתח לדירה מתחת לשולחן והם גם אינם גרעין צעירים מבניה של האליטה שמקדם את פעילותו באמצעות סרטוני תדמית. בישראל 2013 יש חוק אחד לחזקים וחוק אחד לחלשים, ואיפה שהחזקים סרחו, החלשים משלמים את המחיר. כשאם במצוקה פולשת עם ילדיה לדירה ציבורית או אישה קשישה מסרבת להתפנות מהבית לרחוב, נציגים של עמידר מכנים אותה בפומבי בתקשורת 'עבריינית' או 'שקרנית', ואת האנשים שמתגייסים למאבק שלה גורמים קיצוניים שמבצעים הסתה. לחלק דירות ציבוריות למקורבים שלך- זו עבריינות, להגן על הילדים שלך מפני גורל של חיים ברחוב - זו הורות ראויה.לא מתקבל על הדעת מצב שבו העני נדרש לשמור על החוקים שפוגעים בו, כשהחזקים עושים ככל העולה על רוחם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי "המבקר צודק בביקורתו. עם זאת, הביקורת ברובה עוסקת בהקצאת דירות לפי הנוהל ישן אשר שונה בינואר 2012. השכרת דירות גם למי שאינו זכאי לדיור הציבורי מתנהלת זה קרוב ל-60 שנה. שר הבינוי והשיכון הורה לרשויות באזורי הביקוש לדאוג לפינוי המוסדות מן הדירות. במקומות שאינם אזורי ביקוש הרשויות התבקשו לרכוש את הדירות או לשלם שכר דירה ריאלי. רשות שלא תפעל על פי ההנחיות תוכרז כפולשת ויופעלו נגדה הליכים משפטיים".

עוד נמסר בתגובה כי "המשרד רואה בחיוב את הביקורת שערך המבקר בנשוא הקצאת נכסים לשוכרים ציבוריים. תהליך הביקורת שהחל בסוף שנת 2011 היווה זרז והאיץ את הטיפול בנושא זה, טיפול שהחל

מספר שנים לפני כתיבת הדוח על ידי המבקר. המשרד נקט וימשיך לנקוט מספר אפיקים כדי לשפר את הטיפול בדירות שהוקצו ליעדים ציבוריים ואף פועל להשבת הדירות לייעודם המקורי לטובת זכאי הדיור הציבורי. למשרד הושבו כבר כ-150 דירות שהוקצו בעבר שלא כדין והן הוקצו מחדש לטובת דיירי הדיור הציבורי".

במשרד ציינו גם כי "חשוב מאוד לציין כי כאלף דירות מתוך הדירות (2,300) שהמבקר מנה כדירות הדיור הציבורי המושכרות שלא לזכאים ולגופים ציבוריים שונים – אינן פוטנציאל ומעולם לא היו משויכות למלאי הדיור הציבורי. מדובר בכ-500 דירות שנבנו מלכתחילה כמוסדות ציבור על ידי המדינה בשכונות חדשות (עד לפני כשלושים שנה), כ-350 דירות כדירות סמך הצמודות לבתי חולים עבור הצוות הרפואי ולמעלה ממאה דירות שהוקמו על ידי המדינה בקיבוצים. כלומר, אלף מהדירות המתוארות בדוח כשייכות לדיור הציבורי, הוקמו מלכתחילה למטרות אחרות, ונמנות רק בטעות במחשבים כמלאי הדיור הציבורי, לשם רישומן כדירות בבעלות המדינה".

בהכנת הכתבה השתתף עומרי אפרים