שתף קטע נבחר

בשביל(י) השנטי

"היציאה למסע הייתה חוויה שלא אשכח – כמי שרוכבת בדרך כלל לבד, המראה של מאות רוכבים שהיו מוכנים בנקודת הזינוק בשעה שש בבוקר, כשבחוץ חושך מלווה במבול שוטף, היה לא פחות ממרהיב". לקראת מסע האופניים "בשביל השנטי 2013", מתנדבת בעמותה והאחראית על גיוס הרוכבים למסע, משתפת

את דרכי בעולם הספורט והאופניים התחלתי בגיל 41, כשהתחלתי לרוץ. משם עברתי לתחום הטריאתלון והשתתפתי בהצלחה בהרבה תחרויות. לאחר שנפצעתי ועברתי ניתוח, הספורט היחידי אליו יכולתי לחזור היה רכיבה על אופניים.

 

המסע שלי אל בית השנטי התחיל הודות לחיבור עם קרן קורינלדי, חברתי, שמלווה את העמותה בהתנדבות כבר שנים. ההתחלה בבית השנטי הייתה מעט קשה, כיוון שלא מצאתי בדיוק את הצורה הטובה ביותר לתרום, ואז בפגישת חשיבה שערכנו עם מיכאל בן-יוסף, סמנכ"ל בית השנטי, החלטנו לצאת לאתגר הזה של מסע האופניים.

 

את המסע החלטנו, בשיתוף עם משפחת חשין, להקדיש לכבודו של שניאור חשין, שנהרג בעודו רוכב על אופניים. בשנה שעברה, החלק שלי במסע האופניים היה לגייס את חבריי רוכבי האופניים למסע.

 

היציאה למסע הייתה חוויה שלא אשכח – כמי שרוכבת בדרך כלל לבד, המראה של מאות רוכבים שהיו מוכנים בנקודת הזינוק בשעה שש בבוקר, כשבחוץ חושך מלווה במבול שוטף, היה לא פחות ממרהיב.

 

זה היה מסע לא פשוט, אך אנשים לא ויתרו - תחושת ה"ביחד", השייכות והחיבור עם בית השנטי, הגשם שפסק ככל שחלפו השעות וההתקדמות דרומה, והארגון המקצועי שכלל התנהלות מופתית של המשטרה, כבישים פתוחים עבור הרוכבים ותחנות עצירה שסייעו לנו במהלך המסע, הפכו את המסע לאחד האירועים המדוברים בקרב רוכבי האופניים.

 

רכיבת אופניים היא חוויה פיזית קשה ומאתגרת, גם עבור המנוסים שרכבו את כל 180 הקילומטרים, אך במיוחד עבור מי שלא רכב מעולם – בשבעת הקילומטרים האחרונים למסע הצטרפו אל הרוכבים הילדים של בית השנטי, לבושים בכתום עם אופניים שקיבלו כתרומה. מדובר בילדים שרובם לא התנסה ברכיבת אופניים קודם, ולכן הרוכבים שלנו סייעו להם ברכיבה, כשדחפו אותם, פיזית ונפשית, קדימה.

 


"דבר לא הכין אותנו לעוצמת החוויה הרגשית"

 

למרות הקושי הפיזי מהמסע, דבר לא הכין אותנו לעוצמת החוויה הרגשית עם ההגעה לבית השנטי במדבר וסיומו של המסע, שהפכה את כל הקושי לזניח – כשדבוקת הרוכבים וביניהם ילדי בית השנטי הגיעה לקו הסיום הייתה תחושת התעלות והתרגשות גדולה. הילדים בישלו עם השפים צחי בוקששתר וערן זינו, ויחד הכינו ארוחת גורמה שאף אחד מהרוכבים האורחים לא ציפה לה. לאחר מכן הוצגו סרטונים המספרים את סיפורם של חלק מהילדים, דבר שלא השאיר אף עין יבשה, ויצר חיבור חזק עוד יותר בין הרוכבים והילדים, כך שגם בסיומו של הערב היה קשה להם להיפרד.

 

השנה קיבלתי על עצמי תפקיד גדול יותר בארגון המסע, מעבר לגיוס הרוכבים, שכולל גם גיוס כספים. לשם כך גם נסעתי לשנטי במדבר עם עמוס וולף, מאמן נבחרת ישראל, שהעביר לילדים אימונים, ויחד ליווינו את הילדים שרכבנו לראשונה 100 ק"מ. עם ההיכרות האישית עם הילדים וההתרגשות שלהם מההצלחה ברכיבה, לא הצלחתי להפסיק לבכות.

 

השנה הלחץ גדול יותר - חשוב לי שהמסע יצליח כך שנוכל לגייס מספיק כסף ומשאבים להמשך הפעילות של בית השנטי, וחשוב לי לקדם את המסר שנבחר השנה למסע של "בטיחות רוכבי האופניים". במקביל, כמי שמתכננת לרכוב את כל 180 הקילומטרים של המסע ישנו גם הלחץ של העמידה במסע וסיומו והרצון שהכל יעבור בשלום ויהיה מתוקתק, כי הרוכבים הם בעלי סטנדרטים גבוהים.

 

למסע השנה יצטרפו כמה רוכבים מיוחדים – את המסע יוביל אוסקר פריירו, זוכה הטור דה פראנס לשנת 2006 שיגיע לארץ במיוחד לצורך ההשתתפות במסע ויביא איתו שלושה רוכבים נוספים. אוסקר פועל למען ילדים בסיכון בספרד, והנושא קרוב לליבו, ולכן ניאות להצטרף אלינו.

 

לצידו ירכבו השנה גם קבוצת "החברים של שניאור". הקבוצה הצעירה ביותר תהיה קבוצת "בשביל השנטי", קבוצת ילדי בית השנטי שמתכוננים למסע הזה כבר למעלה מחודשיים וירכבו את המסלול של 90 הק"מ. לשמחתנו הרבה, למסע נרשמו כ-1,200 רוכבים, כולם מוזמנים להצטרף אלינו.  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערן לם וטלי שיאצו
מתוך המסע בשנה שעברה
צילום: ערן לם וטלי שיאצו
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים