אגד ויתרה על קווים, והמשיכה לקבל עבורם כסף
חברת האוטובוסים הגדולה קיבלה מאות מיליוני שקלים שלא הגיעו לה, כך טוען מבקר המדינה. בין היתר זכתה לפיצוי של 88 מיליון שקלים על העברת קווים שנותרו בבעלותה
דו"ח המבקר קובע - הסכמי סובסידיה ותחרות שנחתמו עם אגד הכניסו לחברה מאות מיליוני שקלים, בזמן שפקידי משרדי התחבורה והאוצר לא הבינו את ההסכמים ולא בדקו את תועלתם.
למשל, בשנת 2000 נחתם הסכם עם אגד, ולפיו 25% מקווי השירות שלה יועברו למפעילים חדשים של תחבורה ציבורית. אלא שסכום הסובסידיה - תמיכות כספיות שמעבירה המדינה לקופת החברה - לא קטן בהתאם לשינוי. לפי דו"ח המבקר, אם הייתה המדינה מפחיתה את התמיכות בהתאם לחישוב ראוי של היקף פעילות החברה, סכום הסובסידיה היה קטן בכ-380 מיליון שקלים בשנה.
והנה עוד דוגמה להטבות שקיבלה אגד במהלך השנים. בהסכם מ-2010 נקבע כי כ-20% מקווי שירות נוספים שיפתחו לתחרות, יועברו לחברה בת של אגד ("אגד תעבורה") ללא תחרות וללא מכרז. למרות זאת, באותו הסכם גם נקבע כי המדינה תשלם לאגד פיצוי בגין העברת הקווים בסך 88 מיליון שקלים, וזאת למרות שהקווים נשארו למעשה בבעלותה.
ומה הסיבה לליקויים כה רבים בהסכמים שנחתמו עם חברת אגד? "ההסכמים מנוסחים בשפה מסובכת, עשויים טלאי על טלאי, ורק מי שהשתתף בעצמו במשא ומתן יכול להבינם", קובע המבקר. "במשרדי האוצר והתחבורה קיימת תחלופה גבוהה של עובדים, ובמועד הביקורת גם נציגי הממשלה לא התמצאו בהסכמים ולא ידעו להסביר את הסעיפים המתבססים על נתונים היסטוריים, וכיצד נקבעו".
על פי המבקר, השילוב של הסכמים מסובכים וחוסר ידע מצד פקידי הממשלה, גורם לתוצאה חמורה - "חתימה על מסמך שאינו ברור ומפורש דיו עלולה לפתוח פתח לתשלומים מיותרים, חילוקי דעות וניצול לרעה של חסרון הידע על ידי גורמים בתוך המערכת ומחוצה לה". יתרה מזאת - חלק משמעותי מפעילות הבקרה והפיקוח מועברת לידי חברות פרטיות, ולדעת המבקר מצב זה "עלול לפגוע ביכולת הבקרה ויוצר תלות בגורמים חיצוניים".
1.5 מיליארד, בלי עבודת מטה
מלבד בעיית ההבנה של ההסכמים (או ליתר דיוק, היעדר ההבנה), מבקר המדינה מבהיר כי משרדי הממשלה כלל לא בדקו אם יש תועלת כלכלית בהסכמים שנחתמו עם אגד לאורך השנים. לליקוי זה אפשר למצוא שתי סיבות עיקריות - במהלך המשא ומתן מול אגד לא נקבעו יעדים שאמורים להתממש כתוצאה מהחתימה על ההסכם, ובנוסף לא נערכו תחשיבים הבודקים את עלות ההסכמים מול התועלת הצפויה.
"משרד התחבורה ומשרד האוצר לא השוו ביסודיות את העלות של ההסכמים לעומת התועלת שתצמח מהם", מסביר המבקר, "(הם) הסתפקו בהערכות כלליות למרות הסכומים הגבוהים שעמדו על הפרק, ולא הציבו יעדים להשגה במשא ומתן". ולהתנהלות זו, כך מציין המבקר, יש מחיר ברור - "בהסכמים שולמה לאגד סובסידיה בסכומים ניכרים, בלא עבודת מטה מסודרת שתברר את מידת ההצדקה בתשלומם".
בעניין זה ראוי לזכור מה היקף "הסכומים הניכרים" שמשלמת המדינה לאגד מדי שנה. המבקר מציין כי "לפי נתוני אגד, הסכומים ששולמו לה מתוקף ההסכמים (תחרות וסובסידיה, ש.ה) עם המדינה בגין שנת 2011 עמדו על כ-1.5 מיליארד שקלים". סכום זה כולל סובסידיה ישירה לתעריפי הנסיעה באוטובוסים, אך אינו כולל תשלומים בסך כולל של כ-300 מיליון שקלים, המועברים ממשרד הביטחון והמשטרה בגין נסיעות חיילים ושוטרים.
יש לציין כי בהתייחסות חריפה לתשלומים שמעבירים משרד הביטחון והמשטרה לחברת אגד, מבהיר המבקר כי לגופים אלה "אין מידע מדויק על העלות האמיתית של נסיעות החיילים, השוטרים והסוהרים". בשירות בתי הסוהר אף הסבירו למבקר כי "במצב הנהוג היום, המבוסס על תשלום גלובלי, יתכן שהשירות משלם לאגד יותר מעלות הנסיעה בפועל".
