סרטן מח העצם: האבחון והטיפול מותאם

מדי שנה מאובחנים בישראל למעלה מ-300 חולי סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה. גילויים ופיתוחים חדשים הובילו בשנים האחרונות לכך שמשך חייהם של חולים אלה התארך משמעותית, דבר שהפך את המחלה לכרונית. עם זאת, הדרך לריפוי מלא עדיין ארוכה.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד   

סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה, או בשמו הלועזי: Multiple Myeloma, הוא מחלה ממאירה שפוגעת בתאי הפלסמה שבמח העצם. המחלה שונה מגידולים אחרים בכך שהיא פוגעת בחולה בשתי דרכים: פגיעה ישירה בעצמות הגוף באמצעות תאי המיאלומה, ובפגיעה עקיפה על ידי תוצרי הגידול לאברים אחרים בגוף.

להתמודד עם המחלה

איך מאבחנים?

מרבית החולים יאובחנו באיחור. זמן עד האבחנה בחולה ממוצע הוא כ 6 חודשים מרגע שהחל להתלונן על כאבים. הסיבה לכך היא לא רשלנות הרופאים אלא אופי המחלה.

בעת התרבות תאי הגידול, הנקראים תאי פלזמה, הם מפרישים חומרים הגורמים לפירוק עצם. כתוצאה מכך, נוצרים 'חורים' בעצמות ובסופו של דבר- שברים מקומיים וכאבים.

החולה יתלונן פעמים רבות על כאבי גב, בהחמרה וללא הטבה, ולפעמים ייקח זמן עד שהנזק לעצם יראה בצילום רגיל. מצד שני, צריך לקחת בחשבון כי התלונה הנפוצה ביותר לאורטופד או רופא משפחה היא – כאבי גב.

האבחנה עצמה נעשית באמצעות בדיקות דם לנוכחות החלבונים המופרשים, הדמיה (צילומים, סיטי וכדומה) ודגימה של העצם ומח העצם.

מיאלומה מהווה 2% מכלל הגידולים ומדי שנה מאובחנים בישראל למעלה מ-300 חולי מיאלומה נפוצה חדשים. כלומר אחד מכל 40,000 אנשים בשנה. ניתן להבין מכך מדוע זו לא האבחנה הראשונה שעולה בראשו של הרופא.

כיום מתמודדים עם המחלה בארצנו כ-2,000 חולים. החולים הצעירים ביותר שאובחנו בארץ היו בגילאי העשרים, אך זה נדיר. יש לא מעט חולים בעשור הרביעי והחמישי לחייהם המתמודדים עם המחלה, אך למעלה מ-70% מהחולים הם בגילאי 65 ומעלה.

התפתחות המחלה

באדם בריא תאי הפלזמה, שהם תאי דם לבנים כחלק מהמערכת החיסונית, מייצרים חלבון הנקרא נוגדן נגד מזהמים שונים בגוף, באופן רגיל וסדיר. כאשר תאים אלו הופכים סרטניים, נוצרת כמות גדולה של תאים זהים, אשר מייצרים את אותו נוגדן.

מכאן שמעבר לתהליך הגידולי הפוגע בצמיחת תאים נורמליים אחרים (למשל- לחולים יש חסר דם, אנמיה), הצטברות של הנוגדן במערכת הדם בכמויות גבוהות גורמת לבעיות בריאותיות שונות, ביניהן אי ספיקת כליות, ובעיה בשיווי משקל של מרכיבי הדם ומערכת החיסון.

כך, חולה המאובחן עם מיאלומה צריך להתמודד לא רק עם כאבים כתוצאה מהפגיעה בעצם, אלא גם זיהומים חוזרים, חולשה של מערכות הדם הנורמליות בגוף, וכשל תפקודי של הכליות.

במקרים בהם אובחנה המיאלומה בשלב מוקדם, לפני הפגיעה באיברים בגוף, מוגדרת המחלה כמיאלומה א-תסמינית. במקרה זה נדרש מעקב אחר מצבו הבריאותי של החולה, ללא צורך בטיפול. מיאלומה תסמינית שכבר גרמה לפגיעה באיברים, דורשת להתחיל מיד בטיפול מתאים.

שכיחות היארעות המחלה נמצאת בעלייה, והגורמים למחלה אינם ברורים דיים. נמצא קשר ברור לחומרים מסרטנים כמו חומרי הדברה, וקשר חלש לקרינה. יתכן והשכיחות העולה נובעת מאבחון מוקדם יותר לאור מודעות גוברת למחלה, דרכי האבחון ונזקיה.

