מין, ניצול ופרוטקציות. ניצב ניסו שחם נאשם
כתב האישום החמור שהוגש בצהריים נגד מפקד מחוז י-ם לשעבר במשטרה מתאר דפוס שיטתי של ניצול סמכות: כיצד קירב אליו שוטרות צעירות הכפופות לו, פיתח איתן קשרים מיניים - וטיפל בבקשותיהן לקידום או למימון לימודים. הפגישות הלוהטות: ברכב, בבית של אמא - ואפילו במשרד המשטרתי
ממח"ש נמסר כי כתב האישום, שהוגש בהמשך לסדרת דיונים שנערכו עד לאחרונה במח"ש ובלשכת פרקליט המדינה, מתאר כיצד במהלך שירותו כקצין בכיר במשטרת ישראל בתפקידים פיקודיים בכירים יצר ניצב שחם קשרים אינטימיים ובעלי אופי מיני עם שוטרות צעירות, על פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות אליו, וזאת בניגוד לחובות ולכללים החלים עליו כעובד ציבור וקצין משטרה בכיר.
למרות האמור, כך טוענים במח"ש, ניצב שחם לא נמנע מלקבל מעת לעת החלטות בעניינן של אותן שוטרות, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים ותלוי במוצא פיהן לשמירת סוד היחסים. בנוסף מפרט כתב האישום עבירות נוספות של מעשה מגונה בשוטרת, בלא הסכמתה, הטרדה מינית של שוטרת אחרת תוך ניצול מרות וביצוע מעשה מגונה בשוטרת נוספת תוך ניצול מרות.
על פי כתב האישום, כללו הקשרים החריגים בין ניצב שחם לשוטרות הזוטרות, התקשרויות טלפוניות אינטנסיביות, מפגשים מיניים מזדמנים וקשר אינטימי מתמשך, שהתקיים הן במהלך שגרת עבודתם של הקצין ושל השוטרות הזוטרות - לעיתים במשרדו של שחם או ברכב או במתקן משטרתי - והן מחוצה לה, בביתו הפרטי, בבית אמו ובמקומות שונים בארץ.
את חלק מהשוטרות הזוטרות הכיר ניצב שחם לאחר שבתוקף תפקידיו וסמכויותיו, בעודו משמש כממונה עקיף עליהן, באו בפניו, מעת לעת, כדבר שבשגרה, בקשות שונות שלהן - בנוגע לאיוש תפקיד שבו חפצו, יציאה ללימודים ומימונם, מעבר ליחידה אחרת במשטרה, החשת מעבר כזה וכיו"ב. לבקשות אלה - בהן החליט הנאשם כחלק מתפקידו ובמסגרת סמכויותיו - היתה משמעות רבה עבור השוטרות הזוטרות. חלקן של השוטרות אף נקלעו למצוקה ונזקקו מאוד לאישור בקשותיהן בידי קצין בכיר, והיה בהליך האישור, לפחות מבחינתן, מרכיב של חוסר ודאות. במח"ש אומרים כי חרף הקשר החריג בינו לבין השוטרות הזוטרות, בהווה או בעבר, טיפל ניצב שחם מעת לעת בעניינן ובבקשותיהן.
כתב האישום רווי בתיאורים של המעשים המיניים וניגוד העניינים מצדו של ניצב שחם. כך למשל מתואר כיצד כפה על מפקד יחידה שהיה כפוף לו לקבל לשורות היחידה שלו שוטרת זוטרה שאיתה קיים שחם קשר מיני, בניגוד לעמדתו המקצועית של מפקד היחידה. בכמה מקרים אחרים, כך נכתב, הניע שחם שוטרים וקצינים - כפופים ועמיתים - לפעול לטובת השוטרות הזוטרות תוך שהוא מסתיר מהם את העניין שיש לו בדבר.
במקרה אחר פסל הערכה נמוכה שניתנה לשוטרת שאיתה קיים קשר אינטימי על-ידי מפקדיה ואילץ את מפקדה הישיר של השוטרת להתנצל בפניה בכתב על ההערכה הנמוכה שכתב לה. לשוטרת אחרת, ששלחה לו ברכת "שנה טובה", התקשר, ובמסגרת קשר טלפוני שרקם איתה הציע לה הצעות בעלות אופי מיני ושאל אותה על צבע התחתונים והחזייה שהיא לובשת. הוא ביקש להיפגש ולהיות עמה. במקרה אחר מתואר כיצד נצמד אל שוטרת שבאה לראיון במשרדו ונישק אותה תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה, וגם באירוע נוסף מתואר כיצד נישק בניגוד לרצונה שוטרת שישבה במכוניתו.
כתב האישום מתאר כיצד השוטרות הזוטרות היו תלויות בניצב שחם, במוצא פיו ובהחלטותיו באשר לבקשות שהגישו, כמו גם באשר לבקשות עתידיות שלהן, העשויות לבוא בפניו, ולהשפיע על המשך עתידן, והקצין מצידו היה תלוי בנכונותן של השוטרות הזוטרות לשמור את סודו בדבר הקשרים החריגים עימן, וזאת על מנת שלא ייווצר מבחינתו סיכון לחשיפת הסוד, שעלולה היתה לפגוע בסיכוייו להמשיך לכהן בתפקידו כקצין משטרה בכיר או להתקדם בשרשרת הפיקוד וכן לפגוע בשלמות משפחתו. במח"ש אומרים כי כתב האישום מפרט כיצד ניצב שחם קלע עצמו לניגוד עניינים זה, באופן שהיה בו כדי לפגוע באופן מהותי באמון אנשי המשטרה במפקדיהם, וכן באמון הציבור במשטרה, בטוהר המידות של מפקדיה ובתקינות פעולות הרשות.
כמו כן מפרט כתב האישום כיצד ניצל ניצב שחם את תפקידו, מעמדו ונסיבות היכרותו עם השוטרות, כמנוף ליצירת סיטואציה אישית ואינטימית, במהלכה ביצע עבירה של מעשה מגונה בשוטרת, בלא הסכמתה, הטריד מינית שוטרת תוך ניצול מרות וכן ביצע מעשה מגונה בשוטרת נוספת תוך ניצול מרות. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להמשך תוקפו של צו איסור פרסום שהוצא במהלך החקירה, האוסר פרסום כל פרט שיש בו כדי לחשוף את פרטי השוטרות, לרבות אותיות שמן, תפקידן ומקום שירותן.
פרקליטו של שחם, עו"ד בועז בן צור, אמר בתגובה: "ניצב שחם דחה את הצעת התביעה להסדר טיעון על בסיס כתב אישום מוצע, על אף שכלל אישומים בעבירות של הפרת אמונים בלבד. הבחירה להעמידו לדין פלילי בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום כפי שהוגש, מלמדת על שיבוש מושגי שנפל אצל רשויות התביעה. ניצב שחם מתעתד לקיים הליך משפטי סדור וממצה ומאבק חסר פשרות לחשיפת האמת, הן בנוגע לטענות המועלות נגדו, והן בנוגע לאופן הפסול של ניהול החקירה בעניינו, אשר כלל, בין היתר, איומים מפורשים על עדים. ניצב שחם משוכנע כי בסופו של הליך יימצא שלא נפל פגם במעשיו".
לפנייה לכתב/ת 
