מבקר המדינה דורש: לבדוק הזיהום בפגייה בשיבא
בעקבות חשיפת ynet כי עשרה מתוך 50 הפגים הנמצאים בפגייה בבית החולים תל השומר נשאים של חיידק עמיד, פונה מבקר המדינה למשרד הבריאות בדרישה להבהרות. "אפשר למנוע עד שלושה רבעים מהזיהומים, צריך להקטין את הליקויים המערכתיים המאפשרים זאת", הוא קובע
מה קורה בפגיות?
- שיבא: 10 פגים נדבקו בחיידק עמיד
- נולד לכם פג? כך תעזרו לו להדביק את הפערים
- דו"ח חמור: תמותת פגים בישראל - פי 2 מארה"ב
"בימים האחרונים התפרסם כי בפגיית המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר נמצאו עשרה פגים נשאים של החיידק העמיד ESBL-Ecoli", נכתב בפתח המכתב שנשלח בסוף השבוע לפרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, ולפרופסור זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא.
בהמשך המכתב מפרט המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי משרדו עסק בשנים האחרונות בזיהומים במרכזים הרפואיים השונים ככלל ובפגיות בפרט, וכי בדו"ח על הזיהומים ממאי 2013 צוין כי על פי נתוני המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות נאמד מניין הפטירות בישראל הקשורות בזיהום מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה או הרגישים לה "בכ-4,000-6,000 חולים בשנה".
על פי אותו תחשיב, מצוין במכתב, "אפשר למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים, דהיינו, כ-1,000 עד 4,500 פטירות".
באשר לפגיות, מציין המבקר כי בסוף 2012 טען משרד הבריאות כי היחידה הארצית למניעת זיהומים "מכינה חוזר בדבר תקנים למניעת זיהומים בפגיות".
המבקר ממליץ כי משרד הבריאות יגדיר את המדדים ואת היעדים למניעת זיהומים בפגיות, "למשל בקשר לאירועי אלח דם, כפי שמקובל במדינות מפותחות, ויוודא את השגתם באמצעים הנדרשים".
בבתי חולים רבים ובהם שיבא מבצעים זה שלוש שנים באופן שגרתי סקירה לנשאות החיידק העמיד. בסקירה השגרתית שנערכה לפני כשבוע בפגייה ובטיפול נמרץ פגים בשיבא נמצא כאמור כי עשרה מהם נושאים את החיידק העמיד. עם זאת, אף פג לא לקה בזיהום בדם או במחלה אחרת הקשורה לחיידק, ולכן לא הוחל טיפול אנטיביוטי. הפגים הועברו לבידוד והצוות הונחה להקפיד על אמצעי מיגון למניעת ההתפשטות.
על רקע הממצאים וההמלצות שעלו מדוח המבקר ונוכח ההדבקות בשיבא, דורש שפירא את התייחסות בית החולים ומשרד הבריאות לנסיבות המקרה בשיבא, לאופן שבו מתמודדים עם חיידקים עמידים בפגיות בכלל ולגבי החוזר שהובטח להכין.
כמו כן, מבקש המבקר את תשובת משרד הבריאות באשר להקטנת הליקויים המערכתיים שיאפשרו להקטין את מספר הזיהומים הנרכשים בבתי החולים.