חרף ההתנגדויות: אושר חוק הדיור הציבורי

ועדת השרים לענייני חקיקה הכריעה היום (א') במידה רבה את גורלם של עשרות אלפי זכאי הדיור הציבורי . הוועדה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, ושר השיכון, אורי אריאל, לתיקון חוק "הדיור הציבורי". החוק מאפשר את חידוש מכירת הדירות במערך הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן בהנחות גדולות, אולם באופן שיאפשר את הפניית הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי - לסיוע בשכר דירה. זאת, במקום לייעד את כל הכספים לקניית ולבניית דירות חדשות של דיור ציבורי כפי שמורה החוק, שהוקפא מאז חקיקתו ב-1998, כיום.

• באר שבע: סטודנטים יסייעו לדיירי הדיור הציבורי
• מחלוקת בקואליציה הפילה חוק הדיור הציבורי
• התור לדירות יתארך - מספר העניים יגדל
  

על פי החלטת ועדת השרים, יוגבל מספר הדירות שימכרו לזכאים בחמש השנים הקרובות ל-15 אלף יחידות דיור בלבד, ולאחר מכן ייבחן שוב יישומו של החוק. החוק עבר ברוב של שישה שרים שתמכו בהחלטה, בעוד שרי ישראל ביתנו נמנעו ושרת המשפטים ציפי לבני התנגדה. נזכיר כי באוגוסט האחרון ההצעה נפלה בוועדה בעקבות התנגדות של שרי ישראל ביתנו והתנועה.

"יצאנו היום לדרך שתיתן פתרונות לדיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ריאלי לזכאים. אחרי שנים ארוכות, סוף-סוף יוכלו הדיירים לרכוש נכס שיהיה באחריותם ובבעלותם המלאה, וכך נשפר את מעמדם הכלכלי והחברתי. חידוש מכירת הדירות היא מתן הזדמנות לדיירים לצאת לעצמאות. הדיירים לא יהיה תלויים עוד בדירה של הדיור הציבורי אלא בעצמם", אמר השר אריאל.

קריסתו המתמשכת של מערך הדיור הציבורי תועדה בדו"חות מבקר המדינה והכנסת. על פי אותם דו"חות, סובל המערך ממחסור באלפי דירות לזכאים, מתחזוקה לקויה ומקריטריונים נוקשים שמותירים אלפי משפחות עניות מחוץ למעגליו.

קבינט הדיור הלאומי קבע בחודש יוני כי "חוק הדיור הציבורי", שהוקפא במשך 15 שנה על ידי משרד האוצר, ייכנס שוב לתוקפו. לפי החוק המקורי, כ-65 אלף דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהנחה של 90%-50%. הכסף שייאסף ממכירת הדירות ישמש לרכישת דירות לזכאים חדשים. עם זאת, מצא דו"ח מבקר המדינה כי כ-2.5 מיליארד שקל מכספי דירות שנמכרו שימשו למטרות אחרות.

כעת, במסגרת ההחלטה לחדש את החוק, ביקשו באוצר ובשיכון לעבור ממודל של מתן דירות לזכאים לשיטה של סיוע בשכר דירה. הכסף שיצטבר ממכירת הדירות יעבור לקרן מיוחדת שתממן את תחזוקתן, רכישה מועטה של דירות חדשות וכן סיוע מוגדל לזכאים. בשני המשרדים מתעקשים שתיקון החוק ישרת את השכבות המוחלשות בצורה הטובה ביותר.

"המשמעות - חיסול הדיור הציבורי"

הצעה זו עוררה מחלוקת קשה, ובטרם הכרעת הוועדה פנו לשרים ראשי שדולת הדיור בכנסת - חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מירי רגב (הליכוד), אילן גילאון (מרצ) ואיציק שמולי (עבודה), וקראו להם להתנגד להצעה, שמשמעותה לדבריהם - חיסול הדיור הציבורי.

בפנייתם לשרים, נימקו ראשי השדולה את הסכנות שבהפניית כספי הדיור הציבורי לסיוע בשכר דירה: "מנסיוננו ומניסיונם של ארגונים חברתיים המלווים דיירי וזכאי דיור ציבורי, עולות בעיות רבות ממודל הסיוע בשכר דירה, ורבים מאלה המקבלים סיוע לא מצליחים לשכור באמצעותו דירה. חמור מכך, הסיוע בשכר דירה עלול לגרום לעלייה במחירי השכירות", כתבו.

לדבריהם, הסיוע בשכר דירה "הופך את הזכאים לו לצינור העברת כספים אל בעלי דירות פרטיים, אינו מספק ביטחון ביתיות והגנה לאנשים אשר להם הוא אמור לסייע, לא פותר את בעיית הדיור החמורה עבור מי שלא נמצאו זכאים עד היום לדיור ציבורי, ומייצר גטאות של עוני. הוא יגרום לעליית מחירי הדיור ויחסל את מאגרי דירות הדיור הציבורי, שהם מוצא אחרון עבור רבים".

"משמעות התיקון לחוק היא חיסול הדיור הציבורי בישראל, והחלפתו במודל השנוי במחלוקת של סיוע בשכר דירה", סבורה ספיר סלוצקר, פעילת צוות דיור ציבורי - התארגנות של פעילים חברתיים העוסקת בנושא. לדבריה, "העברת התיקונים בחוק הדיור הציבורי, מעקרת אותו מתוכן והופכת אותו לכלי לריסוק שאריות מנגנון הדיור הציבורי".

גם שרת המשפטים, ציפי לבני, הביעה את התנגדותה לאישור התיקון ולחוק ואמרה כי "הסעיף הזה יקטין עד שיחסל את הדיור הציבורי בישראל. יש בכך כדי למנוע מרבים את החלום של מימוש זכות קניינית על דירה שהם חיים בה שנים רבות. אני בעד ההצעה, אבל מתנגדת לסעיף השכירות. ההצעה הזו עם הסעיף הזה היא אידיאולוגית וצריך לומר את זה - זו הצעה שהיא נגד דיור ציבורי, זו הצעה שעלולה להשאיר אנשים ברחוב".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', הוסיפה כי "הצעת לפיד שאושרה היום היא פוגענית, מזיקה ואטומה. זהו שינוי חקיקה המייבש ומחסל סופית את חוק הדיור הציבורי הנפלא והצודק שחוקק בשעתו ח"כ רן כהן. המעבר מדיור ציבורי באחריות המדינה, לסיוע בשכר דירה לנזקקים - משמעותו צמצום הסיוע והפיכתו לעוד מקור תקציבי לכיסוי הגירעון על גבם של החלשים ביותר בחברה. זו דוגמא עצובה לכך שהמדינה מסירה מעצמה אחריות לאומית, והופכת להיות לשכת סעד".

ואולם, לא כולם מתנגדים לחקיקה החדשה: "הגיע הזמן להודות שצריך לבנות מודל חדש של דיור ציבורי, כזה שאינו מקבע את הזכאים בגטאות ומשלב אותם במגורים יחד עם אוכלוסיות חזקות יותר", אמר ל-ynet רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד המסייעת לאוכלוסיות מוחלשות.

לדברי מלמד, "חובת המדינה לדאוג למנגנון מתאים לניהול השכרה ארוכת טווח, להקים מינהלת שתערוב לזכאים מול משכירי הדירות ולדאוג לכך שמשך השכירות יעמוד על עשרות שנים. בעבר היה בארץ נהוג מודל 'דמי המפתח'. התאמת מודל זה לתקופה בה אנחנו חיים יכול בהחלט לספק לזכאי הדיור הציבורי את קורת הגג אותה מחוייבת המדינה להעניק להם".