אופנת קיץ 2014 / הטרנדים בעולם הכדורגל
המונדיאל מתקרב בצעדי ענק - והנבחרות הגדולות כבר מספקות לנו הצצה ראשונה לטרנדים החדשים ולשינויים הטקטיים בעולם הכדורגל. אורי קופר עושה לכם סדר. "הכל מקצועי"
בשנת 2010 ערכה חברה המתעסקת בניתוח כדורגל כנס לאנשי מקצוע. הכותרת הייתה "שינויים בעולם הכדורגל". דיברו שם על הבדלים בשיטות לחץ והדרישות החדשות מהקשר האחורי. שאלו האם ה-4-4-2 מת ולאן נעלמו שחקני האגף הקלאסים. דנו והתווכחו בעניין טרנדים מקצועיים חדשים - מה יחזיק מעמד ומה יתנדף. בסוף, בשביל קצת יחסי ציבור, פנו לפאביו קאפלו, שכלל לא נכח בכנס, ושאלו לדעתו. "חכו למונדיאל", אמר מי שהיה אז מאמן אנגליה, "לא הרבה יותר פשוט לראות מה יקרה שם?!"
כן, המונדיאל (ובעצם גם יורו) הוא המקום הטוב ביותר לצפייה בשינויים ובטרנדים מקצועיים שמתרחשים בעולם הכדורגל. אלה לאו דווקא נולדים בטורניר הגדול, אבל חודש של כדורגל מרוכז במינון גבוה מבליט ומרחיב את הדיבור על מה שקורה במשחק. ועכשיו, כשאנחנו נמצאים ממש בימי ההכרעה של שלב המוקדמות, אפשר כבר לראות, בעיקר במבט בנבחרות הבולטות, על מה נדבר לקראת, ובמהלך, הקיץ הקרוב.
מאמני הנבחרות לא ממציאים את הגלגל. הם לוקחים את מה שעובד עם השחקנים שלהם ברמת הקבוצות ומיישמים אותם. כך היה, למשל, עם שיטת המשחק של ספרד או איטליה ביורו האחרון, טורניר שטרנדים טקטיים רבים בו הביאו למה שאנחנו רואים היום. וכך, כשהנבחרות הגדולות הולכות לקיים מחר את המשחק הרשמי האחרון שלהן עד שתגיע הבמה המרכזית בברזיל, פעולות מסוימות של שחקן מקבלות פתאום שם חדש והוראות טקטיות שכבר ראינו בעבר מתחדדות וזוכות לכינוי. ויש כמה דוגמאות בולטות.
מי מפחד מהפליימייקר
שינוי תפקוד עושה המשחק הביא בשנים האחרונות לעלייתו של הפליימייקר האחורי. עלייה שהגיעה לשיאה ביורו 2012, שם שני הפליימייקרים האחוריים הטובים בעולם, צ'אבי ופירלו, נפגשו בגמר. והם לא היחידים.
רוב הקבוצות והנבחרות המובילות הניחו את כובד המשקל שלהם על הקשר האחורי או המרכזי. השינוי המהותי הזה, שהפך ממגמה לדרך חיים, הוביל ללוגיקה הבאה: אם הפליימייקר האחורי הוא בסיס שיטת המשחק אז עצירתו היא הדבר החשוב ביותר. וכך נולד לו תפקיד חדש - הסופוקו.
משמעות המילה סופוקו (SUFFOCO) בלטינית - ולמרות הקונוטציה אין קשר לסופוקליס שחורציאניטיס - היא "חונק", וזה בעצם משמעות התפקיד. מדובר בשחקן שתפקידו הוא לחנוק את אפשרויות ניהול המשחק של הפליימייקר האחורי. למנוע קווי מסירה אליו וממנו.
לא מדובר בתפקיד חדש במגרש, אלא באוסף הוראות ששחקן שממוקם בעמדה התקפית צריך לבצע. זה יכול להיות, כמו מריו מנדזוקיץ' בבאיירן מינכן, חלוץ שמועדף בהרכב בזכות היכולת שלו לחנוק את הפליימייקר, אבל בדרך כלל משתמשים במונח כששחקן מועבר לעמדה קדמית יותר במיוחד בשביל המשימה. גרזן קדמי, אם תרצו.
התפקוד בנבחרת של קשר ניגריה, ג'ון אובי מיקל, שבצ'לסי משחק קשר אחורי, מראה את זה יפה, אבל הדוגמה הבולטת ביותר היא מרואן פלאיני בנבחרת בלגיה. הרכש החדש של מנצ'סטר יונייטד הוא לא קשר התקפי קלאסי, ובטח לא חלוץ, אבל משחק לפעמים ממש בהתקפה רק כדי לחנוק את ניהול המשחק של היריב. עוד סיבה בזכותה בלגיה תגיע רחוק מאוד במונדיאל.
הליברו מת. יחי הליברו החדש
שחקני העבר, גארי נוויל וג'יימי קראגר, עובדים היום ברשת "סקיי" ויחד הם יוצרים את פרשנות הטלוויזיה הטובה ביותר בעולם הכדורגל. נוויל וקראגר גם נוהגים להתווכח. לא מזמן, בוויכוח על חשיבות המגן לקבוצה, קראגר עקץ עם "אף ילד לא משחק כדורגל כדי להפוך לגארי נוויל" (צפו בקטע המצורף).