האבחנה הסופית מתבצעת באמצעות בדיקת דם(צילום: shutterstock)

הטיפול - הפך את המחלה לכרונית

פיתוחן של תרופות חדשות עבור חולי מיאלומה נפוצה, הובילה בשנים האחרונות להפיכתה של מחלה שהוגדרה כסופנית - למחלה כרונית. עד לפני כ- 10 שנים, אפשרויות הטיפול היו מוגבלות ביותר. מרגע האבחנה, חולה מיאלומה היה מקבל טיפול על בסיס כימותרפי עם יעילות מוגבלת, ולמרות זאת, המחלה היתה מתקדמת מהר. בעשור האחרון חלה פריצת דרך אמיתית בטיפול.

אמנם, מיאלומה עודנה נחשבת כמחלה שלמעשה לא ניתן להירפא ממנה, אולם בזכות התרופות החדשות: תלידומיד, לנלידומיד ובורטזומיב, וכעת גם הקרפילזומיב והפומלידומיד, ניתן לעצור את התפתחותה ולהאריך משמעותית את חיי החולים.

כיום חלק ניכר מהחולים יכול להמשיך את חייו כרגיל, באיכות חיים מלאה. בהתפרצות מחודשת של המחלה החולה יקבל טיפול נוסף אשר שוב יעצור את המחלה וכך גם בפעמים שלאחר מכן, והמחלה בהתפרצויות חוזרות. מדובר 

גם התקדמות בטיפול התומך הביאה להורדת שכיחות השברים וכאבי העצמות ושיפרה באופן מהותי את איכות חייהם של החולים. אמנם עדיין קיים שימוש נרחב בכימותרפיה, אך הוא מבוקר, ובמינונים נמוכים יותר, או כאשר התרופות החדשות כבר אינן מצליחות להתגבר על המחלה.

חשיבותן של תרופות חדשות אלו בקרב חולים אלה היא קריטית, שכן תאי המחלה מפתחים עמידות עם הזמן לתרופות הקיימות. מציאת תרופות מתקדמות וממוקדות למחלה, ושיפור הקיימות הינו בראש סדר העדיפויות של המחקר בתחום המיאלומה, ובכל שנה מתקיימים ברחבי העולם עשרות מחקרים במאות מרכזים, בהשתתפות אלפי חולים על מנת להגיע למטרה זו.

הטיפול היום: מותאם אישית

הטיפול מותאם למצבו הבריאותי של החולה, גילו, האיברים שנפגעו ומצב התקדמות המחלה, וכל החולים מקבלים בשלב הראשון שילוב של מספר תרופות יחד.

במטרה להאריך את תקופת ההפוגה של המחלה, חלק מהחולים עוברים השתלת מח עצם עצמית – תהליך בו החולה מקבל כימותרפיה במינון גבוה מאוד.

טיפול זה פוגע בתאי המיאלומה אולם גם הורס תאי מח עצם בריאים. על כן לחולה מוחזרים תאים תקינים שלו, אשר נשמרו מראש, לצורך חידוש מח העצם. במקרים בודדים עוברים חולי סרטן מח עצם השתלת מח עצם מתורם. מדובר בהליך מורכב מאוד הדורש תקופת החלמה ארוכה.

כאמור, מאחר ומדובר במחלה כרונית שטרם נמצא לה ריפוי, ואצל כמעט כל החולים תחול הישנות של המחלה. עם חזרתה, חולים צעירים שמצבם הבריאותי מאפשר זאת יוכלו לעבור השתלת מח עצם נוספת, ומרבית החולים יעברו לטיפול בשילובים של תרופות שונות.

בשלבים מתקדמים יותר ינוסו תרופות ושילובים חדשים, וניסיונות טיפוליים באמצעות מחקרים קליניים עם תרופות עתידיות פוטנציאליות.

לסיכום,

מיאלומה נפוצה היא מחלה גידולית הגורמת לפגיעה רב מערכתית. הטיפול בה מורכב, ולמרות ההצלחות הרבות בהארכת חיים ובשיפור איכות החיים של המטופלים, היא עודנה למרבה הצער מחלה עם סיכוי נמוך לריפוי.

עם זאת, העתיד נראה מבטיח, עם טיפולים רבים המראים תוצאות טובות ומעודדות, אשר בתקווה יצטרפו למאגר התרופות שכבר קיים כיום.

הכותב הוא רופא בכיר במכון ההמטולוגי בבית החולים הדסה עין כרם