משפט שדה: הגיע הזמן לבית דין לסביבה

"אחד האתגרים החשובים ביותר של ימינו (בעולם ובישראל) הוא זה של איכות הסביבה", קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. מורכבות המשפט הסביבתי מחייבת התמחות והעמקה מקצועית ולפיכך נשאלת השאלה מהי הדרך הנכונה להכריע בסכסוכים סביבתיים - האם לשמור על המצב הקיים שבו דנים שופטים מערכאות שונות בענייני סביבה, או שמא יש מקום להקמת בית משפט לענייני סביבה בישראל?

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : שמור על העולם ילד: למה צריך ביה"ס ירוק?

זהירות, כספית: כל סכנות המתכת הרעילה

הלוגואים האבודים של החברה להגנת הטבע

איך שגלגל מסתובב: תעשיית מיחזור הצמיגים

תחום הסביבה מורכב ובו דבר קשור בדבר. לדוגמה, מי שעוסק בשפכים צריך להבין בפסולות בכלל, במים, בכימיקלים, בהשפעות השפכים על קרקע ועל מי תהום וגם להיות בקיא בהשלכות שיש למזהמי אוויר והטיפול בהם על השפכים. בנוסף, הכרעה בנושאים סביבתיים מחייבת מחד ראייה רחבה הנוגעת לעקרונות על סביבתיים כמו עיקרון הזהירות, קיימות, המזהם משלם,  הטכנולוגיה הטובה ביותר (BAT). מאידך הכרעה בנושאים אלו מחייבת הכרה של תהליכים תעשייתיים ספציפיים ושל אילוצים בייצור, דיגום ואנליזות במעבדות.

מונחים כמו BOD ,COD, הגבה, מט"ש, פלוקולנטים, אירובי, אנאירובי, תמלחת, קולחין ורבים אחרים הם שפת היומיום בתחום השפכים. מי שמונחים אלו אינם שגורים בפיו ומשמעויותיהן המשפטיות אינן נהירות לו יתקשה להכריע משפטית בסוגיות אלו.

פיצול חסר היגיון בין הערכאות  

שופטים שידונו בתיקים בנושאי חומרים מסוכנים או קרינה, לדוגמה, ישקיעו זמן קצר בהרבה בתיק הבא שיגיע אליהם בנושאים אלו ומן הסתם מערכת המשפט תצא נשכרת והזמן השיפוטי היקר ינוצל ביעילות. עורכי הדין שיופיעו בפניהם יידעו כי מושכלות יסוד בתחום הסביבה נהירות וניהול התיק יתמקד במהות ולא בהכרת בהכנת תשתית בסיסית להכרות עם הנושא.

התעשייה שעניינה יתברר בפניהם תדע כי השופטים מכירים את מערכות הייצור ואת אילוציהן ההנדסיים והתפעוליים. גם המשרד להגנת הסביבה יידע שהשופטים מבינים את החשיבות של נושאי הסביבה ומקומם בסדר היום הציבורי.

דומה אם כן, שלכל "השחקנים" בתחום זה יש אינטרס מובהק שסכסוכים בתחום הסביבה יידונו בפני שופטים שזו מומחיותם. במספר מדינות בעולם (ניו זילנד, אוסטרליה, חלק ממדינות סקנדינביה, ארה"ב ועוד) הפתרון שנבחר היה הקמת בית משפט סביבתי ייעודי שאליו מנותבים כל או מרבית נושאי הסביבה. אולם, נראה כי במציאות הכלכלית של היום פתרון זה אינו ישים במדינת ישראל.

שפכים. השופטים צריכים ללמוד את הנושא(צילום: עידו ארז)

אצלנו נהוגה חלוקה של תיקים סביבתיים בתוך כל בית משפט לשופטים אשר צברו ניסיון בתיקים מתחום הסביבה. הבעיה העיקרית בגישה זו קשורה לחקיקה סביבתית המכתיבה פיצול חסר היגיון בין הערכאות אליהן מנותבים סכסוכים סביבתיים.

לדוגמה, בסוגיות של חומרים מסוכנים או של זיהום ים, חלק מהנושאים מנותבים, על פי החוקים הרלוונטיים, להכרעה בבג"ץ, חלק לבתי משפט השלום וחלק לבתי המשפט המחוזיים. באופן זה, מספר התיקים הסביבתיים המועברים לכל שופט בבתי המשפט השונים מצטמצם וההתמחות בתוך כל ערכאה עלולה להיעלם בתוך שלל התיקים האחרים בהם דנים שופטים אלו.

כתובת אחת 

פתרון לבעיה בטווח המיידי עשוי להיות ריכוז כל התיקים בערכאה אחת. אם כן, צעד מתבקש ראשון הינו שינוי חקיקה, אשר ינתב את ההכרעות בתיקים הסביבתיים לאחת מהערכאות בתוך מערכת המשפט הישראלית הקיימת ויאפשר לשופטים בערכאה זו לצבור ניסיון והתמחות אמתיים בנושאים אלו.

ישנו גם פיתרון אפשרי לטווח הבינוני - הרחבה הדרגתית של סמכויות בית הדין למים. כבר

בשנת 1959, עם אישור חוק המים בכנסת, הוכר הצורך בהקמת ערכאה שיפוטית ייחודית אשר תתמחה בהכרעה בסכסוכי מים. כך הוקם בית הדין למים שהינו בית דין ארצי המהווה חלק מבית המשפט המחוזי בחיפה.

נכון להיום, סמכויות בית הדין למים מצומצמות בעיקר לעררים על החלטות מנהליות של מינהל רשות המים ובפועל ההכרעות במרבית נושאי המים מתבצעות בערכאות אחרות. לעניות דעתי, במסגרת שינוי החקיקה יהיה זה נכון להרחיב את סמכויות בית הדין למים לסוגיות נוספות הקשורות למים, כמו הזרמות שפכים אל מערכות הביוב וטיפול בקולחין.

בית הדין למים יכול להפוך לבית משפט לאיכות סביבה, אשר יכריע בסכסוכים בכל תחומי הסביבה ובכל ההליכים המשפטיים הסביבתיים - פליליים, אזרחיים ומינהליים. מורכבות הנושאים, המסה המצטברת של ההליכים משפטיים בתחום הסביבה וההתגברות הצפויה שלה על ציר הזמן, כמו גם חשיבותו הרבה של הנושא והנגיעה שלו לעקרונות יסוד, מצביעים על כך שיהיה זה נכון להקצות לתחום הסביבה בית משפט ייעודי.