פחות קווים, אותה סובסידיה
בין 1996 ו-2010 חתמה המדינה על ארבעה הסכמים עם חברת אגד - שני הסכמי סובסידיה, ושני הסכמי תחרות. על פי דו"ח המבקר, בכל אחד מההסכמים אפשר למצוא ליקויים חמורים, שתוצאתם הסופית היא תשלום של מאות מיליוני שקלים ללא הצדקה או בדיקה מספקת. שתי דוגמאות מייצגות ויקרות במיוחד, אפשר למצוא בהסכמי התחרות - הסכמים שנועדו להעביר חלק מפעילות אגד לחברות אוטובוסים חדשות.
למשל, בהסכם שנחתם ב-2010 נכלל מנגנון התחשבנות פיננסית בין המדינה ואגד, שנועד להתאים את היקף הסובסידיה להיקף הפעילות לאחר פתיחת קווי שירות לתחרות. אלא שעל פי דו"ח המבקר, המנגנון שנבחר הביא לכך שאגד "לא תושפע מכך שקוויה מצטמצמים ב-15%, ותזכה לסובסידיה דומה לזו שקיבלה לפני שמפתחו הקווים לתחרות".
ומתברר כי לליקויים בחישובי היקף הסובסידיה יש היסטוריה ארוכה. גם בהסכם התחרות הראשון שנחתם עם החברה, בשנת 2000, נמצא כי המדינה ערכה חישוב שבפועל לא הקטין כראוי את הסובסידיה שקיבלה חברת אגד, וזאת למרות שמפעילותה נגרעו קווי שירות רבים. המבקר מבהיר כי "הסובסידיה השוטפת אמורה הייתה לקטון לפחות בכ-380 מיליון שקלים, אך ההפחתה לא בוצעה במלואה".
אגב - באגד, משרד התחבורה ומשרד האוצר הסבירו למבקר המדינה כי בעקבות הסכם התחרות "לא חלק פיחות של ממש בהוצאות האגודה (חברת אגד)". אלא שהמבקר מציין כי ההסכם בין אגד והמדינה מתפרש על פני שנים רבות, ובתקופה זו ראוי היה לעדכן את אופן החישוב. "עדכון כזה לא נעשה", מבהיר המבקר בהמשך הדו"ח.
"לא היה מקום לפצות את אגד"
בהסכם שנחתם בין המדינה ואגד ב-2010, נכלל פיצוי בסך של כ-50.6 מיליון שקלים בגין פתיחת "קווי מהדרין" לתחרות. ומה הבעיה בכך? על פי דו"ח המבקר, בין 2000 ו-2008 "אישר משרד התחבורה לאגד לבצע שינויים בקווים ישנים ולהפעיל קווים חדשים, לרבות קווי מהדרין המשתים את הציבור החרדי. הקווים החדשים אושרו וניתנו לאגד בלא מכרז ולא הוגדו בהסכמי התחרות".
וכך למעשה העניקה המדינה לחברת אגד פיצוי עבור קווים שמלכתחילה אמורים היו להיפתח לתחרות. "(הקווים) אינם אמורים להיכלל במניין קווי אגד שנפתחים לתחרות", מציין מבקר המדינה, "ולא היה מקום לפצות את אגד על גריעתם ממנה". אגב, בהסכם מ-2010 קיבלה אגד סכום נוסף של כ-45 מיליון שקלים עבור הקמת מערכת כרטוס חכם משותפת לכל חברות האוטובוסים. זאת, למרות שבהסכם מ-2005 ממילא התחייבה לעשות זאת.
נושא נוסף המופיע דו"ח המבקר וקשור בעקיפין לקווי המהדרין, הוא מדיניות משרד התחבורה בכל הנוגע לתעריפי הנסיעה באוטובוס. וכך מתייחס לנושא המבקר - "מערך התעריפים מסורבל, ולעתים רבות נעדר היגיון פנימי... בין האזורים, ולעתים אף בתוכם, קיימים פערי מחירים ניכרים... מבנה התעריפים הקיים מפלה בין הצרכנים". כך מתאפשר מצב שבו קיים פער בתעריפי הנסיעה בשני קווים שונים, היוצאים מאותה תחנת מוצא ומגיעים ליעד זהה.
תופעה זו מוכרת בין השאר בקווי המהדרין, ואף הובילה להגשת תביעה ייצוגית נגד חברת אגד. בתשובת משרד התחבורה למבקר המדינה, מבהירים שם כי מדיניות התעריפים בתחבורה הציבורית נבחנת "בימים אלו". יש לציין כי תשובה דומה הועברה לבית המשפט, בדיונים שנערכו בעניין התביעה הייצוגית נגד אגד.
תגובת משרד התחבורה: "במסגרת ההסכם להוצאת קווים לתחרות שנחתם בין הממשלה לבין אגד התחייבה אגד בין השאר להקים מערכת כרטוס, בהתאם לדרישת הממשלה, ועל פי אבני דרך שנקבעו. במסגרת זאת, התנתה הממשלה העברת חלק מהתשלומים בגין ההסכם, בעמידה באבני הדרך שהוגדרו בהסכם.
"המשרד קיבל את הערת המבקר והנחה את חברות האוטובוסים בהתאם. כמו כן, אושר נוהל שיבטיח את קיום ההנחיות שנקבעו בימים אלה פרסמו חברות האוטובוסים מכרזים לרכש אוטובוסים בהליך תחרותי מלא.
"הקמת המסלקה נמצאת בימים אלה בעיצומה והיא צפויה לפעול במלוא היקפה במהלך השנה הבאה. עד להשלמת המסלקה פעל משרד התחבורה להסדרת מערך הכרטוס באמצעות הסדרי כרטוס פעלתניים עם כל מפעיל, במטרה להבטיח מתן שירות לציבור הנוסעים גם בתקופת הביניים".
לפנייה לכתב/ת 
