פרק חדש או ניסיון הונאה איראני נוסף?
על אף הסימנים שמדינות המערב נוחות להתפשר עם איראן יותר מבעבר, עדיין המרחק בין מה שזו תציע לבין ההצעה הנגדית הוא גדול למדי
מה שמסקרן במיוחד בשיחות ז'נבה אינו מה שתציע איראן אלא מה תהיה ההצעה של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה ותגובתן על ההצעה האיראנית. בסבבי המשא ומתן הקודמים האיראנים כמעט סירבו לדבר על פרטים הנוגעים לתוכנית הגרעין שלהם והתאמצו לקבוע עקרונות ודרכי ניהול משא ומתן במקום להתמקד במהות. הפעם, די ברור שהם באים עם תוכנית מעשית. השאלה היא אם זו תהיה בסיס לשיחות או שהמערב ייאלץ להסיק שעדיין לא הגענו לקו ההתחלה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ליאון וליברמן סיירו בי-ם: "ברקת לא אחראי"
בריטניה: זה האיש שיוביל למדלן מקאן?
מצב כזה מכונה במונחים מקצועיים "מדינת סף גרעינית", כלומר מדינה שמרגע שהחליטה היא יכולה בתוך זמן קצר לשגר את פקחי האו''ם לכל הרוחות ולייצר לעצמה נשק גרעיני מבצעי ולשגרו לאן שתחליט, זה מה שעשתה צפון קוריאה. לפי כל הסימנים, באמצעות הקפאת המצב איראן מנסה לקבל מהמערב ביטול הסנקציות או לפחות הקלה משמעותית שלהן ובה בשעה להישאר עם יכולת להפוך למעצמה גרעינית תוך פחות משנה.
במערב רוצים שאיראן תפרק חלק מהיכולות שצברה עד עכשיו, כך שאם תרצה לחזור ולהפעיל במלוא הקצב את תוכניתה הגרעינית, ייקח לה לפחות שנתיים עד שתחזור למצב כיום. לשם כך, איראן תצטרך להשבית תחת עיני פקחי האו''ם חלק ניכר מאלפי הצנטריפוגות שהתקינה במתקן בנתנז ובמתקן הסודי שליד העיר קום, להוציא חלק ניכר או את כל האורניום שהעשירה לרמה בינונית (20%) משטחה, ותתחייב שלא להפיק פלוטוניום ממוטות הדלק של כור המים הכבדים שבנתה בעראק. בנוסף, היא אמורה להסכים שהמוטות שיוכנסו לכור זה יוצאו אחרי השימו שבהם אל מחוץ לאיראן, ויוחזרו לשימוש באופן שאי אפשר יהיה להפיק מהם פלוטוניום.
דרישות המערב הן הרבה פחות החלטיות מהצעדים שדורש ראש הממשלה נתניהו. הדרישה הישראלית היא לפרק את תוכנית הגרעין האיראנית. אם איראן רוצה גרעין לצורכי שלום, היא תקבל אותו בשלמותו מבחוץ - מרוסיה, צרפת, גרמניה או בריטניה - אבל לא תייצר אותו בשטחה. נציגות המערב לשיחות לא מתכוונות אפילו להעלות הצעה זו בפני האיראנים. לכל היותר, הם ידרשו שאיראן תציית לסעיפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ותימנע כליל מהעשרת אורניום. זו תהיה דרישה פורמלית בלבד, שכן שר החוץ האמריקני ג'ון קרי כבר אמר שהוא מסכים שאיראן תעשיר אורניום לרמה נמוכה (3.5%-5%), כך שדרישת איראן להכרת המערב בזכותה להעשיר אורניום כבר נמצאת בכיס האייתולות והם יקבלו בז'נבה כנראה גושפנקא רשמית לעניין זה, למרות שמועצת הביטחון דורשת במפורש שלא תעשיר אורניום כלל.
