הרכבת קנתה קרונות, על סמך מידע חלקי בלבד
מיליארד וחצי שקלים השקיעה הרכבת ברכישת קרונות חדשים, שינתה את תנאי המכרז מבלי להודיע, ולא בדקה כלל כיצד תושפע מכך רמת השירות
מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים בתהליך רכישת קרונות רכבת ביותר ממיליארד וחצי שקלים. דו"ח שמפרסם היום (ג') המבקר בנוגע לרכש של יותר מ-200 קרונות דו-קומתיים על-ידי רכבת ישראל, מעלה כי במהלך המשא ומתן עם היצרנית לא מילאה הרכבת אחר תקנות חובת המכרזים.
- חשיפת ynet: האם רכשה הרכבת קרונות לא מתאימים?
מהדו"ח עולה כי הרכבת נסוגה מדרישות טכניות רבות לאחר פרסום מכרז הרכש, מבלי שהנהלת החברה או משרד התחבורה יבחנו את השפעת השינויים על רמת השירות לנוסעים, תפעול הקרונות ותחזוקתם.
מידע חלקי זה מספיק?
המבקר מצביע על שורת ליקויים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות בהנהלת הרכבת. "דירקטוריון החברה החליט לאשר את מימוש הסכם רכישת הקרונות על סמך מידע חלקי", כותב המבקר, "(ו)בלי שהובהרו הוויתורים שעשתה הנהלת הרכבת במהלך המשא ומתן עם (חברת בומברדייה, ש.ה) ומשמעותם". בעניין ההחלטה לשנות את תנאי המכרז, מסביר המבקר כי "לפני קבלת ההחלטה לא בחנה הרכבת את כל החלופות, באופן שמבסס את המסקנה שהפתרון הטוב ביותר למצוקת הזמן הנטענת הוא לסגת מדרישות המפרט הטכני".
המבקר דוחה את טענות מנכ"ל הרכבת לשעבר, יצחק הראל, ולפיהן ההחלטות שקיבלה הנהלת החברה - ובהן הוויתורים שנעשו במהלך המשא ומתן בעניין הדרישות הטכניות - נועדו לאפשר לקבל קרונות במחיר נמוך ובזמן קצר. "חברה המבצעת רכישות בהיקף של מיליארדי שקלים על חשבון הקופה הציבורית נדרשת לבחון כיאות, לפני המכרז, את הצרכים שלה לטווח הקצר ולטווח הארוך", כותב המבקר, "ואם אכן נוצר צורך דחוף ברכישה מהירה של קרונות, היה עליה להתאים את המכרזים לצרכים אלה מלכתחילה".
ומה עם משרד התחבורה, שתפקידו לפקח על הרכבת? בעניין זה חוזר המבקר על מה שנקבע כבר בדו"חות ביקורת שפורסמו בעשור הקודם - "עד מועד סיום הביקורת עדיין לא קבעו משרדי התחבורה והאוצר רגולציה של הרכבת, ואף לא קיימים בארץ תקנים המחייבים את הרכבת בכל הנוגע לרכש של ציוד. הרכבת קובעת על דעת עצמה את המאפיינים ואת התקנים של הציוד שהיא רוכשת, ואין כל פיקוח חיצוני על עמידתה בתקנים". ליקויים אלה, כך מסכם המבקר, "עלולים להשפיע על בטיחות הנסיעה ברכבת".
"המנכ"ל לא הציג את הדברים הצגה מדויקת"
לאחר פרסום המכרזים, וכאשר בפועל נשארה רק חברה אחת שהתמודדה במכרז לרכש הקרונות, החליטה באוגוסט 2010 ועדת המכרזים העליונה של הרכבת לנהל משא ומתן עם היצרנית בנושאים טכניים ומסחריים. על מנת לזרז את אספקת הקרונות, וכך להקטין את הצפיפות ברכבות ולשפר את רמת השירות לנוסעים, הוחלט כי היצרנית לא תידרש לעמוד בדרישות הטכניות המקוריות של המכרז, וכי התצורה הטכנית של הקרונות החדשים תתבסס על קרונות שסופקו לרכבת בעבר.
ומה הבעיה בכך? מבקר המדינה מסביר כי "החלטת ועדת המכרזים קובעת שבמסגרת המכרז יירכשו קרונות שאינם עומדים במפרט הטכני שנדרש בו, אלא במפרט הטכני שסופקו בעבר - ולפיכך היא משנה את תנאי המכרז המקוריים". בהמשך גם מציין המבקר כי "החלטה זו התקבלה לאחר שנותרה הצעה יחידה במכרז, ובלי שניתנה הזדמנות שווה לכל המציעים להגיש הצעות לאספקת קרונות העומדים בסטנדרטים נמוכים יותר, שאומצו לבסוף על ידי ועדת המכרזים".