בדיון אחר, סביב נבחרת אנגליה, נוויל החזיר כשאמר שהמשחק משתנה והיום בלם לא יכול להיות שחקן הגנה אפור, כמו קראגר, אלא הוא חייב גם להיות חלק משמעותי ממשחק ההתקפה. ופה, בעימות המשעשע הזה, עלתה בסופו של דבר המסקנה הבאה: הליברו, זה שמותו נקבע לפני עשרים שנה, חזר לחיים.
צפו בקראגר עוקץ את נוויל
אנחנו לא מדברים פה על בקנבאואר, בארזי או זאמר, ששיחקו מאחורי שני בלמים, אלא על "הליברו המודרני". זה שעולה עם הכדור להתקפה למרות שהוא משאיר חור מאחור. העובדה שהכדורגל היום מאופיין בעומס במרכז המגרש הביאה לכך שהבלם לא נדרש רק להשתתף במשחק המסירות אלא גם לצאת עם הכדור בעצמו אל תוך חלק המגרש של היריב כדי ליצור יתרון מספרי.
ופה לא מסתיים הסיפור. הנבחרות המובילות לקחו זאת צעד קדימה וכדי לצאת להתקפה מהר יותר לשני הבלמים יש (בתנאי שהיכולת קיימת אצלם) חופש פעולה ותנועה. או בקיצור: ליברו כפול. פיקה וראמוס בספרד. קייליני ובונוצ'י באיטליה, טיאגו סילבה, דויד לואיז ודאנטה בברזיל. מי שאין לו את הכלים האלה נשאר מאחור - כמו אנגליה, כמו שאמר נוויל.
הזיוף המנצח של מסוט אוזיל
מונח הכדורגל שרשם את אחוז העלייה הגבוה ביותר בחיפוש בגוגל בשנה שעברה (מוזר, אבל מסתבר שיש בדיקה כזו) הוא "FALSE 9 " - החלוץ המזויף. ליונל מסי מבצע את התפקיד, איך לא, בדרגת אומנות, כשהוא יוצא מהעמדה שלו ויורד אחורה, וכך גורר איתו שחקן הגנה ומפנה שטח לשחקנים אחרים. דל בוסקה לקח את זה צעד קדימה ביורו, כשהציב למעלה את ססק פברגאס ובעצם הציג כדורגל ללא חלוצים קלאסיים.
בחודשים הקרובים נמשיך לשמוע על החלוץ המזויף, בטח בנבחרת ספרד שם מיצ'ו מקבל את התפקיד, אבל אם אפשר "לזייף" את עמדת החלוץ למה אי אפשר לנסות לעשות זאת בעמדות אחרות? וכך צצו להם רעיונות חדשים, שנוגעים, בעיקר, לקשר ההתקפי וקיבלו את השם הכולל "10 מזויף". ההצלחה הגדולה ביותר היא של מסוט אוזיל בנבחרת גרמניה.
התנועה של אוזיל, שהיתה קיימת אצל שחקנים אחרים עוד לפניו, מכונה היום "כנף במרכז" (CENTRAL WINGER) והוא הביא את התנועה הזו לשלמות בתקופתו בריאל מדריד. במשך שנים אוזיל שיחק בנבחרת גרמניה כקשר שנשאר בעיקר באמצע, אבל היום הוא מבצע גם בנבחרת את ההוראות החדשות.
ההבדל הוא בעצם תזוזה בלתי פוסקת ממיקומו המקורי במרכז לאגפים, בין הבלם למגן, שם הוא גם יכול ליצור יתרון מספרי וגם למשוך איתו שחקן הגנה, מה שיפנה מקום לשחקנים אחרים שמצטרפים מאחור.
צפו בסרטון המסביר מהו "כנף במרכז"
לתשומת לב הקורא גוטמן
גרמניה, ספרד, איטליה וברזיל הן רק חלק מהנבחרות שמבליטות את המגמות החדשות בכדורגל. הן עושות זאת, כמובן, גם מפני שיש להם את השחקנים המתאימים. אבל אפילו נבחרת ישראל, תתפלאו לשמוע, יכולה להתאים עצמה לסגנון הכדורגל המודרני. טל בן חיים, ובעיקר איתן טיבי, הם בלמים שיודעים לצאת עם הכדור קדימה ויכולים לשמש כליברו מודרני.
מהראן ראדי, אם ישחק כקשר הקדמי מבין השלושה במרכז (עשה זאת הרבה לפני שזהבי הגיע למכבי), עשוי להיות סופוקו מעניין. לתפקיד שחקן הכנף במרכז יכולים להיכנס ערן זהבי ובהיעדרו ליאור רפאלוב. נבחרת ישראל לא תהיה במונדיאל, אבל עדיין אפשר לצפות בפורצי הדרך וללמוד מהם. כי אם רוצים לדעת מה "חם" בכדורגל העולמי הכי טוב זה לחכות למונדיאל, בדיוק כמו שאמר קאפלו.
המדור "הכל מקצועי" מתפרסם בימי שני
רוצים לדבר על כדורגל? עקבו אחרי אורי קופר בטוויטר
לתגובות והצעות אפשר גם במייל: ori-c@yedioth.co.il
לפנייה לכתב/ת 