שלבים-שלבים
על אף הסימנים שמדינות המערב, וכמובן רוסיה וסין, נוחות להתפשר עם איראן יותר מבעבר, עדיין המרחק בין מה שזו תציע לבין ההצעה הנגדית הוא גדול למדי. האיראנים יודעים זאת, ולכן הצהיר כבר שר החוץ שלהם, ג'וואד זריף, שהוא בא לשאת ולתת לא על עצם קיומה של תוכנית הגרעין אלא על "בניית אמון" עם המערב.
בתרגום לשפה לא דיפלומטית, פירושו: "נעשה צעדים חלקיים כמו אישור להגברת הפיקוח של סבא''א על מתקני הגרעין תמורת הסרת חלק מהסנקציות". האיראנים רוצים להסיר פרוסות פרוסות, בשיטת הסלאמי, את משטר הסנקציות שמעיק עליהם כל כך. לא קשה להבין שהאיראנים יציגו למערב שלבים להסרת הסנקציות ולהקפאת המירוץ שלהם לפצצה.
אפשר להניח שבשלב ראשון ידרשו האיראנים לקבל את כספי התמלוגים מהנפט שייצאו שמוקפאים בבנקים במדינות זרות. כך יוכלו להקל על המחנק במוצרי ייבוא ולהעלות את ערך המטבע המקומי. המטרה תהיה שהמערב יבצע צעדים בוני אמון, שגם אם לא יסירו לגמרי את הסנקציות, יקלו את המצוקה שיצרו, ימנעו הטלת סנקציות חדשות ובעיקר יסירו את האיום על שרידות המשטר בשל המצוקה הכלכלית.
נראה שרוחאני גיבש לעצמו יעדים אסטרטגיים מעבר להסרת הסנקציות. נשיא איראן לא רק שואף להקלה כלכלית אלא גם רוצה להחזיר את איראן למעמד של חברה חשובה ורבת השפעה בקהילה הבינלאומית. כיום, בגלל התעקשותה על תוכנית הגרעין הצבאית, היא מדינה מבודדת ומצורעת, אך איראן רוצה להיות מעצמה אזורית ועולמית – אחד היעדים האסטרטגיים החשובים של תוכנית הגרעין שטהרן מקדמת בנחישות.
רוחאני משתדל להשיג את זה באמצעים דיפלומטיים מבלי לוותר על הגרעין. כדי להפוך לחברה מקובלת וחשובה בקהילה הבינלאומית, איראן צריכה לחדש את ההידברות והקשר הישיר עם ארצות הברית ובריטניה. בריטניה כבר הודיעה שהיא מתחילה בצעדים להחזרת היחסים
הדיפלומטיים עם איראן, שנותקו ב-2011, אבל בז'נבה יתברר אם נציגים של איראן ייפגשו לשיחות ישירות עם נציגים בדרג אמריקני גבוה. מפגש בין זריף לקרי יסמן שאיראן אכן מתקדמת לעבר היעד, אך לא ברור אם משמרות המהפכה וחמינאי רוצים בכך.
סימן ראשון להצלחת השיחות בז'נבה - התקרבות ממשית בין עמדת איראן למערב - יהיה קביעת סבב שיחות נוסף בדרג שרי חוץ. ברור לנציגי טהרן שכדי להגיע להסכם מסגרת לפחות, הדיונים חייבים להתנהל בדרג שכזה. את השיחות מחר יפתחו שרי החוץ וימשיכו הפקידים, העלאת הדרג במפגש הבא יהיה איתות שמשהו קורה.
ואיפה ישראל בתמונה הזו? ארצות הברית וכמה ממדינות אירופה התחייבו בפני נתניהו לא רק לשמור אותו בתמונת השיחות, אלא גם להתייעץ עמו. אין ספק גם שבמערב לוקחים ברצינות את איומיו בפעולה צבאית ואת התרגיל של חיל האוויר שדימה תקיפה. אלו משמשים אמצעי לחץ על המערב - שיודע שנתניהו מסוגל לממש את איומו תוך זמן קצר - ועל איראן, שאינה מוכנה לבדוק עד כמה תיתן ארצות הברית גיבוי לפעולה כזו.
לפנייה לכתב/ת 