התנהלות הרכבת, כך מבהיר המבקר, גרמה לפגיעה משמעותית "בעקרונות התחרות ושוויון ההזדמנויות כלפי ספקי ציוד נייד (קרונות וקטרים) פוטנציאליים, ולא מיצתה את היתרונות שמקנה מכרז פומבי כדי לקבל את ההצעה המיטבית לקרונות שרכשה". המבקר גם מעיר כי "המנכ"ל דאז (יצחק הראל) לא הציג לדירקטוריון את הדברים הצגה מדויקת... האמירה שלו, שממנה משתמע כי רק העיצוב של הקרונות היה כמו בקרונות הישנים, אך המפרט הטכני נכתב מחדש והוכנסו בו כל הדרישות של הרכבת... לא שיקפה נאמנה את המצב".
על פי המבקר, שורת השינויים שנערכו הייתה ארוכה. בין השאר, שינתה הרכבת את התקן שבו ידרשו הקרונות החדשים לעמוד, והחליטה להסתפק בתקן שעל פיו סופקו קרונות בעבר. בהמשך מציין המבקר כי "סוכם שהקרונות החדשים לא נדרשים לעמוד בתקני זיהום אוויר עדכניים, כפי שנדרש במכרז". אם הייתה הרכבת מחייבת עמידה בתקנים עדכניים, כך ממשיך המבקר, היצרנית הייתה נדרשת להתקין "מערכת אוורור וסינון משופרת". גם המהירות המרבית של הקרונות הופחתה לעומת המכרז המקורי, מ-160 ל-140 קמ"ש.
"בניגוד להוראות תקנות חובת המכרזים"
המבקר מציין כי כאשר החליטה ועדת המכרזים להתחיל במשא ומתן עם בומברדייה, עוד לא נפתחה הצעתה הכספית. כך בעצם לא ידעו ברכבת אם ההצעה עומדת בהגדרת "הצעה מתאימה" הקבועה בתקנות חובת המכרזים, ולפיה נקבע אם אפשר בכלל להתחיל במשא ומתן. בהמשך גם כותב המבקר כי "עצם העובדה שחברי ועדת המכרזים עדיין לא ידעו מהם המחירים ולוחות הזמנים שהציעה (בומברדייה), שנכללו בהצעה הכספית, מעלה את השאלה מניין לוועדת המכרזים שהצעת (בומברדייה) בנושאים הללו לא תעמוד בדרישות הרכבת".
המבקר מצא ליקויים גם בתהליך המשא ומתן, שהחל לאחר החלטת ועדת המכרזים. "נמצא כי הרכבת לא הקפידה למלא אחר הוראות תקנות חובת המכרזים בעת שניהלה משא ומתן עם (ה)חברה", כותב המבקר. בין השאר, התברר כי "חלק מחברי צוות המשא ומתן שמינתה ועדת המכרזים השתתפו רק בחלק מהדיונים, וכמה דיונים אף נערכו בהשתתפות נציגים אחרים מטעם הרכבת, ללא נוכחות של איש מחברי צוות המשא ומתן... בחלק מהדיונים לא נכח אף נציג של היועץ המשפטי של הרכבת, וזאת בניגוד להוראות תקנות חובת המכרזים".
הרכבת דוחה, המבקר מתעקש
ראוי לציין כי ברכבת דחו חלק מהממצאים של המבקר. למשל, ברכבת הסבירו למבקר כי "דרישה שהדירקטוריון ירד לעומקם של פרטי המפרט הטכני והסעיפים החוזיים אינה סבירה. זהו בדיוק תפקידם של ההנהלה ושל ועדת המכרזים... הדירקטוריון לא אישר, לא התבקש לאשר, ולא היה זה מתפקידו לאשר את המכרז שפורסם, במתכונתו המקורית מלכתחילה וכך גם לא התבקש לאשר שינויים במתכונת ההתקשרות הסופית". כך, לטענת הרכבת, אמור הדירקטוריון לעסוק רק תוצאת תהליך המכרז.
אלא שהמבקר אינו מקבל את דברי ההסבר של הרכבת. "בשל ההיבט העקרוני וההשפעות הכספיות הצפויות של השינויים שחלו במכרז, היה מקום להביא לבחינתו של הדירקטוריון את עיקרי השינויים שבין המפרט והתנאים החוזיים שפורסמו במכרז, לעומת אלה שסוכם עליהם בהסכם", מסביר המבקר. בהמשך הדו"ח גם קובע המבקר כי "במשרד התחבורה וברכבת לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שנבדקה ההשפעה של הוויתורים שנעשו במפרט (הטכני) על השירות לנוסע, תפעול הרכבות ותחזוקת הקרונות".
לפנייה לכתב/ת 
